החלפת משמרות...
השעה 10.00 בבוקר והיא אמורה לצאת כבר הביתה... שיחת טלפון משבשת את התוכניות והיא מוצאת את עצמה עושה "אחורה פנה" וחוזרת חזרה... "את הולכת להדריך אותם עכשיו בשטח"... אני שמה עליי שרשרת עם משרוקית, כובע מצחיה חמוד ובגדי אירובי. המדס"ית היחידה שלובשת בגדי אירובי לאימוני חיילים... הנהג הצבאי החמוד מקפיץ אותי לשטח... ירידות תלולות לפנינו ואני רואה את הקב' יושבת בחוסר סבלנות למטה... על אבנים או סתם על החול. יוצאת... "קדימה חבר'ה"...
אין דיסטנס איתם. זה מטריף את כולם... אבל לא מסוגלת לשמור איתם על דיסטאנס. נשיקות וחיבוקים ו"איך עברה השמירה"? ... חייבים להתחיל... היום שלי עוד ארוך והרבה לפניי
אני נעמדת במרכז... מותחת את המותן - צד ימין... יד ממשיכה את התנועה... "נשימה עמוקה"... וקצין שהגיע לביקור במחנה מחייך אליי ויוצא מהשורה... הם קיבלו לעשות חימום קצר (חימום תלוי בשביל מי
) של 3 סיבובי ריצה... והוא ניגש אליי... "את יודעת, את אחת מהמקצועיות שראיתי... מה את עושה בחיים"? "עוסקת בזה"... מבטו חודר לשלי. בלי מילים אני מוצאת את עצמי נגררת אחריו מאחורי סלע גדול. אני מפשילה ממנו את מכנסיו בצורה מיומנץ ובמהירות... שולפת את הזין ויורדת למטה... החבר'ה ממשיכים לרוץ ואני מוצאת את עצמי מלקקת אותו... מתחילה מלמעלה, ידיי אוחזות בביצים ומעניקות להן טיפול מיוחד... אני יודעת שאני טובה. (בספורט. רק בספורט.)
השעה 10.00 בבוקר והיא אמורה לצאת כבר הביתה... שיחת טלפון משבשת את התוכניות והיא מוצאת את עצמה עושה "אחורה פנה" וחוזרת חזרה... "את הולכת להדריך אותם עכשיו בשטח"... אני שמה עליי שרשרת עם משרוקית, כובע מצחיה חמוד ובגדי אירובי. המדס"ית היחידה שלובשת בגדי אירובי לאימוני חיילים... הנהג הצבאי החמוד מקפיץ אותי לשטח... ירידות תלולות לפנינו ואני רואה את הקב' יושבת בחוסר סבלנות למטה... על אבנים או סתם על החול. יוצאת... "קדימה חבר'ה"...
