החוק לנהיגה ספורטיבית - חלק 1 - היסטוריה
מדינת ישראל החליטה שדרוש חוק בכדי לקיים ספורט מוטורי ישראלי (מצורף לכתבה) - האם הוא נחוץ בכדי לקיים ספורט מוטורי בישראל? איך מתנהלים מרוצים בעולם? ומדוע אנחנו שונים מאחרים?. במדינת ישראל התקיימו מרוצים עוד בתקופת המנדט הבריטי ומעט לאחריו, המרוצים הופסקו כי לישראל באותם ימים היו בעיות אחרות כמו הקמה, מסתננים ומלחמות. בתחילת שנות ה-70 היה ניסיון להוציא מרוץ מכוניות באפרידר שבאשקלון, שר התחבורה מר שמעון פרס (הנשיא) הוציא הוראת שעה - תיקון לפקודת התעבורה לתקופה קצרה - והמרוץ יצא לדרך, המארגנים שלא בדיוק קראו את המפה הכינו מסלול נחמד אבל לא חסמו את אלפי האנשים שזרמו לאירוע, עברו את גדרות "הבקר" הנמוכות שהוצבו ועמדו לצידי המסלול דבר שסיכן את הצופים והנהגים כאחד, המארגנים החליטו על ביטול המרוץ. חלפו שנים ובאמצע שנות ה-80 הוקמו שני מועדונים "המועדון המוטורי הישראלי" שעסק מרוצי ראלי קרוס וטיפוס הרים ו"מועדון מרוצי ישראל" שעסק במרוצי ראלי יותר בסגנון ראלי רייד ובו היו גם אופנועים טרקטרונים ובאגים. מרוצי "המועדון המוטורי הישראלי" ידועים כמרוצי אשקלון ועפולה, ומרוצי "מועדון מרוצי ישראל" ידועים "ראלי נגב" "ראלי הירדן ההררי" ועוד, במקביל לשני מועדונים אלו הוקמו מועדון המוטוקרוס עם מיודענו דני אוחנה ובני ביתו, שבעצם עסק גם באנדורו וגם בטרקטרונים. בסוף שנות ה-80 התפרק "המועדון המוטורי הישראלי" חבריו התפזרו והמשיכו בזמנים שונים להשתתף במרוצי "מועדון מרוצי ישראל" שהמשיך את פעילותו השוטפת עד סוף שנות ה-90 בשנים האלו ידועים שני מרוצים גדולים בקנה מידה ישראלי "ראלי ערד" וראלי "רמת הגולן והירדן ההררי" שני מרוצים שמומנו על ידי יבואני סיאט כאשר אמיל קרעין מנהל מותג סיאט בצמפיון מוטורס מרים את הכפפה לקיום מרוצים ראלי אמיתיים הכוללים שופטים בינלאומיים ומרשלים, לאחר מרוצים אלו ניקראים ראשי המועדון לשיחה במטה הארצי בירושלים שם מודיעים להם על הפסקת המרוצים והסיבה היא "חוק הביטוח" ו"פקודת התעבורה" שאינן מאפשרות לקיים אירועי ספורט מוטורי מאחר והן מיועדות לנסיעה רגילה . המועדון החליט על הפסקת פעילותו כמו גם שאר המועדונים, במשך שנתיים ניסו המועדונים והחברים שבהם לפתור את הנושא ללא הצלחה, הספורטאים בהעדר אפשרות לקיים פעילות התחילו לעסוק באימונים באופן אישי, עם לחץ על המועדונים לחזור ולפעול, התוצאה פעילות "מחתרתית" לא חוקית, שמועות שהיגיעו למשטרת ישראל גרמו לא פעם לתפיסת כלי רכב, לעצירת הפעילות כאשר הידוע שבהן הייתה התפיסה ביער דורות כאשר עשרות שוטרים מלווים במסוק עצרו כ-20 כלי רכב והובלו בשיירה למשטרת ק.גת ל"תצוגת "אוטומוטור" מקומית", כאן כבר הנהגים אמרו די, "זקני הדור" של "המועדון המוטורי הישראלי" בשיתוף מספר קטן של נהגים נוספים הגישו בג"צ, על בסיס מאבקו של "מועדון מרוצי ישראל" במכתבים שנשלחו לרשויות החוק והמשפט בכדי לצאת לאירועים. קביעת הבג"צ הייתה שיש לעשות בחוק בכדי שהספורטאים שפעילים מאז שנות השמונים יוכלו לעסוק בענף זה כמקובל בעולם. לאחר קביעת הבג"צ הוקם צוות לטיפול בנושא - המשך בפרק הבא.
מדינת ישראל החליטה שדרוש חוק בכדי לקיים ספורט מוטורי ישראלי (מצורף לכתבה) - האם הוא נחוץ בכדי לקיים ספורט מוטורי בישראל? איך מתנהלים מרוצים בעולם? ומדוע אנחנו שונים מאחרים?. במדינת ישראל התקיימו מרוצים עוד בתקופת המנדט הבריטי ומעט לאחריו, המרוצים הופסקו כי לישראל באותם ימים היו בעיות אחרות כמו הקמה, מסתננים ומלחמות. בתחילת שנות ה-70 היה ניסיון להוציא מרוץ מכוניות באפרידר שבאשקלון, שר התחבורה מר שמעון פרס (הנשיא) הוציא הוראת שעה - תיקון לפקודת התעבורה לתקופה קצרה - והמרוץ יצא לדרך, המארגנים שלא בדיוק קראו את המפה הכינו מסלול נחמד אבל לא חסמו את אלפי האנשים שזרמו לאירוע, עברו את גדרות "הבקר" הנמוכות שהוצבו ועמדו לצידי המסלול דבר שסיכן את הצופים והנהגים כאחד, המארגנים החליטו על ביטול המרוץ. חלפו שנים ובאמצע שנות ה-80 הוקמו שני מועדונים "המועדון המוטורי הישראלי" שעסק מרוצי ראלי קרוס וטיפוס הרים ו"מועדון מרוצי ישראל" שעסק במרוצי ראלי יותר בסגנון ראלי רייד ובו היו גם אופנועים טרקטרונים ובאגים. מרוצי "המועדון המוטורי הישראלי" ידועים כמרוצי אשקלון ועפולה, ומרוצי "מועדון מרוצי ישראל" ידועים "ראלי נגב" "ראלי הירדן ההררי" ועוד, במקביל לשני מועדונים אלו הוקמו מועדון המוטוקרוס עם מיודענו דני אוחנה ובני ביתו, שבעצם עסק גם באנדורו וגם בטרקטרונים. בסוף שנות ה-80 התפרק "המועדון המוטורי הישראלי" חבריו התפזרו והמשיכו בזמנים שונים להשתתף במרוצי "מועדון מרוצי ישראל" שהמשיך את פעילותו השוטפת עד סוף שנות ה-90 בשנים האלו ידועים שני מרוצים גדולים בקנה מידה ישראלי "ראלי ערד" וראלי "רמת הגולן והירדן ההררי" שני מרוצים שמומנו על ידי יבואני סיאט כאשר אמיל קרעין מנהל מותג סיאט בצמפיון מוטורס מרים את הכפפה לקיום מרוצים ראלי אמיתיים הכוללים שופטים בינלאומיים ומרשלים, לאחר מרוצים אלו ניקראים ראשי המועדון לשיחה במטה הארצי בירושלים שם מודיעים להם על הפסקת המרוצים והסיבה היא "חוק הביטוח" ו"פקודת התעבורה" שאינן מאפשרות לקיים אירועי ספורט מוטורי מאחר והן מיועדות לנסיעה רגילה . המועדון החליט על הפסקת פעילותו כמו גם שאר המועדונים, במשך שנתיים ניסו המועדונים והחברים שבהם לפתור את הנושא ללא הצלחה, הספורטאים בהעדר אפשרות לקיים פעילות התחילו לעסוק באימונים באופן אישי, עם לחץ על המועדונים לחזור ולפעול, התוצאה פעילות "מחתרתית" לא חוקית, שמועות שהיגיעו למשטרת ישראל גרמו לא פעם לתפיסת כלי רכב, לעצירת הפעילות כאשר הידוע שבהן הייתה התפיסה ביער דורות כאשר עשרות שוטרים מלווים במסוק עצרו כ-20 כלי רכב והובלו בשיירה למשטרת ק.גת ל"תצוגת "אוטומוטור" מקומית", כאן כבר הנהגים אמרו די, "זקני הדור" של "המועדון המוטורי הישראלי" בשיתוף מספר קטן של נהגים נוספים הגישו בג"צ, על בסיס מאבקו של "מועדון מרוצי ישראל" במכתבים שנשלחו לרשויות החוק והמשפט בכדי לצאת לאירועים. קביעת הבג"צ הייתה שיש לעשות בחוק בכדי שהספורטאים שפעילים מאז שנות השמונים יוכלו לעסוק בענף זה כמקובל בעולם. לאחר קביעת הבג"צ הוקם צוות לטיפול בנושא - המשך בפרק הבא.