מצד שני, לנוסע קבוע יותר קל לזכור
לחדש את ה"חופשי" בתחילת כל חודש ולא באיזה יום אקראי.
מצד שני, לנוסע קבוע יותר קל לזכור
לחדש את ה"חופשי" בתחילת כל חודש ולא באיזה יום אקראי.
החל מדצמבר כרטיס ל30 יום ברכבת
- פותח הנושא חול נטוש
- פורסם בתאריך
- מצב
יהיה בלבול גדול , והרבה יאשימו שזה יקר
שני החודשים הראשונים להפעלה הם 31 ימים והחופשי החדש הוא 30 יום, העתונאים יגידו ש"גונבים" לציבור ימים מהחופדי חודשי.
אבל בטווח היותר ארוך יבינו שזה מוזיל, ובשילוב עם כרטיסיות/ערך צבור בחודשים עם חופשות. זה מוזיל בהרבה.
יהיה בלבול גדול , והרבה יאשימו שזה יקר
שני החודשים הראשונים להפעלה הם 31 ימים והחופשי החדש הוא 30 יום, העתונאים יגידו ש"גונבים" לציבור ימים מהחופדי חודשי.
אבל בטווח היותר ארוך יבינו שזה מוזיל, ובשילוב עם כרטיסיות/ערך צבור בחודשים עם חופשות. זה מוזיל בהרבה.
down under
New member
זה לא אמור להיות ל-30 יום אלא לעד אות יום
בחודש הבא.
כך לפחות זה היה במלבורן.
קנית ב-4 בפברואר ופברואר היה בן 28 יום בלבד? הכרטיס שלך תקף עד חצות סוף היום של ה-3 במארס.
אז זה היה אפילו רק 28 יום. לעומת זאת, אם קנית כרטיס ב-9 ביולי הוא תקף עד סוף ה-8 באוגוסט, כלומר 31 יום.
צריך לתקן תקנה (או לקבוע במה שזה לא יהיה מבחינה סטטוטורית) שהחופשי-חודשי הלא קלנדרי יהיה תקף עד ליום DD-1 (של החודש הבא, ללא תלות במספר הימים בחודש בו הוא נקנה).
כך זה הכי הגיוני ובעיקר הגון.
זה לא אמור להיות ל-30 יום אלא לעד אות יום
בחודש הבא.
כך לפחות זה היה במלבורן.
קנית ב-4 בפברואר ופברואר היה בן 28 יום בלבד? הכרטיס שלך תקף עד חצות סוף היום של ה-3 במארס.
אז זה היה אפילו רק 28 יום. לעומת זאת, אם קנית כרטיס ב-9 ביולי הוא תקף עד סוף ה-8 באוגוסט, כלומר 31 יום.
צריך לתקן תקנה (או לקבוע במה שזה לא יהיה מבחינה סטטוטורית) שהחופשי-חודשי הלא קלנדרי יהיה תקף עד ליום DD-1 (של החודש הבא, ללא תלות במספר הימים בחודש בו הוא נקנה).
כך זה הכי הגיוני ובעיקר הגון.
יתכן שזאת הכוונה וזה מה שיהיה, אבל הנוסח של
התקנה אומר 30 יום.
מה שכן בתקנות גם חופשי סמסטריאלי הוא 6 חודשים, ובפועל הוא לסמסטר (4.5-5 חודשים), מישהו עוד יכול להגיש כאן יתוגית.
יתכן שזאת הכוונה וזה מה שיהיה, אבל הנוסח של
התקנה אומר 30 יום.
מה שכן בתקנות גם חופשי סמסטריאלי הוא 6 חודשים, ובפועל הוא לסמסטר (4.5-5 חודשים), מישהו עוד יכול להגיש כאן יתוגית.
down under
New member
באוסטרליה (מלבורן) הייתי קונה תמיד
את החודשי-חופשי לחודש מהיום של ההחתמה (כלומר לא חודש קלנדרי אלא אם קנית ב-5 במאי תקף עד סוף ה-4 ביוני)
ומעולם לא שכחתי לקנות חדש.
פשוט בקופת הרכבת הפרברית במקום לקנות כרטיס חופשי-שבועי (לפעמים קניתי שבועי חופשי, כי ידעתי שאני תוך פחות מחודש עוזב).
הרבה הרבה יותר נוח ויעיל מחופשי-חודשי קלנדרי.
באוסטרליה (מלבורן) הייתי קונה תמיד
את החודשי-חופשי לחודש מהיום של ההחתמה (כלומר לא חודש קלנדרי אלא אם קנית ב-5 במאי תקף עד סוף ה-4 ביוני)
ומעולם לא שכחתי לקנות חדש.
פשוט בקופת הרכבת הפרברית במקום לקנות כרטיס חופשי-שבועי (לפעמים קניתי שבועי חופשי, כי ידעתי שאני תוך פחות מחודש עוזב).
הרבה הרבה יותר נוח ויעיל מחופשי-חודשי קלנדרי.
לא אמרתי שזה דבר רע
אם עקבת אחרי הודעותיי בפורום עוד בכינוי הקודם, בוודאי ראית שכתבתי על הצורך בשינוי הזה כבר ממש מזמן (לדעתי עוד ב-2004).
לא אמרתי שזה דבר רע
אם עקבת אחרי הודעותיי בפורום עוד בכינוי הקודם, בוודאי ראית שכתבתי על הצורך בשינוי הזה כבר ממש מזמן (לדעתי עוד ב-2004).
Ccyclist
Well-known member
לא רע, ובדרך כלל זה מזכיר לך מתי.
רוב החודשיים-אישיים שהיו לי בלונדון היו בעידן הנייר, ובשיטה הזו כל התאריך האחרון והאזורים ( " 1-4 NOV 25 " לחודשי שיצא היום, " 1-4 NOV 1 " אם הייתי קונה שבועי מוקדם יותר היום) הם ה"תוקף" של הכרטיס וזה מה שהפס המגנטי היה מראה למערכת השערים. בעידן האוייסטר (שדי מקביל לרב-קו, אך אין בו קבלות) לא נסעתי בתחתית באופן קבוע, אבל אני חושב שהיתה פעם אחת שקניתי חודשי, ובוודעות היו פעם-פעמיים שקניתי שבועי, ובימים האחרונים לכרטיס אני חושב שישנה איזו אזהרה בשערים שתוקף הכרטיס עומד לפוג. זה אמנם לא נוח כמו התאריך שהתנוסס כל החודש, אבל יש אלמנט של אזהרה.
כמו כן - החגים והגשרים (בארץ יותר מבאנגליה, שהחג הארוך ביותר בה הוא פסחא - 4 ימים) מאפשרים לנוסעים משרדיים שהתמזל מזלם והכרטיס התקופתי שלהם פג לקראת החגים לדלג על תקופה מסויימת ולשלם על פחות מ360 ימים בשנה.
ואם אתה בעד מדוע אתה גם נגד? האם הכוונה היא שאתה בעד שתהיה אופציה מקבילה?
לא רע, ובדרך כלל זה מזכיר לך מתי.
רוב החודשיים-אישיים שהיו לי בלונדון היו בעידן הנייר, ובשיטה הזו כל התאריך האחרון והאזורים ( " 1-4 NOV 25 " לחודשי שיצא היום, " 1-4 NOV 1 " אם הייתי קונה שבועי מוקדם יותר היום) הם ה"תוקף" של הכרטיס וזה מה שהפס המגנטי היה מראה למערכת השערים. בעידן האוייסטר (שדי מקביל לרב-קו, אך אין בו קבלות) לא נסעתי בתחתית באופן קבוע, אבל אני חושב שהיתה פעם אחת שקניתי חודשי, ובוודעות היו פעם-פעמיים שקניתי שבועי, ובימים האחרונים לכרטיס אני חושב שישנה איזו אזהרה בשערים שתוקף הכרטיס עומד לפוג. זה אמנם לא נוח כמו התאריך שהתנוסס כל החודש, אבל יש אלמנט של אזהרה.
כמו כן - החגים והגשרים (בארץ יותר מבאנגליה, שהחג הארוך ביותר בה הוא פסחא - 4 ימים) מאפשרים לנוסעים משרדיים שהתמזל מזלם והכרטיס התקופתי שלהם פג לקראת החגים לדלג על תקופה מסויימת ולשלם על פחות מ360 ימים בשנה.
ואם אתה בעד מדוע אתה גם נגד? האם הכוונה היא שאתה בעד שתהיה אופציה מקבילה?
מי אמר שאני נגד?
אבל אם כבר עושים שינוי כזה, הייתי מצפה שבכל האמצעים ולא רק ברכבת (או רכבת-אוטובוס).
מי אמר שאני נגד?
אבל אם כבר עושים שינוי כזה, הייתי מצפה שבכל האמצעים ולא רק ברכבת (או רכבת-אוטובוס).
Ccyclist
Well-known member
אמרת שרצית את זה מזמן, אך גם שקל יותר לזכור
בראשון לחודש.
סיבות לכאו ולכאן אני מניח.
משום שבתגובה שאמרת שקל יותר לזכור התפתח תת-שירשור שלם הגבתי איפה שהגבתי בדיון קצר יותר.
וכן, אתה צודק, זה צריך להיות בכל האמצעים (חבל מאד שרב-קו לא אוגרים בעצמם את הכסף ורק אז מעבירים למפעילות, בשיטה כזו הכל היה חלק יותר ללא צורך בחוזים נפרדים)
אמרת שרצית את זה מזמן, אך גם שקל יותר לזכור
בראשון לחודש.
סיבות לכאו ולכאן אני מניח.
משום שבתגובה שאמרת שקל יותר לזכור התפתח תת-שירשור שלם הגבתי איפה שהגבתי בדיון קצר יותר.
וכן, אתה צודק, זה צריך להיות בכל האמצעים (חבל מאד שרב-קו לא אוגרים בעצמם את הכסף ורק אז מעבירים למפעילות, בשיטה כזו הכל היה חלק יותר ללא צורך בחוזים נפרדים)
down under
New member
מבחינת זכרון, במלבורן זה היה כרטיס
נייר מגנטי (כרטיסי הנייר הנפלאים אליבא דההוא שמתנהג יותר מדי מוזר) עליו היה מוטבע החתמת התיקוף הראשונה,
כך שלא צריך היה לזכור כלום.
ראו שם היטב את היום, החודש והשנה בה היתה ההחתמה הראשונה.
הסבסבות במלבורן ידעו להטביע רק את הפעם הראשונה של התיקוף. בכל מעבר נוסף (והיו לי בחודש בממוצע 70 החתמות [הלוך חזור בכל יום ולעתים בסופי שבוע מספר נסיעות בכל האמעצים,
כמובן שהכרטיס היה משולב רכבת כבדה, טראם ואוטובוסים]) הן לא הדפיסו כלום.
מבחינת זכרון, במלבורן זה היה כרטיס
נייר מגנטי (כרטיסי הנייר הנפלאים אליבא דההוא שמתנהג יותר מדי מוזר) עליו היה מוטבע החתמת התיקוף הראשונה,
כך שלא צריך היה לזכור כלום.
ראו שם היטב את היום, החודש והשנה בה היתה ההחתמה הראשונה.
הסבסבות במלבורן ידעו להטביע רק את הפעם הראשונה של התיקוף. בכל מעבר נוסף (והיו לי בחודש בממוצע 70 החתמות [הלוך חזור בכל יום ולעתים בסופי שבוע מספר נסיעות בכל האמעצים,
כמובן שהכרטיס היה משולב רכבת כבדה, טראם ואוטובוסים]) הן לא הדפיסו כלום.
ניצן cocos
Member
למה פשוט לא להוסיף
כרטיס נוסף שבועי חודשי שיתן פתרון למי שמבקר בעיר שהוא לא גר בה, או שמסיבה אחרת חופשי חודשי קלרנרי לא וחופשי יומי אינם מהווים פתרון מושלם, החופשי חודשי די נוח לרוב הנוסעים, מה שחשוב זה לכלול את הרכבת הכבדה והקלה בחופשי החודשי ולבטל את הפרשי המחירים ברכבת בתוך אזור/מרחב
למה פשוט לא להוסיף
כרטיס נוסף שבועי חודשי שיתן פתרון למי שמבקר בעיר שהוא לא גר בה, או שמסיבה אחרת חופשי חודשי קלרנרי לא וחופשי יומי אינם מהווים פתרון מושלם, החופשי חודשי די נוח לרוב הנוסעים, מה שחשוב זה לכלול את הרכבת הכבדה והקלה בחופשי החודשי ולבטל את הפרשי המחירים ברכבת בתוך אזור/מרחב
Ccyclist
Well-known member
כי למי שצריך חודש או 25 יום החודשי-אישי משתלם
לפי מודלים שאני מכיר מחו"ל ויכולים להתחיל בכל יום בשבוע / בחודש או בשנה שבועי עולה כמו 4.3 יומיים, חודשי עולה כמו 3.5 שבועיים, ושנתי עולה כמו 10 חודשיים בערך. המשתמשים הקבועים מקבלים מחירים נמוכים יותר.
אם נוסע צריך חודש, והחודש הזה במקרה מתחיל ב8, 15, או ב23 לחודש - זה עניינו. בעידן הכירטוס האלקטרוני אין בעיה להגדיר כרטיסים תקופתיים לפי הצורך האישי.
אני מניח שהכרטיס השבועי שאתה מציע אמור להתחיל ביום א'? אם כך גם זה לא פותר שום דבר.
כשאני מתבקש לתת מידע לתיירים שמגיעים ללונדון אני אומר להם שבשהות בת 5 ימים עד שבוע אפשר לקנות שבועי שיתחיל בכל יום שיגיעו. המצב דומה גם בפריס ובברלין (בערים האלו יצא לי לקנות כרטיס שבועי). באותה מידה תייר מגורים צרפתי לא מחוייב להגיע לישראל דווקא בראשון לאוגוסט כדי להשתמש בחודשי אוגוסט, או סטודנט ישראלי לא חייב להגיע לעיר האוניברסיטה בדיוק בראשון לחודש מסויים (לסטודנטים בכלל עדיף להגיע חודש-חודשיים מראש כדי למצא דירה ועבודה).
יש הלך מחשבה מאד ישראלי להגיד "אם כולם..." במקרה של התח"צ אין כולם, יש נוסעים ספציפיים, ולחלק מהם לא מתאים להתחיל את אותו החודש הקלנדרי יחד עם "כולם". האם בגלל זה צריך לגרום להם להפסד כלכלי או למצב שבגללו יתרגלו שלא להשתמש בתח"צ כי היעדר האופציה לתאריך אישי יוצרת תקופה כלשהי שבה עליהם לשלם יותר מהמשתמש המקומי ה"קבוע" ? איננו בעידן שבו הדפיסו כרטיסי חופשי-חודשי בצבע אחר לכל חודש - אנו בעידן הכרטיס החכם, ואין סיבה שתשלום תקופתי לא יוכל לחול לתקופה אמורה מכל יום שבו התחבורה הציבורית פועלת.
כי למי שצריך חודש או 25 יום החודשי-אישי משתלם
לפי מודלים שאני מכיר מחו"ל ויכולים להתחיל בכל יום בשבוע / בחודש או בשנה שבועי עולה כמו 4.3 יומיים, חודשי עולה כמו 3.5 שבועיים, ושנתי עולה כמו 10 חודשיים בערך. המשתמשים הקבועים מקבלים מחירים נמוכים יותר.
אם נוסע צריך חודש, והחודש הזה במקרה מתחיל ב8, 15, או ב23 לחודש - זה עניינו. בעידן הכירטוס האלקטרוני אין בעיה להגדיר כרטיסים תקופתיים לפי הצורך האישי.
אני מניח שהכרטיס השבועי שאתה מציע אמור להתחיל ביום א'? אם כך גם זה לא פותר שום דבר.
כשאני מתבקש לתת מידע לתיירים שמגיעים ללונדון אני אומר להם שבשהות בת 5 ימים עד שבוע אפשר לקנות שבועי שיתחיל בכל יום שיגיעו. המצב דומה גם בפריס ובברלין (בערים האלו יצא לי לקנות כרטיס שבועי). באותה מידה תייר מגורים צרפתי לא מחוייב להגיע לישראל דווקא בראשון לאוגוסט כדי להשתמש בחודשי אוגוסט, או סטודנט ישראלי לא חייב להגיע לעיר האוניברסיטה בדיוק בראשון לחודש מסויים (לסטודנטים בכלל עדיף להגיע חודש-חודשיים מראש כדי למצא דירה ועבודה).
יש הלך מחשבה מאד ישראלי להגיד "אם כולם..." במקרה של התח"צ אין כולם, יש נוסעים ספציפיים, ולחלק מהם לא מתאים להתחיל את אותו החודש הקלנדרי יחד עם "כולם". האם בגלל זה צריך לגרום להם להפסד כלכלי או למצב שבגללו יתרגלו שלא להשתמש בתח"צ כי היעדר האופציה לתאריך אישי יוצרת תקופה כלשהי שבה עליהם לשלם יותר מהמשתמש המקומי ה"קבוע" ? איננו בעידן שבו הדפיסו כרטיסי חופשי-חודשי בצבע אחר לכל חודש - אנו בעידן הכרטיס החכם, ואין סיבה שתשלום תקופתי לא יוכל לחול לתקופה אמורה מכל יום שבו התחבורה הציבורית פועלת.
דוגמת השנתי חופשי...
מה קורא אם אתה עובר מטרופולין, מדינה בעקבות תפקיד או רכישת רכב בעקבות עבודה חדשה או מקום מגורים חדש המבוסס על רכב, או שאתה עובד לעבור בתור נהג, מה המדיניות בערים שמנהיגים שנתי חופשי.
לגבי השבועי חודשי הכוונה לכרטיס של חמישה או שבעה ימים מיום רכישה וזה פותר את מירב הסוגיות התוך חודשיות החל ממילואים או ביקור עבודה נופש בעיר
נסיעת המשך לדעתי צריכה להיות במסגרת המטרופולין (לדעתי ישראל צריכה לכלול ארבעה מטרופולינים, באר שבע, ירושליים, חיפה ותל אביב) ובכל אמצעי התחבורה הציבוריים (אוטובוס, רכבת קלה, תחתית, כבדה.
ארנק אמור לאפשר נסיעה בכל אמצעי תחבורה ציבורית בכל מקום בארץ (ובעתיד בתקווה שיהיה כרטיס בנלאומי שיאפשר רכישה לפי בכללים בעיר המבוקרת) כולל מוניות שרות, מוניות, רכבל, תל אופן, מיזם השכרת רכב עירוני או כל מיזם תחבורה עתידי, כך עירוב השימושים והצריכה יתגבר לכיוון הפתרונות של תחבורה ציבורית על פרטית
דוגמת השנתי חופשי...
מה קורא אם אתה עובר מטרופולין, מדינה בעקבות תפקיד או רכישת רכב בעקבות עבודה חדשה או מקום מגורים חדש המבוסס על רכב, או שאתה עובד לעבור בתור נהג, מה המדיניות בערים שמנהיגים שנתי חופשי.
לגבי השבועי חודשי הכוונה לכרטיס של חמישה או שבעה ימים מיום רכישה וזה פותר את מירב הסוגיות התוך חודשיות החל ממילואים או ביקור עבודה נופש בעיר
נסיעת המשך לדעתי צריכה להיות במסגרת המטרופולין (לדעתי ישראל צריכה לכלול ארבעה מטרופולינים, באר שבע, ירושליים, חיפה ותל אביב) ובכל אמצעי התחבורה הציבוריים (אוטובוס, רכבת קלה, תחתית, כבדה.
ארנק אמור לאפשר נסיעה בכל אמצעי תחבורה ציבורית בכל מקום בארץ (ובעתיד בתקווה שיהיה כרטיס בנלאומי שיאפשר רכישה לפי בכללים בעיר המבוקרת) כולל מוניות שרות, מוניות, רכבל, תל אופן, מיזם השכרת רכב עירוני או כל מיזם תחבורה עתידי, כך עירוב השימושים והצריכה יתגבר לכיוון הפתרונות של תחבורה ציבורית על פרטית
Ccyclist
Well-known member
בTFL אתה יכול לקבל החזר מינוס עמלה של £2
הייתי עושה את זה עם כרטיסים שבועיים - למשל אם האופניים היו בתיקון וקניתי שבועי, אבל התיקון היה קורה תוך 2-3 ימים (לחנות האופניים שהשתמשתי בה היה מחזור 7 ימים לתיקון בגלל הזמן שלקח להזמין חלקי חילוף). אינני בטוח אם העמלה האדמיניסטרטיבית היתה זהה בכל סוג של כרטיס. למבקרים בעיר לא הייתי מציע לנסות את הטריק הזה כי זה משאיר אותם ללא אמצעי תחבורה, ועם כל הכבוד לאופני ההשכרה של בוריס - קשה להמליץ למי שרגיל לנהוג בצד ימין לרכב בצד שמאל ועוד בעיר שבה המסלולים הרציפים מעטים ביותר (ואם יורם יגיד שיש LCN אגיד לו מנסיון לעשות משהו שמתחרז...)
בישראל יש הזדמנות מקומית ליצירת תימחור אחיד כי המערכת פועלת כולה על אותו כרטיס רב-קו. לגבי "כרטיס בינלאומי" - זה לא יקרה אם אין התאמה בסיסית בין סוגי השבב השונים ומערכות הקוד השונות שמשמשות את מערכות התחבורה ברחבי העולם. לפי הוויקיפדיה רב-קו בנוי לפי סטנדרט צרפתי שנקרא "קליפסו" (ערך באנגלית: http://en.wikipedia.org/wiki/Calypso_(electronic_ticketing_system) ) ששונה למשל מהאוייסטר הלונדוני כי בקליפסו יש מעבד בעוד באויסטר יש זיכרון בלבד, כך שהתאמה בין המערכות השונות ברחבי העולם זה קצת בעייתי, וממילא אם ה GSM הוא מודל לכך - לא תרצה להשתמש בכרטיס זר במערכת בחו"ל כי המחירים יהיו גבוהים משימוש בשבב מקומי.
הבעיה עם הרב-קו היא שהטכנולוגיה אחידה, אך החוזים שונים. לו הכסף היה הולך ישירות לחברה שמפעילה את רב-קו, ורק אחר-כך ממנה למפעילות השונות היה קל יותר ליצור תשלום אחיד (למשל - להגדיר נסיעה בתוך כל מטרופולין כ"נסיעה מטרופולינית" ללא קשר למטרופולין הספציפי כאשר כרטיסיות או כרטיסים תקופתיים יתחשבנו דרך רב-קו) כאשר החוזים הם נפרדים ומול כל חברה בנפרד (או לעיתים - מול מספר חברות במקביל באזור מסויים) קשה לנוסע להתעסק עם כל חברה בנפרד.
בTFL אתה יכול לקבל החזר מינוס עמלה של £2
הייתי עושה את זה עם כרטיסים שבועיים - למשל אם האופניים היו בתיקון וקניתי שבועי, אבל התיקון היה קורה תוך 2-3 ימים (לחנות האופניים שהשתמשתי בה היה מחזור 7 ימים לתיקון בגלל הזמן שלקח להזמין חלקי חילוף). אינני בטוח אם העמלה האדמיניסטרטיבית היתה זהה בכל סוג של כרטיס. למבקרים בעיר לא הייתי מציע לנסות את הטריק הזה כי זה משאיר אותם ללא אמצעי תחבורה, ועם כל הכבוד לאופני ההשכרה של בוריס - קשה להמליץ למי שרגיל לנהוג בצד ימין לרכב בצד שמאל ועוד בעיר שבה המסלולים הרציפים מעטים ביותר (ואם יורם יגיד שיש LCN אגיד לו מנסיון לעשות משהו שמתחרז...)
בישראל יש הזדמנות מקומית ליצירת תימחור אחיד כי המערכת פועלת כולה על אותו כרטיס רב-קו. לגבי "כרטיס בינלאומי" - זה לא יקרה אם אין התאמה בסיסית בין סוגי השבב השונים ומערכות הקוד השונות שמשמשות את מערכות התחבורה ברחבי העולם. לפי הוויקיפדיה רב-קו בנוי לפי סטנדרט צרפתי שנקרא "קליפסו" (ערך באנגלית: http://en.wikipedia.org/wiki/Calypso_(electronic_ticketing_system) ) ששונה למשל מהאוייסטר הלונדוני כי בקליפסו יש מעבד בעוד באויסטר יש זיכרון בלבד, כך שהתאמה בין המערכות השונות ברחבי העולם זה קצת בעייתי, וממילא אם ה GSM הוא מודל לכך - לא תרצה להשתמש בכרטיס זר במערכת בחו"ל כי המחירים יהיו גבוהים משימוש בשבב מקומי.
הבעיה עם הרב-קו היא שהטכנולוגיה אחידה, אך החוזים שונים. לו הכסף היה הולך ישירות לחברה שמפעילה את רב-קו, ורק אחר-כך ממנה למפעילות השונות היה קל יותר ליצור תשלום אחיד (למשל - להגדיר נסיעה בתוך כל מטרופולין כ"נסיעה מטרופולינית" ללא קשר למטרופולין הספציפי כאשר כרטיסיות או כרטיסים תקופתיים יתחשבנו דרך רב-קו) כאשר החוזים הם נפרדים ומול כל חברה בנפרד (או לעיתים - מול מספר חברות במקביל באזור מסויים) קשה לנוסע להתעסק עם כל חברה בנפרד.
מסכים אתך, בשל כך פתחתי הודעה בפורום תל אביב.
על הצורך בשדרוג הכרטיס שיוכל להכיל חוזים גם של מוניות שרות, תל אופן, מיזם השכרת הרכב של עריית תל אביב ותשלום בארנק אלקטרוני לכל מפעיל תחבורה ציבורית ממשלתית או פרטית.
בכל אופן חלוקת ישראל לארבעה מטרופולין תקל על יצירת חוזי נסיעה במטרופולין.
חשוב גם לזכור שאנו בתקופה שהפלטורמות של תחבורה ציבורית . התל אופן, מיזם השכרת הרכב, BRT.
חוצמזה שאנו שוכחים שיש עוד נושאים שלא עולים לדיון ומשפיעים על היקף ומי משתמש בתחבורה ציבורית, דוגמאות:
סידור פנימי יכול להשפיע משמעותית על יכולת קיבולת, דוגמה שנתתי בעבר היא סידור פנימי של עירוני, הרחבת שטח עגלת הנכים בכיסא קדימה (מאפשר עלית אופניים מהדלת האחורית ותיקוף מאחור על בסיס מקום פנוי, מאפשר עליית שתי עגלות נכים, או שתי עגלות ילדים, או אחת ואחת), תוספת ארבע עיסאות ברווח הגלגל הקידמי ושתי כיסרות עם גב לחלון לפני, כל אלה מאפשרים הגדלה משמעותית של נסיעה בעמידה בשעות העומס, במפרקי שמונת המקומות אחרי המפרק יהפו לשלוש בכל צד עם משענת לחלון.
אוטובוס עירוני/מפרקי מושקע שבו הנסיעה אך ורק בישיבה למעט מקום לעגלת נכים, יקרוץ לבעלי רכבים או שמי שלא מוכן לעלות בעמידה.
אוטובוס מפרקי תיגבור לקווים מטרופוליהיים מבוקשים ותדירים וBRTעם כסאות אך ורק מעל הגלגלים ובכל השאר בעמידה בלבד עם בתעריף של 50 אחוז נסיעה יחידה או חוזית (יומי, חודשי) לא כולל רכבת, כמובן שאוטובוס כזה יצטרך להבנות על מרכב שמאפשר משטח ישר בכל האוטובוס למעט הגלגלים.
מינבוסים חינם ללמלאים בהזמנה, שירות שעריית גבעתיים מקיימת.
אגרת גודש לרכב (למעט תושבי העיר), יצמצם את כניסת הרכב, חברות שיממנו את האגרה לעובדיהם ירוויחו זמן עמידה בפקקים וזמן זה כסף.
רחובות משולבים (פריס מקיימת כמה רחובות כאלה כפיילוט שהוכיח את עצמו, משום שרחובות אלה דומיננטים בהולכי רגל ורוכבי אופניים) שבוא לכולם מותר להכנס, הרחוב מעוצב כמדרחוב, הולכי רגל, רוכבי אופניים, מכוניות, אוטובוסין, רכבת קלה, כולם מורשים להכנס אליו, המחיר הוא נסיעה/רכיבה איטית מאוד עד לרמת הליכה, איסור שימוש בצופר או עצירה (למעט פריקת סחורה בזמן מותר ועצירה לאיסוף נוסעים)
העיר משתנה וגדלת ורכבים או אף תחבורה ציבורית כרכבת כבדה, קלה, תחתית אינם מהווים פתרון יעיל.
חייבת להיות חשיבה מחוץ לקופסה
מסכים אתך, בשל כך פתחתי הודעה בפורום תל אביב.
על הצורך בשדרוג הכרטיס שיוכל להכיל חוזים גם של מוניות שרות, תל אופן, מיזם השכרת הרכב של עריית תל אביב ותשלום בארנק אלקטרוני לכל מפעיל תחבורה ציבורית ממשלתית או פרטית.
בכל אופן חלוקת ישראל לארבעה מטרופולין תקל על יצירת חוזי נסיעה במטרופולין.
חשוב גם לזכור שאנו בתקופה שהפלטורמות של תחבורה ציבורית . התל אופן, מיזם השכרת הרכב, BRT.
חוצמזה שאנו שוכחים שיש עוד נושאים שלא עולים לדיון ומשפיעים על היקף ומי משתמש בתחבורה ציבורית, דוגמאות:
סידור פנימי יכול להשפיע משמעותית על יכולת קיבולת, דוגמה שנתתי בעבר היא סידור פנימי של עירוני, הרחבת שטח עגלת הנכים בכיסא קדימה (מאפשר עלית אופניים מהדלת האחורית ותיקוף מאחור על בסיס מקום פנוי, מאפשר עליית שתי עגלות נכים, או שתי עגלות ילדים, או אחת ואחת), תוספת ארבע עיסאות ברווח הגלגל הקידמי ושתי כיסרות עם גב לחלון לפני, כל אלה מאפשרים הגדלה משמעותית של נסיעה בעמידה בשעות העומס, במפרקי שמונת המקומות אחרי המפרק יהפו לשלוש בכל צד עם משענת לחלון.
אוטובוס עירוני/מפרקי מושקע שבו הנסיעה אך ורק בישיבה למעט מקום לעגלת נכים, יקרוץ לבעלי רכבים או שמי שלא מוכן לעלות בעמידה.
אוטובוס מפרקי תיגבור לקווים מטרופוליהיים מבוקשים ותדירים וBRTעם כסאות אך ורק מעל הגלגלים ובכל השאר בעמידה בלבד עם בתעריף של 50 אחוז נסיעה יחידה או חוזית (יומי, חודשי) לא כולל רכבת, כמובן שאוטובוס כזה יצטרך להבנות על מרכב שמאפשר משטח ישר בכל האוטובוס למעט הגלגלים.
מינבוסים חינם ללמלאים בהזמנה, שירות שעריית גבעתיים מקיימת.
אגרת גודש לרכב (למעט תושבי העיר), יצמצם את כניסת הרכב, חברות שיממנו את האגרה לעובדיהם ירוויחו זמן עמידה בפקקים וזמן זה כסף.
רחובות משולבים (פריס מקיימת כמה רחובות כאלה כפיילוט שהוכיח את עצמו, משום שרחובות אלה דומיננטים בהולכי רגל ורוכבי אופניים) שבוא לכולם מותר להכנס, הרחוב מעוצב כמדרחוב, הולכי רגל, רוכבי אופניים, מכוניות, אוטובוסין, רכבת קלה, כולם מורשים להכנס אליו, המחיר הוא נסיעה/רכיבה איטית מאוד עד לרמת הליכה, איסור שימוש בצופר או עצירה (למעט פריקת סחורה בזמן מותר ועצירה לאיסוף נוסעים)
העיר משתנה וגדלת ורכבים או אף תחבורה ציבורית כרכבת כבדה, קלה, תחתית אינם מהווים פתרון יעיל.
חייבת להיות חשיבה מחוץ לקופסה
לא צריך כרטיס חכם/אלקטרוני בשביל זה..
אם היו רוצים לעשות בעבר היו יכולים לעשות גם עם נייר, זה היה רק עניין של החלטה.
לא צריך כרטיס חכם/אלקטרוני בשביל זה..
אם היו רוצים לעשות בעבר היו יכולים לעשות גם עם נייר, זה היה רק עניין של החלטה.
לא צריך כרטיס חכם/אלקטרוני בשביל זה..
אם היו רוצים לעשות בעבר היו יכולים לעשות גם עם נייר, זה היה רק עניין של החלטה.
לא צריך כרטיס חכם/אלקטרוני בשביל זה..
אם היו רוצים לעשות בעבר היו יכולים לעשות גם עם נייר, זה היה רק עניין של החלטה.
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.