הצד היהודי של במבי
פליקס זאלטן היה סופר יהודי-אוסטרי שחי בתקופת הנאצים וחיבר ספר על יצור קטן ותמים שכל חיות היער דוחות אותו
אודם אשור
פליקס זאלטן לצד יצירתו המוכרת, במבי
כולנו מכירים את במבי. עובדה ידועה פחות הקשורה לעופר המקסים ששבה את לבבות הילדים ברחבי העולם היא שלבמבי יש צד יהודי. אז מי היה פליקס זאלטן, מחבר הספר "במבי", ומה הקשר בינו לבין הרצל שלנו?
פליקס זאלטן נולד בבודפשט בשנת 1867, נצר למשפחת רבנים. שמו המקורי היה זיגמונד זלצמן, וכבר בגיל צעיר היגר עם משפחתו לווינה. בהיותו בן 16 אביו פשט את הרגל, והנער נאלץ לעזוב את לימודיו ולצאת לעבוד כדי לסייע לפרנסת המשפחה. הוא עבד בחברת ביטוח ובזמנו הפנוי כתב שירים וסיפורים קצרים ושלח אותם לעיתונים. ב-1900 פרסם את אוסף הסיפורים הקצרים הראשון שלו.
לאחר פרסום הספר עזב זאלטן את משרתו והחל להתפרנס בתור מבקר תיאטרון. הוא הצטרף לחבורת משוררים שישבו באחד מבתי הקפה בעיר. באחד הימים של אותה שנה נכנס לבית הקפה בחור גבוה ומזוקן בשם תאודור (שייתכן ששמעתם עליו). תאודור הרצל הציע למבקר והסופר הצעיר עבודה ב"נויה פרייה פרסה", העיתון שבו היה הרצל עורך בכיר, ובין השניים נרקמה חברות ארוכה. לזאלטן הוצע להחליף את חברו בעריכת מדור הפיליטונים, היות שזמנו של הרצל הוקדש לפעילות ציונית משנה זו ועד מותו הפתאומי ב-1904.
זאלטן היה ציוני נלהב, בין היתר בזכות כתביו של הרצל. ב-1924 ביקר זאלטן ביישוב העברי בארץ ישראל ואף חיבר יומן מסע בשם "אנשים חדשים בארץ ישנה". ביומן סיפר על היחסים המתוחים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית בארץ. כשנשאל מדוע ביקר בארץ, ענה כי "כיהודי אני אהיה נבוך עד עמקי נשמתי אם לא אעזור ואתרום עד כמה שאוכל לבנייה של פלשתינה."
לאחר שנים ארוכות של אנונימיות יחסית, ב-1923 הוציא זאלטן את ספרו המוכר ביותר, "במבי: חיים ביער". הספר זכה להצלחה מסחררת באוסטריה ובגרמניה. ב-1928 תורגם הספר לאנגלית והפך להצלחה גם בארצות הברית. שמו של גיבור הספר, במבי, לקוח מהמילה במבינו שמשמעותה ילד באיטלקית.
עתה, משהתוודעתם למחבר של "במבי", האם תופתעו לגלות שלא מעט אזכורים ורמיזות ליהדות וציונות מפוזרים בספר? אחד הרמזים הברורים ביותר הוא משפט מתחילת הספר – "אין זו אגדה, למרות מה שאתה רוצה" – אזכור לאמירתו המפורסמת של הרצל, חברו של זאלטן.
למעשה, אפשר לקרוא את הספר כביקורת של המנודה על החברה שדחתה אותו. במבי הוא אייל צעיר החי ביער תחת איום מתמיד. סיפורו של במבי משקף את חייו של המחבר, יהודי ציוני שחי בחברה הדוחה ורודפת את בני דתו פשוט משום שנולדו לתוכה. אחרי האנשלוס הוחרם הספר באוסטריה, וזאלטן נאלץ להימלט מאוסטריה מולדתו. הוא מכר את הזכויות להפקת הסרט עבור סכום זעום של חמשת אלפים דולר לבמאי סידני פרנקלין, וזה מכר אותם לוולט דיסני ואולפנו האמריקאי. בביוגרפיה שחיברה בוורלי דרייב על חייו של מחבר "במבי", מצוטט זאלטן: "הובאתי אל דיסני כשידיי ורגליי אזוקות וחסם בפי".
כשמשווים בין הסרט הקלאסי של דיסני ובין הספר של זאלטן הדמיון והשוני מזדקרים מייד. דיסני אומנם שמרה על מבנה העלילה המקורי: אייל צעיר הגדל ביער עם אימו, ובהמשך הסרט הוא מאבד אותה. בסוף הסרט הוא פוגש את אהבת נעוריו ומוליד ילדים בעצמו כחלק ממעגל החיים ביער. אבל בספר, בניגוד גמור לסרט, במבי הוא דמות דחויה. מלבד ארנב וסנאי בודדים, שאר חיות היער מקניטות את במבי ותוקפות אותו.
ברגעים שונים בספר אנחנו מקבלים הצצה לחייהן הקשים של חיות אחרות: זאב המנהל שיחה עם כלב ציד בנושא ביות חיות, לפני שהכלב קורע אותו לגזרים; שני עלים הנושרים מהעץ ומהרהרים במצבם; ואיילת צעירה המפנטזת על עתיד שבו בני האדם והחיות חיים יחד בהרמוניה, רעיון ששאר בני מינה דוחים מייד בגיחוך. הסרט של דיסני מתאר את היער כמקום המתנהל בהרמוניה המופרת רק בידי האדם. בספר, לעומת זאת, מעגל החיים ביער מתואר בצורה ישירה ומדויקת יותר, ובו חיות טורפות אחת את השנייה ונאבקות על מקומן. זו הסיבה שזאלטן התעקש שאין לסווג את ספרו בתור ספר ילדים.
עד היום פורסמו שישה תרגומים של "במבי" לעברית: המהדורה הראשונה יצאה לאור ב-1941 בתרגומו הנאמן למקור של מ.ח. בן אברהם על-פי ספרו של זאלטן; לתרגום השישי אחראי מיכאל דק, והוא יצא לאור ב-2011 במסגרת הסדרה "הרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה" של הוצאות מודן ואוקיינוס.
ספר המשך ל"במבי" ראה אור בשנת 1941 ונקרא "הילדים של במבי". בשמונה באוקטובר 1945 נפטר פליקס זאלטן בציריך שבשווייץ.
אגב, לא נוכל לשלח אתכם לדרככם מבלי לספר שבשנת 1985 יצאה לאקרנים גרסה חדשה של "במבי", שהופקה ברוסיה. בגרסה זו הפכו האיילים והאיילות לאנשים אמיתיים, והאייל במבי הוא ילד אנושי.
הספרנים בלוג הספרייה הלאומית
אחת מ-5 הכתבות הנקראות ביותר בשנת 2021.
מעניין ,תולדותיו של במבי וההשוואה בינו לבין היהודי הדחוי והמנודה.