החבר הכי טוב שלי גדול ממני ב-30+ שנים

החבר הכי טוב שלי גדול ממני ב-30+ שנים

אני מרגיש בנוח בחברתו וחברת החברים שלו. כולם זקנים 70-80+. הם מכנה אותי "היתום". אני לא יודע אם אני עצוב על עצמי, שפרשתי מהחיים של בני גילי, ואני לא עושה כלום ממה שעושים אחרים. הזקנים מערכים את תשומת הלב שאני נותן להם, והענין שאני מגלה הספורים הארוכים שלהם, התקופה שהיו צעירים ויפים. ככה הם אולי לא מרגישים כל כך זקנים.
לחבר הכי טוב שלי היתה יומלדת שלשום. לכבודה פניתי את היום והסתובבתי איתו בכל מיני חנויות. הוא רצה לקנות מתנה לחבר הכי צעיר שלו שהגיע לגיל 70 ולאשתו, ולאשתו שלו. הוא נהג במכונית החדישה שקנה בכל הפנסיה שקיבל, והוא כבר לא כל כך השליטה...איכשהו הגענו לכל מיני חניות של אופנת מבוגרים, ובסוף הצעתי שניסע לקניון והכנסתי אותו לחנות של FOX. הוא פלירטט עם הזבניות בהומור של זיין ותיק, עד שהפך לגס רוח, ובאתי במבוכה, אז פעלתי שיקנה כבר, וישלם כבר, ושנצא משם כבר. והוא הרגיש את זה, ושאל אם אני מתבייש להסתובב איתו, ומיד הכחשתי. הוא היה שקט כל הדרך חזרה. הוא נעלב. אז כשהגענו לבית שלו והוא הציע כרגיל שנאכל משהו, הסכמתי הפעם, והוא חזר לחייך. במטבח הוא עשה בלגן אימים אבל יצאה לו אחלה שקשוקה. כשרציתי לשטוף כלים הוא הזדעק "עזוב...האשה תסדר כשתחזור...". אז שתינו קפה, והלכתי.
זאת פעם ראשונה שאני מבלה בחברתו הרבה זמן בחוץ. הוא בקושי נושם מעודף משקל. פתאום נזכרתי שקורה מידי פעם כשיושבים עם עוד אנשים, הוא שוקע במין בהיה או נימנום קצרצר. אני מקוה שישמור על עצמו.
לפני 10 שנים החבר הכי טוב שלי היה אבא של חבר הכי טוב שלי (מהצעירים). יום יום הייתי אצלו כי היה איש קסום בעיני. היינו מדברים על הכל, והיינו גם שותקים הרבה ומרגישים בנוח. הוא אז כבר פרש מהעבודה. היה כיף. ויום אחד הוא חלה בסרטן, ואחרי כמה שבועות הוא מת...ביקש מהבן שלו שיתנצל על שלא רצה שאראה אותו בסוף.
למה אני לא מבוגר ב-50 שנים ?!
 
למעלה