החיפוש אחר ה"הכי"

[התהוות]

החיפוש אחר ה"הכי"

הינה כאב ריגשי: אני שונאת את זה שהגעתי לשמבאלה ופה אני לא הכי חכמה והכי מיוחדת והכי מוכשרת והכי חדשנית... גרררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר אוף איתכם. אני מרגישה "רגילה". בלעע. אני מרגישה חסרת ערך... אני מרגישה טיפשה אני מרגישה שהכשרונות שלי שטותיים אני מרגישה גרועה אני מרגישה שאני יכולה כ"כ הרבה יותר אבל אין לי מושג איך זה יקרה וכ"כ כואב לי לפעמים להפסיק להיות הכי. אני מקנאת! מקנאה! איך שלא כותבים את זה! זה תמיד הכי מרחיק אותי מאנשים, אם הם לא חושבים שאני ממש חכמה או ממש משהו שהוא רצוי מבחינתי- אז אני לא יאהב להיות בחברתם. זה מן מחסום קשיח. "אני חושבת שאתם יותר מוכשרים ממני אז אני מקנאת בכם" זה ענק

אבל ככה חלקים בי, כנראה וואחד חלקים, מרגישים. היום בשיעור בן שם אותי בקבוצה של האנשים עם הפחות ריכוז, למרות שהריכוז שלי היה טוב ורק ברגע שהוא שאל את השאלה המכרעת היה לי בלאק אאוט של הכל ("אלכס טובה, אלכס חמודה, אלכס מתוקה, אלכס טובה"). אז הוא שם אותי בקבוצה הפחות טובה - ואז הגיע גל של רגש, אפילו כמעט בכיתי. רציתי כ"כ להגן על עצמי. רציתי ללכת. רציתי לצעוק על בן. כל הזמן המחשבות שלי ניסו למצוא דרך להגיד לבן שהוא לא אמור לעשות דברים כאלה. אבל כוסאמק, לא רציתי שכל הסבטוחה הזאת, הרגשות האלה, יתעסקו לי עם הריכוז. רציתי שיהיה לי ריכוז - להמשיך להתרכז... אז ניסיתי וניסיתי, החלטתי להתחבר למעיינות עמוקים יותר בתוכי - שגם שמה יש ימבה ריכוז, זה לא כ"כ פעל. לא הצלחתי להתחבר לכלום P-:... אבל ככל שניסיתי יותר ויותר להתרכז ככה זה עבד, ובאיזשהו שלב מצאתי שהענן די חלף לו. אפילו זלגו כמה דמעות מתישהו באמצע. כ"כ קשה לי לא להיות הכי טובה... ~~~ תודה.

 

[התהוות]

חה!

אני מנסה לראות את זה מהצד, אז אני רואה סתם מישהי באה ופתאום כותבת שהיא אמורה להיות הכי חכמה. ובעצם אף אחד לא מבין למה היא אמורה להיות הכי חכמה - היא לא בולטת בשיעורים או משהו. זה קצת מצחיק (לא מילולית, אני יושבת פה עם חיוך) - אני בטוחה שהראייה שלי מעוותת. אבל יש בי ראייה כזאת.

 

[מיכל הררי]

../images/Emo13.gif

 

[סאן רייז]

תודה אלכס../images/Emo9.gif

 

[דיפ שינואנו]

או-אה... כמה מוכר... ../images/Emo13.gif