החוש השישי

וונטבה

New member
החוש השישי ../images/Emo53.gif

במאמר "חמישה פרקים ביסודות השירה "- לאה גולדברג (מומלץ) מדברת המחברת על חוש לשירה והנה ציתות מתוך המאמר - פסקה רביעית : אכן מי שלא ניתן לו חוש כזה מלכתחילה מה יהיה עליו? האם עליו לוותר לעולמים על תענוג זה של קריאת יצירותיהם של משוררים? אין ספק, שלא כל אדם חונן במידה שווה של הרגשת-שירה והבנתה. יש אנשים "שיריים" ובלחי "שיריים", ממש כאשר ישנם אנשים מוזיקאליים ובלתי מוזיקאליים. אבל אנו יודעים עתה, שלגבי אדם שאיננו חרש, קיימת אפשרות פיתוח של חוש שמיעתו עד כדי דרגה מסוימת של הנאה ממוזיקה. וכן אפשר לפתח גם את החוש לשירה, לא כל שכן לגבי אלה שהחוש ניתן להם, אלא מתוך אי-ידיעה טעמם פגום. האדם הקורא בשעת קונצרט פארטיטורה, זוכה על פי הרוב בתוספת הבנה של היצירה שהוא שומע, מעמיק יותר בקליטתה, וכן האדם שדרכי השירה הפורמאליים נהירים לו עשוי לרדת ביתר הבנה אל עומקו של שיר. עוד ציתות מהמשך המאמר : המלים המשולבות זו עם זו הן בשיר לא רק שלבים שכליים ותיאוריים, אלא גם צרופים צליליים, אשר כובדן, קלותן, אורכן, קיצורן, הטעמתן והבלעתן יוצרים בו את ערכה האיכותי של השורה השירית ושל השיר כולו. בעיתי היא כזאת - כנראה שאני לא מהאנשים ה"שיריים" במיוחד אבל בכל זאת יש שירים שאני ממש מתרגש מהם , לדוגמא : אלוהים מרחם על ילדי הגן - עמיחי . אני מתקשה למצוא ריתמוס ברור,צירופים צלילים וכולי בשירים ועקב כך אני לא חש בהרמוניה של השיר - ובגלל זה אין לי את היכולת לחוות את איכותו של השיר . כמו כן מי שלא חווה את איכותו ההרמונית של השיר אין לו מה לנתח את משמעותו. והשאלה הגדולה : איך רוכשים את אותו החוש לשירה ? ובבקשה אל תגידו לי : "פשוט תקרא שירים" כי זה משעמם לקרוא שירים שאתה לא מוצא בהם אסטתיקה . אם אפשר תתנו לי הכוונות לסיפרי שירה שההרמוניה השירית פשוט קופצת בקריאה הראשונה , או מאמרים שמכווינים כמו זה של לאה גולדברג. נ.ב עוד מקרה מצער של מערכת החינוך הכושלת בישראל
ודווקא הייתה לי מורה לספרות מדהימה
 
דוד אבידן כתב פעם על ספר שלו

שאפשר לקרוא אותו באופן אקראי, אפשר לקרוא הממתחלה לסוף - דף אחר דף, ואפשר גם מהסוף להתחלה. (נדמה לי שזה ב"משהו בשביל מישהו"). אני יכולהעיד על עצמי, שכשאני חושב אולי לקנות ספר - אני פותח באופן אקראי, אבל אני קורא - עמוד אחר עמוד. בין השאר, כי זה מכניס אותך טוב יותר לשפה של המשורר ולעולם השירי שלו. ככל שאתה מבין את העולם השירי שלו יותר - באופן טבעי יותר - אתה מוצא בו דברים ומבין דברים שהוא אומר. כמו הבנת סיפור בשפה מוכרת לעומת שפה זרה (שהיא באמת זרה). מה שהייתי עושה במקומך, היה אולי לפתוח כמה ספרי שירה באקראי, ולחפש משורר שאתה מתחבר לשפתו באופן טבעי, ולקרוא עוד שירים שלו. ככל שתרגיש יותר בבית בעולם השירה תוכלעבור ביתר קלות ממשורר למשורר. אפשרות אחרת, היא במקום לפתוח ספרי שירה באקראי כדי לחפש משהו שנוח לך איתו, לבדוק בארכיון הפורום, היו אי אלו שרשורים של הצעות לגולשים על "שירים מאוד..." בכל מקרה - ברוך הבא, ואני מקוה שנראה אותך כאן באופן תדיר
 

shellyland

New member
שירה, כמו כל דבר טוב, דורשת מאמץ.

לקרוא שירים זה לא מספיק. הקריאה מוכרחה להיות מלווה בתהליך הסתכלות מעמיק פנימה והחוצה. היינו: לבדוק בתוכי מה השיר הזה עושה לי ואז לבדוק מה בשיר עושה לי את הדברים האלה ולמה. זה מה שנהוג לכנות "ניתוח". אם השיר מרגש אותי, משעמם אותי, מרגיז אותי, מבלבל אותי או כל דבר אחר - קריאה ניתוחית תבחן אילו אלמנטים בשיר גורמים לי לחוש כך. הרי בסך הכל מדובר בכמה מילים על דף. מדוע, אם כן, הן מצליחות לעורר בי תגובה רגשית? יש כאלה שנולדו עם יכולת ההתבוננות הזאת ויש כאלה שרוכשיםפ אותה באמצעות פרקטיקה או באמצעות לימודים. אישית, אני מוצאת שקיראת טקסטים בביקורת הספרות ותיאוריות של הספרות מחדדת אצלי את היכולת הזאת.
 
למעלה