חחחחח מלך מה קורה????????
אתה יודע מה אתמול נתקפתי בהתקף חרדה של איך שהזמן טס לי והחיים שלי נגמרים מהר ואני מתחיל לפחד כי בחודש הבא אני כבר בן 31 והזמן טס חבל"ז השבוע נגמר עוד לפני שהוא התחיל חודשים נגמרים ושנים וזה מתחיל להפחיד ואז חשבתי על הזמנים הטובים כשפתחו את הבלוג טי וי איזה ימים היו אז חבל"ז איתך ועם אביבית זוכר אותה הרקדנית שהיתה איתך בשמוליק טייאר ועוד כל מיני אנשים ששידרו כאן בבלוג בהתחלה הכל היה ברמה אחרת בקיצור בכלל איך שהזמן טס עוד מעט שנה וחצי לבלוג טי וי אתה מאמין גבר?? קשה לי להאמין שהזמן טס ככה - הזמן הפך לאוייב מס' אחד שלי בחיים הוא האוייב הכי גדול שלי יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להספיק לעשות בחיים למשל לשדוד איתך בנק חחחחחחחחחח סתם סתם, לעשותא איזה קופה גדולה ונקייה לבקר את אפי הדב באנטרטיקה חחחחחחחחחחח ( האמת באמת אני חולם על אנטרטיקה והקוטב הצפוני) לנסוע לאכול בנצרת אצל החברים שלך חחחחחחחחחחח יש לי רשימה מכאן ועד להודעה חדשה והחיים כל כך קצרים ונגמרים לי מהר ואני כבר לא צעיר כמו פעם. האמת כשמתבגרים כמו שאני התבגרתי לצערי, דברים נלקחים מאיתנו וזה חלק מהחיים והיום אני מבין שהחיים הם משחק של דקויות - צעד אחד לכיוון מסויים ואתה תופס משהו אחד, צעד אחד לכיוון שני ואתה תופס משהו אחר הכל עניין של בחירה כן או לא. בני החיים נגמרים מהר צריך לנצל אותם עד הסוף חשבתי על זה כל הלילה ולא ידעתי איפה להתחיל ואיפה לסיים. תאמין לי לא רואים עלי אבל עד לפני שנתיים הרחקתי והתרחקתי מכל מי שניסתה או ניסה לאהוב אותי תאמין או לא, האמת שעד היום אני סובל מתופעות הלוואי של הקיבעון הרגשי הזה ואז גם לא יכולתי לסבול את הפרצוף שלי במראה ולהסתכל לעצמי אפילו במראה וזה לקח לי המון זמן להבין שהחיים כל כך שברירים וקצרים ושאני חייב להיות חזק בשביל עצמי לא בשביל האחרים פשוט חשבתי על זה אחרי ששמעתי שאבא של אריה (מלך הטראקים) נפטר וזה העלה לי קצת מחשבות לגבי זה, שהחיים כל כך מפתיעים וזה העציב אותי לשמוע על הסיפור של אריה ואתה הצלחת להוריד לי דמעה שזה לא קרה הרבה זמן עם המכתב שכתבת לו לאחר המוות של אבא שלו, אבל בסופו של דבר כמו שאמרתי החיים חייבים להימשך כמו שהם אין ברירה אלוהים אוהב את האנשים שעוזרים לעצמם ואני החלטתי לפני שנתיים שמה שלא יהיה תמיד אני אחייך ואשמח גם אם עצוב ורע אין ברירה יש דברים שאחרי זה מצטערים עליהם , אז זה מאוחר מדי ואלו הרגעים הכי טובים בחיים שאותם זוכרים תמיד ובאמת אחי ואני אומר לך בכנות אני זוכר לטובה את כל הרגעים שהיו כאן הרגעים שלך התחרות הראשונה של הוואי, אז גם היהת התקופה הכי רעה של החיים שלי והבלוגים פשוט הצילו אותי משיעמום מוחלט הרגעים בפורום בבלוג אני לא שוכח חחחחחחחחח יום אחד אני אכתוב ספר על הבלוגים חחחחחחח זה יהיה הכי מצחיק יום אחד אני אתיישב לי באיזה בית עץ באיזה עיירה שכוחת אל באמריקה על שפת אגם מולי הרים וטבע עוצר נשימה שמש הרקיע ואכתוב סיפור על החיים בבלוג טי וי חחחחחחחח טוב נסחפתי אני צריך לחזור לעבודה אחי בקיצור נראה אותך תמסור ד"ש לחבר שלך דוחול מנצרת חחחחחחחח.
