מלכת הביצה
New member
הטריגר הקטן שלי...
מי שעוקבת תראה שיש את אותה ההודעה גם בפורום הפרעות אכילה, אבל כנראה שנגמרו לכולם המילים בשבילי ונאלמו דום. מקווה שכאן אני אקבל תגובות שלפחות יגידו שאני שווה תגובה. כולם שמחים, כי הם בטוחים שהכל כבר נפלא וטוב. כולם מנשקים, ומנגבים את הזיעה הקרה מהמצח, כולם חושבים שהכל כבר בסדר, אבל ברגע מסובבים את הגב לשניה "הופ", נעלמים פריטים מהצלחת, מתחת לשידה , לשירותים, וכולם שמחים. עכשיו נחנחקתי, גם אבא, ואמא, אמרתי להם שנשברתי, והם בוכים, קשה להם שאין לי אחריות על החיים שלי. אני יודעת שאם לא היה לי הם, הייתי ממשיכה לשקוע, וזה מפחיד אותם. אז יצאתי מהקו האדום, אבל..... הוספת תגובה שלח/י מסר למחבר/ת שליחת הודעה באי מייל הדפסת הודעה סגירה
מי שעוקבת תראה שיש את אותה ההודעה גם בפורום הפרעות אכילה, אבל כנראה שנגמרו לכולם המילים בשבילי ונאלמו דום. מקווה שכאן אני אקבל תגובות שלפחות יגידו שאני שווה תגובה. כולם שמחים, כי הם בטוחים שהכל כבר נפלא וטוב. כולם מנשקים, ומנגבים את הזיעה הקרה מהמצח, כולם חושבים שהכל כבר בסדר, אבל ברגע מסובבים את הגב לשניה "הופ", נעלמים פריטים מהצלחת, מתחת לשידה , לשירותים, וכולם שמחים. עכשיו נחנחקתי, גם אבא, ואמא, אמרתי להם שנשברתי, והם בוכים, קשה להם שאין לי אחריות על החיים שלי. אני יודעת שאם לא היה לי הם, הייתי ממשיכה לשקוע, וזה מפחיד אותם. אז יצאתי מהקו האדום, אבל..... הוספת תגובה שלח/י מסר למחבר/ת שליחת הודעה באי מייל הדפסת הודעה סגירה
