החמוסים שלנו... קצת עצוב אבל גם משמח.

sagitlev

New member
החמוסים שלנו... קצת עצוב אבל גם משמח.

כבר חודש שלא הייתי כאן לספר על החמוסים, אז אהלן! החמוסונים שלנו גדלו (בני חודש וחצי), והם מתוקים ומקסימים וכמובן נשכנים, אבל אנחנו מחנכים אותם והם המון על הידיים שלנו. הכלוב נעשה קטן על כולם, לכן גרעין התחילה להעביר אותם ברחבי הבית למקומות יותר מרווחים. פעם למיטה של אחד הילדים, פעם לארגז מתחת למיטה, פעם מתחת לספה, כל פעם משהו אחר. לפני כמה לילות היא הצליחה לפתוח את הכלוב ולהעביר אותם לחדר שינה שלנו, ההורים, לתוך מכנסיים שהיו זרוקים על הרצפה, ללא ידיעתנו. אחד מאיתנו, ההורים, בדרך להביא את השמיכה לסלון דרך על אחד מהם למוות... זו היתה Min. היא היתה הכי קטנה, פיגרה אחרי כולם בגודל, אבל התפתחה כל כך יפה והיתה מתוקה אמיתית. היה עצוב מאוד, בכינו כל הלילה. בבוקר הילדים בכו גם. החלטנו להעביר אותם לוילה מרווחת מאוד. פינינו את המחסן שבתוך הבית מכל הדברים שהיו על הרצפה, שמנו מחסום כדי שלא יסתובבו ברחבי הבית ויקרה עוד אסון. נראה שהם מאושרים - יש ערסל מאולתר (הי קשה לתלות אותו), כלי האוכל שהם מכירים, קופסת שינה וארגז לעשיית צרכים. לגרעין יש חור בדלת הכניסה שאם היא תרצה להיכנס תוכל להגיע אליו. החמוסים לא יכולים להגיע כי הוא גבוה. יש תמונות...
 

sagitlev

New member
../images/Emo176.gif../images/Emo176.gif../images/Emo176.gif../images/Emo176.gif../images/Emo176.gif

וזו ליבי, עם שניים מהגורים
 
למעלה