החוסר החלטיות משגע אותי......

adi daniel

New member
החוסר החלטיות משגע אותי......

אני עכשיו כותבת מהפנימייה ות'אמת יש לי כל כך הרבה לכתוב אבל אני לא יכולה לכתוב הכל.... אני כל היום 24 שעות ביממה חושבת...מה אני צריכה לעשות... אחרי ההפלה שעברתי לפני 4 חודשיים הבנתי שלעשות שוב הפלה זה יהיה אפילו יותר קשה כי בפעם הראשונה לא הבנתי כל כך מה הולך לקרות עד לרגע שהייתי אחרי זה....עכשיו אני בהריון שוב ולמרות שאני בת 18 וחצי המחשבות ללדת את הילד לא מפסיקות לרוץ לי בראש...אני פוחדת הכי בעולם כי אף אחד לא תומך בזה חוץ מכמה אנשים מסוימים...האבא של התינוק לא רוצה אותו...אבל הוא תמיד מזכיר לי שאני יכולה בגיל יותר מאוחר להכנס להריון....אבל מה שהוא לא מבין זה הכאב שזה עושה לי הצער והבכי שלא מפסיק... כמה שהוא אוהב אותי ודואג לי בסופו של דבר אני לבד בכל ההריון הזה ועדיין למרות שהוא לא רוצה את התינוק ועוד כל כך הרבה אנשים לא רוצים את התינוק הזה אני רוצה אותו למרות כל הפחד הציפייה והקושי.... הפנימייה נותנת לי לחשוב מה אני רוצה לעשות....ולהחליט זה קשה כי עם זה באים הדברים שאני מפסידה וזה קשה...אבל להרוג תינוק זה יותר קשה לי. אני חוששת ממה שיהיה וממה שאני יחליט....כי עם אני עושה הפלה אני יודעת בדיוק איך אני ירגיש אחרי זה ואפילו יותר קשה מההפלה הראשונה...ועם אני לא עושה הפלה אני אצטרך לתת מעצמי יותר מתמיד....הכל כל כך מבלבל ולא החלטי. מה לעשות!?.. עדי
 

Tנקר בל

New member
מאוד מורכב (ממש קשה לי להתייחס)

זו החלטה כבדת משקל. כל אפשרות - לכאן או לכאן גוררת השלכות קשות. אני לא מתפלאת שאת מתקשה להחליט. מהדברים שלך נשמע שכבר החלטת אבל את חוששת מהיעדר התמיכה. אולי תוכלי להיעזר באגודת אפרת (נדמה לי שכבר הציעו לך). אני לא אוהבת את פעילות האגודה הזו, אבל דווקא במקרה שלך, נראה שהם יוכלו לסייע לך במתן תמיכה נפשית וכלכלית.
 
למעלה