החלטתי לנסות לכתוב על עצמי (טריגר)

Raindrop23

New member
החלטתי לנסות לכתוב על עצמי (טריגר)

השרשורפלצת שלי עוד מעט לא יקפוץ אז מקווה שזה בסדר שפתחתי שרשור חדש. הסיפור שלי או מה פירוש ה-23 בכינוי שלי..
החיים שלי תמיד היו לא פשוטים. כמעט מהרגע שנולדתי היו בעיות, בעיות התפתחות/התנהגות, עד גיל 3 לא דיברתי, דיברתי רק במילים בודדות ונוירולוג אפילו אמר לאמא שלי שאני לא אדבר.
למזלי ההורים שלי השקיעו בי, לקחו אותי לטיפולים וקראו לי שירים וסיפורים ובערך בגיל 3 התחלתי לדבר, זה היה יום אחד שפתאום התחלתי לדקלם את השיר "רד אלינו אווירון" ומאז פשוט התחלתי לדבר.
אבל בזה לא נגמרו הבעיות. בגן הגננות רצו לשלוח אותי לבית ספר מיוחד בגלל בעיות התנהגות ובגלל שלא התחברתי עם הילדים בגן. אמא שלי ודודה שלי נלחמו בשבילי ובסוף הסכימו להשאיר אותי שנה גן.
זה אכן הוכיח את עצמו, אחרי חצי שנה/שנה הגננות לא האמינו "שמדובר באותה ילדה", הלכתי לבית ספר רגיל, בהתחלה לכיתה משולבת אך גם את זה לא הייתי צריכה.
כשהייתי בת 8 אבא שלי היקר נפטר מסרטן. כשהייתי בת 12 אמא שלי התחילה לצאת עם בן זוג שלימים נקרא "המפלצת". הוא התעלל בי מינית, רגשית ומילולית מגיל 17 עד 23.
לא יכולתי להגיד לו לא. הייתי ילדה והייתה לו מרות עלי. הייתה לי חרדה חברתית קשה, פשוט פחדתי מאנשים, והוא עזר לי עם דברים, הוא יצר תלות שלא יכולתי להסתדר בלעדיו. והוא אמר שאני "חייבת לשלם על העזרה שהוא נותן לי".
בגיל 23 היה איזה יום שהוא עצבן אותי ובפוקס, בהחלטה של רגע, הלכתי לאמא שלי ואמרתי לה "אם אני אספר לך משהו על X, את תעיפי אותו מהבית".
ואמא שלי עד אותו רגע לא חשדה בכלום, לא חשבה בכיוון. אני מאמינה לה כי ברגע שסיפרתי לה, היא העיפה אותו מהבית. נסענו לבית של אחותי הגדולה והיא התקשרה אליו משם ואמרה לו שהיא יודעת ושיעוף מהבית.
עשינו את זה בצורה הזו ולא פנים אל פנים כי פעם אחת הוא כבר הרביץ לי מכות רצח מול אמא שלי, בן אדם קריזיונר ולא צפוי ועדיף היה לא לקחת סיכון.
וכך היה. הבית הוא של אמא שלי והם לא היו נשואים, תודה לאל, אז היא פשוט אמרה לו לעוף מהבית והוא עף.
ישנו אצל אחותי באותו יום כדי לתת לו זמן לעוף מהבית ולקחת את כל הדברים שלו, ואני זוכרת שהאחיינית המתוקה שלי (אז בת 5) שאלה אותי למה אני עצובה.
וזהו, אחרי שהסיפור התפוצץ לא הייתי מסוגלת להמשיך לעבוד בעבודה שלי, פיתחתי הפרעת אכילה ועליתי המון במשקל אחרי שכל החיים עד גיל 23 הייתי רזה (וכשאני אומרת המון, אני מתכוונת להמון, אני שוקלת המון, לא רוצה להגיד כמה), נכנסתי לדיכאון, התחילו לי התקפי חרדה. ואם היו לי חיי חברה קודם, גם בקושי, אז אלה גם נגמרו.
עכשיו עברו מאז 14 שנים ואני מנסה לשקם את עצמי. אני רוצה להאמין שזה אפשרי, שאני יכולה ושאני חזקה. אני רוצה גם לשקם את חיי החברה שלי, מקווה שגם זה אפשרי.
אפילו עוד חברה אחת טובה תספיק לי, יש לי חברה אחת מהתיכון אבל היא, לא נעים להגיד, "לא מספקת את הסחורה" כבר הרבה זמן, אני יודעת שיש לה בעיות ויש לה נסיבות חיים קשות ואין מה לעשות.
אבל אני רוצה חברה טובה, אני רוצה חיים טובים, מגיע לי חיים טובים, מגיע לי שיהיה לי טוב. ומקווה מאוד שיהיה.
 

Raindrop23

New member
שני דברים ששכחתי לכתוב

1. סיימתי תיכון בהצטיינות (יתרה אפילו).
2. בגיל 19 סיפרתי לפסיכיאטרית שלי באותה תקופה על "המפלצת" והיא לא עשתה כלום. כלום.
 

פריאל12

New member
שאת מרגשת... ולא רק בסיפור חייך, אלא בעיקר

בדרך בה בחרת להיחשף כאן.
אני עוד מעט צריכה לצאת, אז אתחיל כעת ואמשיך אח"כ.
אני לא יודעת במה להתחיל.... בכעס שעלה בי למקרא הדברים (לא עלייך, כמובן), בשאלות שעלו בי.
אני חייבת להבין משהו בעזרתך: הפסיכיאטרית אפילו לא יעצה לך לספר את הדברים לאמך?! היא רק הקשיבה לך
ובכך נגמר הסיפור מבחינתה?
אני ממש מקווה, שמאז חיפשת אנשי מקצוע יותר מקצועיים. האם פסיכיאטר זה הכרח המציאות או שאפשר היה
להיעזר בפסיכולוג? האם היום את נעזרת באנשי מקצוע או שה"יצורה" ההיא יצרה בך כזו טראומה עד כדי כך שהעדפת
לוותר על כאלה "עוזרים" למיניהם?

את לבטח מודה בכל יום על שזכית במשפחה כ"כ מבינה, תומכת ומגינה.
אמך מצטיירת לי כאשה מדהימה. היא לא ויתרה למן ההתחלה ונאבקה כדי לאפשר לך להגיע לרמה הנדרשת מבחינה לימודית,
קוגניטיבית.
היא גם הגיבה מיידית לאחר ששמעה ממך את שעשה בן-זוגה (והוא אכן מפלצת!) ועשתה את הדבר הטוב ביותר - להרחיקו מחייך.

וידוי אישי... בילדותי עברתי התעללות מינית מצד אדם שהחשבתי לדוד.
מעולם לא הייתי ילדה כחושה אבל עם השנים עלה משקלי בצורה משמעותית (כן, גם אני לא מגלה - זכותי
).
באותה תקופה, אימי קטעה את הקשר עם אותו אדם והעניין הושתק, מבלי שנדבר על כך מעבר למה שסיפרתי, ובטח שלא הגיע לאיש מקצוע.
אף פעם לא יצרתי קשר בין הארוע לבין העלייה במשקל, וגרמת לי לחשוב על כך כעת.

מקסימונת, אין לך מושג כמה אני מודה לך על שהעלית זאת וחשפת כאן את ליבך
 

Raindrop23

New member
תודה פריאל יקרה


הפסיכיאטרית הזו הייתה "יצור", היא לא חשבה ליצור קשר עם אמא שלי כי היא חשבה שאני "ילדה גדולה ולא צריכה את אמא".
מה שכן, היא התייעצה עם הממונה עליה ושתיהן החליטו על דעת עצמן "שעדיף לא לפרק את התא המשפחתי".
הייתי באינספור טיפולים אצל אנשי מקצוע - פסיכיאטרים, פסיכולוגים, You name it. ניסיתי כל תרופה אפשרית.
עכשיו אני הולכת לפסיכיאטרית חדשה וכרגע אני נמצאת בתקופת חילופי תרופות. השבוע אתחיל לחפש גם פסיכולוגית מתאימה.
מצטערת כל כך לשמוע שגם את עברת משהו דומה. והמון תודה על המילים החמות, זה עוזר
 

Larik

New member
טוב שאת משתפת.

אני מתאר לעצמי איך את מרגישה.
אולי לא עברתי בדיוק את מה שאת מתארת, אבל עברתי חוויות אחרות שנמדדות על אותה הסקאלה, מאוד קרוב למה שאת מתארת.

כל הכבוד שאת בוחרת להיות חזקה ולא להישבר.
לעפמים אנחנו לא יודעים עד כמה אנחנו חזקים עד שאין לנו ברירה אלא להיות חזקים.


אישית את הבעיות כל שלי פתרתי באמצעות מדיטציה.
ממליץ לך לנסות גם.
 

Raindrop23

New member
תודה רבה לך, זה עוזר לשתף

במיוחד שהייתי צריכה לשמור את זה בסוד במשך שנים. מצטערת לשמוע שעברת חוויות דומות
 

Larik

New member
אני התגברתי, מאמין שגם אם יכולה.

ניסית לעשות מדיטציה?
ברצינות ממליץ לך נסות לעשות מדיטציה, אם עוד לא ניסית.

גם לא צריכים שום רקע קודם, לא צריך שום מסגרת, צריך רק לנסות.
זה ממש עוזר.

אם את רוצה לשמוע על זה עוד, אשמח לשתף במסרים.
 

Raindrop23

New member
תודה רבה, מקווה מאוד שאתגבר

לא ניסיתי מדיטציה אבל לא בטוחה שזה מתאים לי, לא מסוגלת לשבת בשקט שנייה.. בין היתר, יש לי הרבה צרות..
 

Larik

New member
או קיי,

אז אם את רוצה את מוזמנת גם סתם לחלוק.
אני מבטיח לא להזכיר יותר מדיטציה :)
 

bluedeath

New member
שולחת לך חיבוק חם ועוטף

אני מאוד שמחה שמצאת את המקום הזה כמתאים לחלוק בו את החוויות הלא פשוטות בכלל שעברת במהלך החיים. אין לי ספק כי מדובר באשה חזקה שלא מוותרת לעצמה.
גם סיימת התיכון בהצטיינות, גם הוכחת לעולם שאת תדברי ותתפתחי כמו כולם בגן ובבי"ס וגם התמודדת עם חוויה נפשית לא פשוטה שמשאירה המון צלקות וחתכים.
מגיעים לך חיים טובים! מגיעה לך חברה טובה (אפילו לא רק אחת)!
אני מאמינה בך, וחושבת שאת מסוגלת לשקם את החיים שלך ולנתב אותם לעבר עתיד טוב יותר.
כמובן אם את צריכה תמיכה, מישהו לפרוק עליו או סתם לדבר, כולנו כאן ואני ספציפית גם במסרים.
שיהיה לך המון בהצלחה,
נוי.
 

Raindrop23

New member
תודה רבה יקרה

תודה רבה על המילים החמות והמעודדות, על החיבוק ועל ההצעה לתמיכה, זה מאוד עוזר
 
טיפה יקרה

את מרגשת אותי בשיתוף ואני מאד מאד מעריכה אותך

המודעות שלך עצומה וזה כבר צעד גדול בהתמודדות.

אין בכלל ספק שאת בעיצומו של תהליך ושיהיה לך טוב. טוב מאד.

 

Raindrop23

New member
תודה לך מנהלת יקרה


מקווה מאוד שאת צודקת ושעוד יהיה לי טוב. מהמקלדת שלך... Up and away
 
מזכירה שכשמפרסמים הודעה חדשה

צריך לסמן למטה את "נא לא לפרסם את ההודעה בעמוד הראשי"
אם רוצים כמובן
 
מגיע לך הכי טוב שאפשר !

אני כל כך מצטערת לשמוע שהחיים פגעו בך כל כך.
עצוב לי לשמוע שיש אנשים כמוך ( וכמוני בנסיבות אחרות ) שהגיעו לעולם תמימים וטובים,
ומישהו אחר חשב שהכל מותר לו. שלפגוע, לרמוס, לפצוע את הגוף ולשרוף את הנפש זו זכותו.
ואנחנו נשארות עם הצלקות, ועם ניסיון לתקן, לחבר את השברים, ולהמשיך קדימה למרות הכל.
תודה ששיתפת.
ומה שכתבת בשורה האחרונה הוא האמת - מגיע לך חיים טובים !
מגיע לך שיהיה לך רק טוב !
ואני, כמוך, מקווה שהטוב הזה יגיע בקרוב !
שולחת לך המון המון חיבוקים.
חושבת עלייך
 

Raindrop23

New member
תודה חייכנית יקרה


יש אנשים רעים בעולם לצערי. תודה רבה על המילים הטובות, מקווה שהטוב יגיע בקרוב אלי, וגם אליך
 
למעלה