הידיד...

הידיד...

אני יושבת מול המחשב ולא יודעת איך להתחיל מה להגיד... הינו הידים הכי טובים היית ידיד הנפש שלי ראית אותי סובלת ראית את הדמעות, ניגבת אותם, חיבקת אותי אמרת שהכל יהיה בסדר נשבעת שלא תתן לאף אחד לפגוע בי ובסוף מה? מה קרה בסוף? אני זוכרת שיום אחד יצאתי מהמקלחת וראיתי את אבא שלי גורר את אמא שלי בפרוזדור מהשיער על הריצפה היא צרחה. אני הייתי בהלם יצאתי עם המגבת החוצה והתחלתי לצרוח קראתי לאבא של חברה שלי שיבוא לעזור לאמא שלי שמעת אותי צועקת ישר יצאת החוצה ניגשת אלי והכנסת אותי לאוטו החרדל של אמא שלי כן הגרוטה שתמיד ידענו איך לפתוח אותה זוכר? נכנסנו ישבת לידי וחיבקת אותי סידרת לי את המגבת כדי שלא יראו כלום וישבת חיבקת אותי ומלמלת שהכל יהיה בסדר שאתה לא תתן לאף אחד לפגוע בי נתת לי לבכות על הכפתיים שלך להוציא הכל. כשהמשטרה הגיע לא נתת לי לראות איך אבא שלי רב איתם לקחת אותי אליך הביתה נתת לי בגדים שלך הושבת אותי על המיטה ושמת דיסק כדי שנשמע מוזיקה כדי שאני לא ישמע את הצרחות מבחוץ ואני, אני הייתי כמו זומבי מקשיבה למוזיקה לא מדברת ואתה חיבקת אותי אהבת אותי השכבת אותי על המיטה שלך וליטפת לי את השיער עד שנרדמתי כשהתעוררתי כבר היה בוקר אתה ישנת על שמיכה שפרסת על המיטה נבהלתי בהתחלה כי היה לי סיוט אתה ישר קמת אמרת זה בסדר אני כאן אל תדאגי. שאלתי אפיה אני אמרת לי ואמרת לי לא לדאוג שאמרת לאמא שלי שנדמתי ושאני בסדר ושאתה דואג לי. קמתי הכנת לי ארוחת בוקר צחקת וניסת לגרום לי לצחוק גם נתת לי להרגיש טוב למרות שזכרתי כל מה שקרה אתמול אבל אתה גרמת לי להרגיש טוב. אני זוכרת עוד מאות מקרים שהיית לידי לצידי תומך אוהב אז מה קרה? תגיד לי מה אבד בדרך? מה הלך? מה גרם לך לעשות את מה שעשית?! עברו כבר שנים אני היום בת 19 זה קרה בחופש הגדול של כיתה ז' אני אפילו לא מצליחה לזכור בת כמה הייתי למה עשית את זה? הבטחת שתגן עלי. אני לעולם לא ישכח את אותו היום אני ממש זוכרת אותו לפרטים מה לבשתי מה אתה לבשת הכל אני זוכרת. הייתי עם פיזמה ורודה שימלה כזאתי של ילדה קטנה אני זוכרת שכל הזמן צחקת עלי שלבשתי אותה אתה לבשת חולצה שחורה עם ג'ינס כחול משופשף בדיוק כמו שאתה אוהב באת אלי הביתה בת דודה שלי הייתה אצלי ראיתנו פארק היורה חוץ מאיתנו לא היה אף אחד ישבנו ראינו את הסרט ואתה אמרת שאתה הולך לשחק במחשב קמת והלכת. אני ובת דודה שלי ישבנו עוד קצת לראות את הסרט ואז היא הייתה צריכה ללכת אמרנו שלום ונשארנו רק אני ואתה קראת לי לחדר אמרת שמשהו לא בסדר עם המחשב ואם בא לי לבוא לראות מה קורה לו. באתי והמחשב היה בסדר צחקת ואמרת שרק רצית למשוך את צומת ליבי שאלת אותי עם אני יודעת לרקוד סלו אז צחקתי ואמרתי לך נו אתה יודע שאני לא יודעת מה אתה עושה ממני צחוק? צחקת ואמרת בואי אני ילמד אותך אני יראה לך איך רוקדים יום יבוא ואנחנו ניהיה הרקדים הכי טובים בעולם אני ואת צחקתי ואמרתי לך שלא שבטח אני יהרוס לך את הרגליים. שכנעת אותי לרקוד איתך התחלנו לרקוד ואז התחלת למשש אותי נבהלתי וביקשתי ממך להפסיק אמרת לי נו די תפסיקי להיות ילדה זאת רק נגיעה וביקתי שוב שתפסיק והבטחת שתפסיק המשכנו לרקוד ואז ניסת לנשק אותי ניסתי להתרחק אבל אתה תפסת אותי בכוח, דחפת אותי על המיטה והתיישבת עלי לא נותן לי לזוז אמרת שאני מתגרה בך שאני מראה לך שאני רוצה אותך אבל ברגע האחרון אני מתקפלת ושאתה לא מוכן לזה שאתה לא תתן לי לעשות לך את זה התחלת לקרוע לי את הפיז'מה מעלי צרחתי בכיתי ביקשתי תפסיק אבל לא הפסקת התחלת לגעת לפצוע ואני משתוללת מתחתיך אמרת נו באמת את ילדה תפסיקי לבכות זה לא יעזור לך מי יאמין לך אף אחד לא יאמין לך שנגעתי בך כולם יודעים שאני השומר ראש שלך שאני בחיים לא יפג בך. צחקת והמשכת לגעת ואני בכיתי צרחתי השתוללתי התפללתי שמישהו ישמע אותי אבל אף אחד לא שמע אף אחד לא בא להציל אותי. אחת הרגלים שלי השתחררה ונתתי לך בעיטה באיזור הרגיש שלך אני מודה על דבר אחד לאבא שלי שהוא תמיד לימד אותי ללכת מכות שהוא תמיד אמר לי תגני על עצמך עם השיניים אני לא יודעת מאיפה באו הכוחות הנפשיים לתת לך את הבעיטה שנתתי לך אבל עשיתי את זה ועשיתי את זה בכל בכוח שהיה לי אתה התקפלת מכאבים והתחלת לקלל ברחתי ממך פתחתי את הדלת של הבית ואמרתי לך שאם אתה לא עף מהבית שלי אני צורחת והשכנים ישמעו צחקת אמרת שהכל היה בצחוק שאני לא צריכה לקחת את זה ברצינות שאתה אוהב אותי ובחיים לא הייתה פוגע בי אבל אני לא הקשבתי. אחר כך ישבתי שעתיים במקלחת בוכה ומשפשת את עצמי. מאז ועד היום כל פעם שאני נכנסת למקלחת אני יושבת שעות במקלחת ואף אחד לא מבין למה אני יספר לך למה כי כל פעם שאני במקלחת אני עדין משפשפת את עצמי כי אני מרגישה מזוהמת כי אני מרגישה מלכולכת בגללך אני מרגישה שאני כבר לא טהורה בגללך רק בגללך. אז נכון אני לא בתולה אבל החוסר ביטחון שלי בגברים נובע ממך בגללך ואנשים יגידו לי תפסיקי להאשים אותו בהכל אז זה קרה תמשיכי הלאה אבל אני לא יכולה להמשיך הלאה כי הרסת אותי מבפנים הרסת לי את החיים זאת לא שאלה אם אני סולחת לך או לא תעשה עם החיים שלך מה שאתה רוצה אבל למה היית חייב לקחת את החיים שלי איתך?! למה?! אנשים היום לא מבינים אותי לא מבינים את המוח שלי הרסתי מערכות יחסים כי לא בטחתי כי פחדתי לבטוח בבני הזוג שלי. היום יש לי חבר הוא כל הזמן אומר לי שאני צריכה לבטוח בו ולספר לו הכל אבל אני לא יכולה כי אני הרוסה מבפנים כי אני מפחדת לבטוח באנשים כי אתה היית הבנאדם שהכי בטחתי בו בחיים שלי הבנאדם שסיפרתי לו הכל הבנאדם שגדל איתי מהר כי החיים אילצו אותנו לגדול מהר. אז אני שואלת אותך למה? למה עשית לי את זה? למה הרסת אותי? חשבת פעם על מה שעשית לי? הצטערת פעם על זה שהרסת לי את החיים? הצטערת פעם על מה שעשית? לשאלות האלו לעולם אני לא הקבל תשובה אבל דבר אחד אני יודעת אני לא יתן לך יותר להרוס לי את החיים אני מתכוונת לשקם את עצמי בשבילי ובשביל הגבר שאני הכי אוהבת, בשביל הגבר שגרם לי לחזור להאמין שיש מקום בשבילי לא יודעת אם מקום גדול או קטן אבל יש מקום. אני לא יודעת אם אני והוא ניהיה ביחד לנצח אני לא יודעת כמה זמן זה ימשך אבל אני יודעת שאני ינסה לתת לזה להימשך כמה שאפשר כמה שיותר ואני לא יתן לך להרוס לי את זה. שלום לך ידיד לשעבר שלום לך
 

ה מוזה

New member
אני אסביר

ראשית, ברוכה הבאה
קראתי את המכתב שלך,ההודעה שמעל היא לא תגובה אני לא מגיבה בד"כ במילה אחת במיוחד למכתב כשלך אגיב , בהחלט אגיב..כשאפנים ואמצא מילים טריגר הוא סימון הודעה שמכילה בתוכה תכנים שעלולים להיות עבור גולש/ת טראומתיים ומעוררי זכרונות ,תחושות וכו' ועל כן רק סימנתי עבור אלו את ההודעה ככזו לפני שיפתחו ויקראו בנתיים לך ,
 

my sheep

New member
היי!

אני מעתיקה לכאן קטע מטאגליינס של פורום 143- נפגעי/ות תקיפה מינית... טריגר: טריגר הוא מתג בלועזית והכונה היא שטריגר זה כל דבר שמזכיר את התקיפה, את התקופה של התקיפה, את הסיטואצייה עצמה, וכל דבר שקשור אליה, וגורם להרגשה רעה, פלאשבקים <בלועזית הבזק מהעבר, להזכר במה שקרה ולחוות את זה קצת מחדש> והיבטים שליליים כאלו ואחרים. זה יכול להיות באמת כל דבר, תמונה, חפץ, מילה, שיר, מנגינה, וכו´ וכו´. לכן חשוב מאד בפורום שלנו לכתוב "טריגר" בכותרת אם יש סיכוי שהתוכן יגרום לטריגר. הסיבות הן כמובן למנוע עוגמת נפש מיותרת מחברי הפורום.. כשהודעות קשות מכילות טריגר בתוכם [כאמור, משהו שעלול לעורר רגשות לא נעימים מחברי פורום אחרים], חשוב לציין אותו בכותרת. הכלל עם הטריגר לא קשור בדיקטטורה העניין בפורום תמיכה הוא כמה שיותר להקל, ולא להקשות כך שזה כלל שחשוב שנכבד אותו כולנו. אם אתם קוראים הודעה שהיא טריגרית מבחינתכם אפשר להוסיף אזהרת טריגר.. אין צורך לנזוף במי ששכח לכתוב או לא ידע, כי לא כל מה שמהווה טריגר לאחד מהווה טריגר לאחר. אני מצרפת לך שני קישורים...
 
מלאך

קראתי אותך וזה עשה לי כל כך עצוב על מה שהחיים הכריחו אותך לעבור וללמוד על מה שנאלצת לסחוב שנים, המטען הכבד אינני יודעת אם היית או עודך מטופלת ואינני יודעת מה יכול להרגיע את הרוחות את כל הזכרונות, את כל הלכלוך שאת מרגישה אבל אני בטוחה שאם תמצאי את הדרך לתקן עד כמה שאפשר, כל מה שנהרס לך בפנים את תוכלי לבנות את חייך מחדש, לשקם לצידו של הגבר שכה אוהב אותך אהבת אמת זה שבאמת יגן עלייך ויעטוף אותך בחום את נפגעת בצורה כל כך נבזית, לא מגיע לך את לא אשמה במה שנלקח ממך יש רק אדם אחד אשם - אותו אדם שפל לו מגיע להרגיש את כל הצלקות המכאיבות לא את, שנוצלת ברגעים בהם הכי היית צריכה משהו להתרפק עליו, להשתחרר - להרגיש טוב שמחתי לקרוא את השורות האחרונות בהם את מבטיחה לו (ובעיקר לעצמך) שלא תכנעי על שתלחמי על מה שיש לך כדי להשיב מה ששייך לך מבינה את החוסר האמון בעקבות מה שקרה ומאחלת לך לאט לאט לזהות גם אנשים טובים בדרך אנשים שבאמת יהיו שם עבורך לאפשר לך לגדול ולפרוח בשקט, בשלווה שיעור כל כך אכזרי בו למדת המון, יותר מידיי הלוואי ותמצאי את עצמך בשלב מסויים של החיים שואבת מהמקום הכל כך כואב - את הכוח להמשיך את הכוח להאמין את הכוח להיות מאושרת את הכוח לראות בך מלאך שתצאי אל האור בלי הרגשות קשות המופנות אלייך לא מגיע לך. תמשיכי לכתוב, לדמיין ולהרגיש.
ברוכה הבאה אל הפורום
 
לנשמת מלאך,

תודה רבה על התגובה שלך. אני לא מטופלת מעולם לא הייתי מטופלת, אני לא בוטחת מספיק בשביל לספר לאדם זר את מה שחוותי את הפחדים את הסיוטים. יש לי היום את הבן זוג שלי שהוא אדם נפלא אני אוהבת אותו אהבת אמת המכתב הזה הוא חלק מהטיפול שאני כופה על עצמי כדי להמשיך הלאה אני רוצה שהבן זוג שלי יקרא אותו אולי ככה הוא יבין יותר אני אוהבת אותו ויש דברים שאני לא יודעת איך להעביר לו אז אני מקווה שזאת ההתחלה להבנה. תודה רבה על התמיכה
 
../images/Emo23.gif

שמרי על עצמך, אני מרגישה שאת עושה את זה בצורה טובה. מקווה שתדעי לקבל את העזרה אם וברגע שתרגישי צורך. אני כאן גם במערכת המסרים אם תרצי...
 

elians

New member
כל הכבוד לך על עזרתך לזולת

נשמת מלאך... את באמת מיוחדת תמיד ידעתי את זה... אני
 

ה מוזה

New member
הלאה

"אז זה קרה תמשיכי הלאה ".. אוי, קוראת אותך ועצוב כ"כ קוראת משפטים שנאמרים לך ,תמשיכי הלאה כשעדיין בתוכך אותה ילדה קטנה מפוחדת במקלחת מנסה להבין איך ברגע אחד , נשארו רק רסיסים ממה שהיה ,תום וטהור ומאמין ומוגן ובטוח אי שם בתוכך היא עדיין בוכה ,אותה ילדה קטנה בשמלת פיג'מה ורודה .. ילדה שהאמינה בטוב שיש באדם ועכשיו , את מתחילה מסע לאחור בכדי שתוכלי לצעוד קדימה , לחבק אותה ללחוש לה שהיא פרח טהור שברירית ואין בה גרגר של אשמה , את לא אשמה . הנפש שבך היא כה טהורה אין יד אדם שיכולה לפגום בטוהר הזה יד אלימה יכולה לזעזע את הנפש , לגרום לה לחוש פחד ,לחוש לא בטוחה כי פעם היא העניקה בתמימות את המפתח לנפש וללב שלה בתום של ילדה ומישהו , הרעיד לה את העולם הפנימי ופגע בה תחבקי אותה חזק חזק למדי אותה לאט לאט לבנות לה שוב את האמון ,בטוב בתום באהבה אולי , המכתב שכתבת הוא מכתב של אותה ילדה בפיג'מה ורודה ששתקה לה זמן כה רב ..מקווה שנראה כאן מכתב שלך אל אותה ילדה קטנה ..שכתוב בו " את טהורה " .. את תצליחי .. בשבילך
 
ה מוזה,

תודה רבה אני לא יודעת אם אני עדין מסוגלת לכתוב לידה שבי אני עכשיו עוד בתחילת התהליך יש לי עוד הרבה בשביל להרגיש "טהורה" או לא "מלוכלכת" אני לא יודעת אם אי פעם אני ירגיש ככה אבל אני מנסה להשתקם ונראה לי שזה הכי חשוב לא? תודה על התמיכה
 

ה מוזה

New member
כן,הכי חשוב

שאת רוצה,שאת מנסה קשה כ"כ לגעת במקומות כאובים לנקות חדרי לב ופינות חשוכות לאט לאט , בכל ניסיון ונגיעה תתקרבי אל עצמך מחדש ותרגישי את המהות הטהורה שפועמת בך מקווה מאוד ומאחלת לך שצלקות הנפש יחלימו יש לצידך איש שאוהב לאט לאט תלמדי לבטוח שנית להשיל את החומה שבנית סביב נפשך צעד,צעד, בקצב שלך ~~~
~~~ "היי שקטה כאילו אין בך דופי כאילו האוויר נותן לך הגנה כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי כאילו מעפר פורחת שושנה"
 

noa222

New member
אין מילים

קשה לי להגיב למכתב שלך כי הוא נוגע לי בנקודות יותר מדי רגישות וכואבות. אין כאב גדול כמו נסיון החוויה עצמה. לכן יכולה רק להגיד שזה הולך וניהיה יותר טוב ככל שהזמן עובר. לומדים להתמודד עם זה כל אחד מוצא בסופו של דבר דרך שתאפשר לו להתמודד עם הטראומה בצורה שתיהיה הכי טובה עבורו. זה אמנם לוקח הרבה זמן אבל בסופו של דבר מחלימים. ( נשארת צלקת אבל הגוף שלם). בינתיים שולחת לך הרבה אהבה וכוחות משל עצמי, שיחזקו אותך ויעזרו לך להתמודד. נועה
 
למעלה