ענבר בן 32
New member
היה פעם ראש ממשלה
יפה כזה, חתיך, יודע להתלבש, יודע לחייך ויודע לדבר. היינו מקשיבים לו בקשב רב מתפעלים מהאינטונציה, מהסיסמאות, מהרצינות, מתנועות הידיים ההחלטיות והיינו אוהבים לשמוע אותו, כי הוא היה נעים ומשכנע שכזה. הוא תמיד ידע מה לא טוב והסביר את צה מצויין. אבל אחרי שכיבינו את הטלביזיה, ניסינו להיזכר בדברים ולא הבנו באמת מה הוא רוצה לעשות, ובעצם איך הוא יפתור את המצב באופן מעשי ? והוא... הוא כבר כתב את הנאום הבא, התכונן לתוכנית הבאה בטלביזיה, אבל פתרונות של ממש לא היו לו, והבעיות הלכו והחמירו, הלכו והתרחבו, ונראה היה שאולי יפתור את הבעיות במילים אבל לא במעשים. הוא היה משבט הבנימין, שבט קטן ואליטיסטי שהצמיח מנהיג שידע לדבר הכי יפה שאפשר, אבל העם שהנהיג נשאר עם הרבה יותר בעיות אחריו. למה אני מספר את מעללי ביבי נתניהו, מה זה קשור ? כי לפתע חשבתי על זה : האם מילים יפתרו בעיות ? האם לשיר שירים של פוליקר ימחקו את הכאב ? היה נראה לי שעדיפה עיצה פרקטית אחת על פני ים של מילים, שעוזרים לרגע ואז מה ? ... נשארים עם אותה הבעיה ? ! כך היה ביבי איש של מילים...זה מתאים לדורינו. בן גוריון לא היה יכול להיבחר ב"דור המילים והרייטינג" , כי הוא היה איש של מעשים. זיהיתי בעיה אצל "אורחת זמנית " עם מצוקה שניתנת לשינוי, עם עיצה מעשית, אפשרית, פרקטית, יישומית. ומה פתאום פרקטיות, עכשיו צריך ליבב, לשיר שירים של פוליקר, לספר על השיחה עם הידידה של אתמול, לספר ש"הזמן יעשה את שלו", ו" מי שלא רוצה אותך.......חבל שיהיה במחיצתך ", "תסתכלי אחורה ותגלי את הבקיעים ", עוד שיר והפעם של ברברה סטרייסנד, וכולי כולי... והבחורה מוקסמת, מודה, אומרת שזה עזר לה...ואני בתוכי יודע שבעצם היא נשארה עם אותה הבעיה בדיוק. וזה נורא נעים לשמוע, וזה נורא כיף לדעת ולגלות על עצמך, ובכלל ילדים הם דבר נפלא. אבל הלילה תישן אישה שחרב עליה עולמה, מפני שלא צפתה את השבר הנורא, שפשוט קיבלה סטירת לחי ממי שהביא איתה ילדים, לא , אחד, לא שניים, שלושה, והוא נעלם מעבר לים בלי להסדיר את העניין, אגואיסטיות לשמה ! ניבזות שאין כדוגמתא. לא כי הוא רצה להתגרש, זה מותר, אלא שהוא ניצל את חולשתה של מי שהפכך אותה לתלויה בו, ופשוט הציב לה עובדה בלי הסדר. ואולי היא תוכל להירדם טוב יותר הלילה עם פוליקר, עם ברברה, עם ביבי, אבל מחר בבוקר יהיה לה עדיין קשה ללכת למכולת, לתת למתגבגרים את מה שהם צריכים. אז לא אמרתי שמילים הם חסרות ערך, ההפך הם מוסיפות המון, אבל לטווח ארוך, המעשים הם שיכריעו. ולכן חובה על מי שנקלעה למצב הזה, לקחת את גורלה בידה, לא להיות מובלת אלא מובילה. ולאמר לבעלה רוצה לעזוב בסדר...אבל בתנאים שישאירו אותי ואת ילדיך במצב נסבל. זה הרגע שהוא רוצה גט, וזה בדיוק הרגע שעליה להפסיק לשיר פוליקר וללכת לעורך דין ממולח, לא כדי לנקום, רק כדי להישאר עם משהו ביד אחרי שמכבים את הטלביזיה והולכים לישון. ביבי פוליקר וסטרייסנד לא יביאו לה מזור, אבל הסכם טוב כשעוד אפשר להשיג אותו יביא לה מזון לילדיה. לילה טוב. שלכם, ענבר
יפה כזה, חתיך, יודע להתלבש, יודע לחייך ויודע לדבר. היינו מקשיבים לו בקשב רב מתפעלים מהאינטונציה, מהסיסמאות, מהרצינות, מתנועות הידיים ההחלטיות והיינו אוהבים לשמוע אותו, כי הוא היה נעים ומשכנע שכזה. הוא תמיד ידע מה לא טוב והסביר את צה מצויין. אבל אחרי שכיבינו את הטלביזיה, ניסינו להיזכר בדברים ולא הבנו באמת מה הוא רוצה לעשות, ובעצם איך הוא יפתור את המצב באופן מעשי ? והוא... הוא כבר כתב את הנאום הבא, התכונן לתוכנית הבאה בטלביזיה, אבל פתרונות של ממש לא היו לו, והבעיות הלכו והחמירו, הלכו והתרחבו, ונראה היה שאולי יפתור את הבעיות במילים אבל לא במעשים. הוא היה משבט הבנימין, שבט קטן ואליטיסטי שהצמיח מנהיג שידע לדבר הכי יפה שאפשר, אבל העם שהנהיג נשאר עם הרבה יותר בעיות אחריו. למה אני מספר את מעללי ביבי נתניהו, מה זה קשור ? כי לפתע חשבתי על זה : האם מילים יפתרו בעיות ? האם לשיר שירים של פוליקר ימחקו את הכאב ? היה נראה לי שעדיפה עיצה פרקטית אחת על פני ים של מילים, שעוזרים לרגע ואז מה ? ... נשארים עם אותה הבעיה ? ! כך היה ביבי איש של מילים...זה מתאים לדורינו. בן גוריון לא היה יכול להיבחר ב"דור המילים והרייטינג" , כי הוא היה איש של מעשים. זיהיתי בעיה אצל "אורחת זמנית " עם מצוקה שניתנת לשינוי, עם עיצה מעשית, אפשרית, פרקטית, יישומית. ומה פתאום פרקטיות, עכשיו צריך ליבב, לשיר שירים של פוליקר, לספר על השיחה עם הידידה של אתמול, לספר ש"הזמן יעשה את שלו", ו" מי שלא רוצה אותך.......חבל שיהיה במחיצתך ", "תסתכלי אחורה ותגלי את הבקיעים ", עוד שיר והפעם של ברברה סטרייסנד, וכולי כולי... והבחורה מוקסמת, מודה, אומרת שזה עזר לה...ואני בתוכי יודע שבעצם היא נשארה עם אותה הבעיה בדיוק. וזה נורא נעים לשמוע, וזה נורא כיף לדעת ולגלות על עצמך, ובכלל ילדים הם דבר נפלא. אבל הלילה תישן אישה שחרב עליה עולמה, מפני שלא צפתה את השבר הנורא, שפשוט קיבלה סטירת לחי ממי שהביא איתה ילדים, לא , אחד, לא שניים, שלושה, והוא נעלם מעבר לים בלי להסדיר את העניין, אגואיסטיות לשמה ! ניבזות שאין כדוגמתא. לא כי הוא רצה להתגרש, זה מותר, אלא שהוא ניצל את חולשתה של מי שהפכך אותה לתלויה בו, ופשוט הציב לה עובדה בלי הסדר. ואולי היא תוכל להירדם טוב יותר הלילה עם פוליקר, עם ברברה, עם ביבי, אבל מחר בבוקר יהיה לה עדיין קשה ללכת למכולת, לתת למתגבגרים את מה שהם צריכים. אז לא אמרתי שמילים הם חסרות ערך, ההפך הם מוסיפות המון, אבל לטווח ארוך, המעשים הם שיכריעו. ולכן חובה על מי שנקלעה למצב הזה, לקחת את גורלה בידה, לא להיות מובלת אלא מובילה. ולאמר לבעלה רוצה לעזוב בסדר...אבל בתנאים שישאירו אותי ואת ילדיך במצב נסבל. זה הרגע שהוא רוצה גט, וזה בדיוק הרגע שעליה להפסיק לשיר פוליקר וללכת לעורך דין ממולח, לא כדי לנקום, רק כדי להישאר עם משהו ביד אחרי שמכבים את הטלביזיה והולכים לישון. ביבי פוליקר וסטרייסנד לא יביאו לה מזור, אבל הסכם טוב כשעוד אפשר להשיג אותו יביא לה מזון לילדיה. לילה טוב. שלכם, ענבר
