הזקן חלק א

saharur

New member
הזקן חלק א

פרק א האיש הזקן שכשך רגליו בהנאה במים,מביט בקצו של יום נוסף.שחף לבן בודד ריחף מעליו והזקן הביט בו בערגה,הוא חלם על שחפים כדרך קבע וקנא ביכולתם לעוף.השחפים היו חבריו היחידים בחוף נטוש ובודד זה ולכן הוא הופתע לראות ספינה לבנה באופק,מפרשיה נוצצים באור השקיעה,כשהיא נצבעת בוורוד העתיק של השמיים. על התורן היה נס מוזר שכמותו לא ראה מימיו,והרי הוא היה בעבר ספן מנוסה ובילה שנים בצי הסוחר של המלך. היה זה יצור מכונף ,מן שילוב מוזר של לטאה ועטלף והוא היה זהוב ומבריק כמטבעות שזה עתה יצאו מהמטבעה בטופז.הוא המשיך להתבונן בסקרנות כשהספינה הולכת ומתקרבת אליו לאט ,אך בצורה עקבית.הזקן לא ידע מה לעשות,הוא היה סקרן, אך מצד שני היצור על דגלה של הספינה הפחיד אותו פחד מוות ,הוא לא יכל היה לקרוא לעזרה מכיוון שהכפר הקרוב היה במרחק ליגות רבות משם,הוא כלכל את עצמו ונסע לכפר רק כדי לקנות מצרכים חיוניים ביותר.מבטו של הזקן המשיך להיות קפוא כבתמונה,כשלפתע הוא ראה שדוברות נזרקו אל המים,הם היו עשויות למיטב ידיעתו וראייתו מחומר לא מוכר, הוא היה מבריק ואפור וכאילו שהמים החליקו עליו כשמן על עור.מספר דמויות בלבוש מוזר קפצו אל הדוברות המשונות,כשלפתע רעש איום החריש את אוזניו והוא הבין להפתעתו המרובה שהרעש הגיעה מכלי השיט.ש הדוברות נעו לעברו במהירות שהוא לא האמין שאפשרית משאירם שובל רחב של מים קוצפים מאחוריהן.תוך שניות הן יהיו פה,חשב לעצמו והמשיך להתבונן בדממה.
 

saharur

New member
הזקן חלק ב

פרק ב הדוברות עצרו כעשרים מטר לפניו,והשקט חזר אל המפרץ הקטן שלו.אחת הדמויות ירדה מכלי השיט,והתקדמה לעברו במים הרדודים.הזקן המשיך להתבונן בה ביראה,וכאשר עמדה ממש לפניו,הוא מצא את עצמו רועד באימה.הזקן התאושש לרגע ,ושם לב שהדמות לפניו היא בחורה יפיפייה,בעלת שיער זהוב כיצור אשר על תורן הספינה,ועיניים כחולות עמוקות כמימי המפרץ שכל כך אהב.היא לבשה שריון זהב שעליו רקוע אותו הסמל,משובץ באבני ירקן. הבחורה פנתה אליו ואמרה: -"שלום ,שמי ג´ייסלין,דוברת הדרקון,וחברת מועצה,אני מדברת בשמה,ובשם ארכיפלג האיים אשר במערב.סכנה גדולה רובצת בפתחנו,ולכן בנו אל דודנינו הרחוקים,אל העם אשר פעם היינו חלק ממנו,בבקשת עזרה." הדוברת דברה במבטא כבד והזקן בקושי הצליח להבין את כל מה שאמרה,והיה ברור לו שזו לא שפת האם שלה. -"נדדנו ימים ולילות".המשיכה הדוברת."התמודדנו עם מזג אוויר קשה,ועם סכנות רבות אחרות.אני בטוחה שיש לך שאלות רבות,ואני יודעת שאתה לא מבין בדיוק מי אנחנו ומה אני רוצה ממך,אבל זה יהיה חייב לחכות,הזמן דוחק,והסכנה מרובה,אם אתה יכל להועיל בטובך ולהוביל אותנו אל המנהיגים שלך אנחנו נהיה אסירי תודה" -"אני המנהיג היחיד בחוף שכוח אל זה,אף אחד לא גר פה,יש כפר במרחק כמה קילומטרים טובים מפה,אבל הוא לא גדול במיוחד,המלך גר במעלה היבשת,והוא זה שאתו את צריכה לדבר" -"אני מודה לך,אם תוכל להראות לנו את הדרך,או טוב יותר לקחת אותנו,אני מבטיחה לך שזה ישתלם." -"מה כבר את יכולה להציע לזקן שכמותי?,יש לי את כל מה שאני צריך,את הבקתה שלי,את הדייג שליאת החוף שלי ואת החיים השקטים שלי,כבר עייפתי משטויות והרפתקאות." -"אני מבטיחה לך ששקט זה לא ישרור לאורך זמן,אם לא תעזור לנו,מה שמאים עלינו לא יסתפק באיים שלנו ויגיע לכאן במהירה." הזקן הראה סימנים של שכנוע. -"אם כך הדבר,אני מניח שאני יכל לקחת אתכם עד הכפר וזהו,יותר מזה העצמות הזקנות שלי לא יסבלו." -"טוב אני מבינה" היא פנתה בשפה לא מובנת אל שאר האנשים,שתי דוברות חזרו אל הספינה,ושתי דמויות שהיו עם ג´ייסלין בדוברה ירדו למים והתקרבו.היו אלו שתי נשים נוספות,דומות להפליא לג´ייסלין,כאילו והיו קרובות משפחה,הייתה להן את אותה רעמת שיער זהובה ואת אותן זוג עייני תכלת מופלאות.מראה כזה נדיר באזורינו,חשב הזקן,בו בעלי השיער הבהיר היו מעטים,אמנם הוא היה אחד מספורים אלו והדבר ייחד אותו,והנה שלוש נשים עם מראה דומה לזה שלו.הן לבשו שריון דומה לזה של השוברת, אך פחות מפואר. הזקן השאיר מחשבות אלו מאחוריו ואמר: "תלכו אחרי". ג´ייסלין תרגמה עבור האחרות,הן הנהנו ופנו אחריו.הם הגיעו לבקתת עץ פשוטה,שאמנם לא הייתה גדולה,אך בהחלט מספקת עבור איש זקן אחד.חכות דייג בלטו ביתמותם על סף הדלת,כאילו מחכות לשימוש.הזקן פשפש באחד הארונות,והוציא שלוש חליפות בגדים,הוא פנה אל ג´ייסלין ואמר: "אל היו של בתי,שירחמו האלים על נשמתה,שמרתי אותם גם לאחר מותה ,מסיבה מסוימת,כדי שתלבשו אותם אם אתן לא רוצות למשוך צומת לב ,השריון הזה ,היפה כשלעצמו, עלול לגרום לצרות" הדוברת הנהנה,תרגמה לשתי האחרות,לקחה את הבגדים ופנתה לפאתי הבקתה דכי להחליף,שתי האחרות עשו כמוה. הזקן יצא החוצה מהדלת האחורית,ורתם את סוסו לעגלת העץ הישנה שלו,הזרות הלכו אחריו,והביט בפליאה מסויימת,אך הזקן התעלם וקרא להן לעלות. -"כדאי שנמהר עם אנחנו רוצים להגיע לכפר לפני רדת החשיכה,יש עוד שעה של אור,וכדי לנצל אותה" ג´ייסלין אמרה משהוא ושתי האירות עלו מאחורה,היא עצמה התיישבה ליד הזקן ואמרה: -"באמת כדאי שנזוז"
 

saharur

New member
הזקן חלק ג

חלק ג´ העגלה המשיכה לקרטע במשעולים ההרריים והשקט שהיה מסביב נשמר גם ביניהם. ג´ייסלין ישבה מרותקת כאילו שזו הפעם הראשונה שראתה שלג, שבלט בלבנותו על רקע ההרים השחורים.הלילה ירד לאיטו והדרך התחילה להיות יותר ויותר חשוכה,הזקן שהיה יוצא ים,ניווט בעזרת הכוכבים,שהכסיפו באורם הוא הביט בג´ייסלין,ובאור הירח היא הזכירה לו את ביתו.וכך הסיעה עברה והם החלו רואים לפניהם את אורות הכפר.היה זה כפר הררי,והאנשים שם התפרנסו בעיקר מציד,ומגידול בקר ,שרעה בעשב של העמקים.הזקן מדי פעם היה עולה לכפר למכור דגים ולקנות מצרכים,אבל הוא לא עשה זאת בזמן האחרון,והוא שמח שיוכל לפגוש כמה מכרים ותיקים. הזקן עצר בכיכר המרכזית ואמר לג´ייסלין: -"עד לפה אני לוקח אתכן,מפה תצטרכו להסתדר לבד,אני הולך לשתות שיכר בפונדק,להתעדכן בחדשות,לא הייתי פה מזמן,ואני רוצה לפגוש כמה מחברי.ביתו של ראש הכפר נמצא מרחק שתי רחובות מפה,כדאי שתלכו לדבר אתו , וג´ייסלין,כדאי שתשימו את הברדס על ראשיכן,שיער בהיר אינו מראה שרואים כל יום,בטח משלוש נשים בפעם אחת." -"אני מודה לך מאד על עזרתך ".אמרה ג´ייסלין."אנחנו נעשה כשאמרת,ואני מקווה שראש הכפר לא יפנה לנו עורף" -"הוא איש הגון בסה"כ,אני הייתי נזהר אבל מהיועץ שלו,הוא תככן רציני." -"תודה אנחנו ניזהר".אמרה וקראה לאחרות ללכת אחריה,הן שמו את הברדס על ראשיהן,ונעלמו בצללי הרחוב. הזקן המשיך עם העגלה והגיע לפונדק,הוא הפקיד אותה בידיו של נער האורווה,שם מטבע כסף שחוק בידו,ואמר לו : -"טפל בג´ו זקן כראוי הוא משרת אותי כבר הרבה זמן ולא הייתי רוצה שיקרה לו משהוא זה מובן?" -"כן אדוני". הנער פנה משם,והזקן נכנס לפונדק,היה זה הפונדק היחיד באזור,ולכן היו שם אנשים ממקומות רבים,בעיקר סוחרים,שנו בעסקאות שונות משונות על כוס בירה ,אבל גם אנשים מקומיים,בעיקר גברים אבל גם מספר נשים,שבאו להתפרק אחרי יום עבודה קשה.הוא ראה כמה פנים מוכרות,נופף להם לשלום,והתיישב ליד הבר,הוא הזמין כוס שיכר גדולה,שילם עם מטבע כסף והחל שותה,לאט לאט החלו אנשים להתגודד סביבו,הוא היה ידוע בתור מספר סיפורים מצוין,ועלילותיו בים הגיעו גם למקומות רחוקים,מה עוזרים לי עכשיו עלילות אלו חשב הזקן,שאני כבר בא בימים ,ובתי המסכנה,הכל באשמת הים,יש בו ברכה וקללה גם יחד.הזקן תהה מה עולה בגורלן שלשלושת הנשים הזרות והמוזרות,והוא היה בטוח שזה יהיה סיפור מרתק למדי,אבל אחד שהוא יהיה בו דמות משנית,ולא הגיבור כפי שהיה רגיל,הוא החל לספר על ימיו כקצין צעיר על ספינה לא גדולה במיוחד,כשהעביר אוכל לערים הנצורות בדרום,תוך חירוף נפש וסיכון גבוה,כאשר המורדים מנסים למנוע ממנו, בכל מכיר.בזכות מבצע נועז זה הוא קיבל ספינה משלו,בהתחלה פיקד על ספינה קטנה,אבל אחר כך לאחר שהוכיח את עצמו,היה מפקד ספינת הדגל של המלך.הקהל סביבו המשיך לתפוח במהירות,זה היה הסיפור האהוב עליהם,והם גמלו לא בשיכר ,ובעוף בתפודים,שהיה המאכל האהוב עליו,הוא נכנס כבר לאקסטזה של הסיפור ועמד להגיע לרגע המוטח,בו נלחם בקרב פנים מול פנים עם מפקד המורדים בכבודו ובעצמו,הצלקות מקרב זב עדיין היו בו גם לאחר כל השנים האלו.כשלפתע נפתחה הדלת בחוזקה,וג´ייסלין פרצה פנימה,זבה דםוהברדס של בתו קרוע כולו,"אתה חייב לעזור לנו אמרה", והתמוטטה על רצפת הפונדק .
 

saharur

New member
הזקן חלק ד

חלק ד הזקן הביט בג´ייסלין השרועה על רצפת הפונדק,ולקח לו כמה שניות להבין מה קרה,ואז כשהתאושש החל לצעוק: "קראו למרפא,מהר,לפני שאנחנו מאבדים אותה.". בעל הפונדק קרא לאחד הנערים והוא רץ החוצה במהירות לקרוא למרפא של הכפר.הזקן החל בינתיים לדובב את ג´ייסלין,ולהשאיר אותה בהכרה,עד לבוא המרפא,מניסיונו,ברגע שהפצוע מאבד את הכרתו,קשה להחזירו.ג´ייסלין החלה למלמל, ולומר דברים בשפה המוזרה שבא דיברה עם אנשיה,אבל לאחר כמה רגעים כאלה ,היא החלה לדבר בשפתו של הזקן. -"נכשלתי,הדבר הזה יותר חכם ממה שחשבתי,וכנראה שהוא שלח לפה סוכנים בידיעה שנגיע לפה,האחרות מתות,והכל באשמתי,לא הייתי צריכה להטיל את המשימה הזאת עליהן,הייתי צריכה ללכת לבד,לא נורא,בקרוב אצטרף אליהן,בארץ החלום,ואורו של היוצר ילטף אותי, יחמם אותי,יפיג את הצינה האוחזת בגופי." -"אל לך להתיש את כוחותייך בדיבורים ילדתי",אמר הזקן."ומה הדיבורים האלה על מוות,אני לא ארשה לך למות,איבדתי בת אחת,לחסדי הגורל,ולא אתן למצב זה להישנות,בקרוב יגיע המרפא והכל יהיה בסדר". -"אתה חייב לשמוע את מה שאני הולכת לומר לך,אליך להמשיך מהמקום שבו אני אפסיק,אליך לצאת אל המלך,אליך להסביר לו את מה שאמרתי לך,בחגורתי,גליל עור,שבו הסברים,עליך לשמור עליו מכל משמר,עליך לצאת במהרה לא לתת לאיש לעקוב אחריך,אני סומכת עליך,אתה האיש שהנבואה דיברה עליה,לא התייחסתי לכך ברצינות בהתחלה,למרות שהיו לי חשדות שאליהן התכחשתי אליך לעשות זאת,השבע לי בנשמתה בת האלמוות של בתך שתעשה זאת כי אם לא אף אחד לא יוכל לשבת בשקט,גם נשמות המתים נמצאות בסכנה." ג´ייסלין החלה להתנשף בשקט,והזקן החל להזיל דמעות,המחזה הזה החזיר אותו עשר שנים אחורה,אז בתו שהצטרפה אליו לאחד ממסעותיו,למרות שלא רצה בכך בהתחלה,אך נתן לה לשכנעו,חלתה במגיפה,הוא אחז בג´ייסלין, כמו שאחז אז בבתו,נאחז בכל שבריר של חיים שנותר בה מתפלל,למרות שלא היה אדם דתי במיוחד,מקווה שהמרפא יגיע בזמן ואולי יוכל לעשות משהוא,אך בתוכי תוכו הוא ידע שזה אבוד,שהוא יצטרך לעזוב את נוחות ביתו שבמפרץ ולצאת להרפתקה נוספת,כמו בצעירותו,הוא לא היה יכל לאכזב כך את בתו,כלומר את ג´ייסלין,הוא התבלבל לרגע. -"זכור את מה שהבטחת".אמרה ג´ייסלין ,ובדיוק כשנכנס המרפא אל הפונדק היא נשמה את נשימתה האחרונה.הזקן חפן את גופו בגפה ובזמן שאף אחד לא ראה,לקח את מגילת העור שבחגורתה ותחב למעילו.הוא התרוממם,כשדמעות חוסמות את ראייתו,ויצא החוצה בריצה,מרוב שלא ראה כלום,הוא נתקל בנער האורווה והפילו לקרקע ואז התעשת נגב את הדמעות בידיו וכשראה במי התנגש אמר לנכר שיביא את סוסו והעגלה במהירות כי עליו לצאת לדרך,הנער עשה כן וכשחזר פנה לזקן ואמר: -"שמעתי את הצעקות מבפנים,ואני יודע שאתה בסכנה,הנח לי להצטרף אליך,אני מכיר את האזור מצוין ואני יכל להיות לך לעזר,וחוץ מזה זו נשמעת לי הרפתקה מעניינת במיוחד לא כמו העבודה המשעממת שלי" -"אתה בסך הכל נער שלא יודע מה הוא רוצה,מה שאני צריך לעשות מסוכן מאד ואינו מקום לנער שכמותך" -"ומה יקרה עם תפצע,מי יטפל בך? אתה כבר לא האדם הצעיר שהיית,כן אני יודע מי אתה,ומה עשית בצעירותך,שמעתי את סיפוריך,וסיפורים של אחרים ואני יודע שאתה אמיץ,אולי אמיץ מדי,ותצטרך מישהו שישמור לך על הגב" -"טוב אני מניח שיש בזה משהוא,אז לפני שאני מתחרט,קפוץ על העגלה ובוא נסתלק מפה לפני שאנחנו מסתבכים." והם עזבו את חמימות של הכפר אל מסתרי הלילה.
 

saharur

New member
הזקן חלק ה

פרק ה העגלה המשיכה להתנהל לאיטה במישורי העשב האין סופיים של מרכז היבשת ,חורצת את שביל האבן בנסיעתה.לזקן ולנער נראתה הנסיעה הזאת כנצח,מכיוון שכבר כמה ימים שלא ראו נפש חיה.היה זה אזור שומם יחסית של היבשת והכפר האחרון בו חלפו היה לפני ימים מספר,אך זה נראה כאילו בתקופה אחרת.כשהגיעו לאותו הכפר שישב על פלג מים חיים שיצא מן ההרים מהם באו,הם נכנסו לאחד הפונדקים והרוויחו את ארוחתם על ידי כך שהזקן סיפר מסיפוריו על יד האח המבערת ואילו הנער עבד באורוות הפונדק.כך יכלו גם לקנות כמה מצרכים שידעו שיצטרכו בדרכם.מאז הלך והתדלדל המלאי והזקן היה מודאג,אם לא יגיעו לאיזשהו כפר או מקום ישוב בקרוב,תגיע כמות המים שברשותם למצב קריטי,בקשר למזון הוא פחות דאג,הנער התגלה כצייד מוכשר במיוחד,והם יכלו להתענג על בשר ארנבות שדה שהיו במישורי העשב ממש בכמויות גדולות.הזקן היה מודאג מכך שלא היה סימן לרודפיהם זה היה חשוד בעיניו שלא ניסו לעצור אות עד עכשיו,ותחושת אי הוודאות כרסמה בביטחון העצמי שלו שהיה רב בדרך כלל.וכך השעות נקפו ועוד יום הלך והסתיים לו ובדיוק כשזקן רצה לעצור לחניית הלילה הם חלפו על פני גבעה,ומראה עיירה קטנה נפרש לפניהם,אורותיה מאירים בחשכת הלילה ככוכבים אשר במרומים.הזקן החליט שכדאי להמשיך ולעשות את הלילה בעיירה.הייתה זו עיירה שבה ביקר בעבר כשהיה צעיר והוא תהה עם מי מחבריו הוותיקים עדיין בחיים ואם כן האם יזכרו אותו.הוא האיץ בסוסו הזקן ,ולאחר כשעה קלה הגיעו לפאתי העיירה.בשער עמד שומר ,ובאור הלפידים הזקן הבחין שהוא חמוש בחרב גדולה לבוש שריון עור מחוזק בטבעות פלדה ומגנו היה מעותר בוורד הכחול של בית האצולה המקומי.השומר סימן להם לעצור,וקרא: -"מי אתם,ומה את מחפשים פה בשעה כזאת" הזקן החליט שאת האמת הפעם הוא יסתיר,מי יודע למי באמת נתונה נאמנותו של שומר זה ,ואמנם הוא לא ידע בדיוק מה הסכנה שג´ייסלין,עליה השלום,דיברה,כי את גליל העור לא פתח עדיין בגלל האימה שהדבר גרם לו לחוש,ולכן אמר: "אני רק סב זקן,הלוקח את נכדו לטופז הבירה,כדי שיהיה שוליה של נפח,הוריו מתו במגיפה,ומאז אני מטפל בו,עכשיו כשהגיע לפרקו,הגיע הזמן שילמד מקצוע,ולא יסתובב ויתהולל עם בנות הכפר ממנו באנו." "לפי ההוראות אין כניסה לכפר אחרי שעת השקיעה,אבל אני בטוח שתוכלו לשכנע אותי אחרת",ולטש עיניו על שקיק הכסף שהיה תלוי בחגורתו של הזקן. הזקן הוציא שני מטבעות כסף והשליח אותם לכיוונו של השומר,הוא טפס אותם בהיותם באוויר,ואחר כך פתח את השער בלי לומר מילה נוספת.השניים נכנסו .הזקן שהכיר כאמור את העיירה ידע לאן פניו מופנות,הוא ילך אל הפונדק של ידידו הוותיק ג´ורי שם יוכלו לנוח מתלאות המסע וגם יהיו בטוחים או לפחות בטוחים יחסית. לאחר כמה דקות של נסיעה איטית הם הגיעו לפונדק,שהיה ממוקם ברובע התבלינים,ולמרות שיום העבודה כבר נגמר ניחוחות הזנגביל והריחן עדיין נשאו באוויר,והדבר גרם לשניים להרגיש כמה הם רעבים. הזקן ירד מהעגלה ואמר לנער שילך ויטפל בסוס בעוד הוא ילך ויבדוק את הפונדק.הנער עשה כמצוותו והזקן נכנס פנימה.היה זה פונדק ככל הפונדקים,ואנשים ישבו ,שתו ונהנו.הזקן ניגש לדלפק וכשנחו עיניו על ידידו הוותיק קרא: -"אני רואה שהבטלה עשתה אותך שמן,עכבר יבשה שכמותך" לשמע הקול הסתובב ג´ורי לעברו וכשזהה את הפונה החזיר בצעקה: -"למי בדיוק אתה קורא עכבר יבשה,אני הייתי בים עוד מלפני שלמדת ללכת " השניים התקרבו אחד לשני והתחבקו חיבוק אמיץ . -"מה לעזאזל את עושה פה,שאל גו´רי,הייתי בטוח שאתה מתנוון לך שם במפרץ שלך" -"זה סיפור ארוך ולא כל כלך חשוב עכשיו,מה שכן אני והנער שיגע עוד כמה דקות ממש רעבים ונשמח לבדוק את הסיפורים על נזיד הבשר המשובח שלך" -"שני מנות נזיד" קרא פעל הפונדק לעבר המטבח,"ושיהיו אלה החתיכות המשובחות ביותר.לידידי מגיע הטוב ביותר שאני יכל לתת" הנער נכנס התיישב ליד הזקן והחל לאכול גם.כאשר סיימו לאכול ,והזקן פתח את ארנקו לשלם,ג´ורי שם את ידו על יד הזקן ואמר לו: "- אתה לא צריך לשלם וזה סופי,אחרי הכל פעם בכמה זמן יוצא לי לפגוש ידיד וותיק שכמותו,ועוד אחד שהציל את חיי יותר מפעם אחת". הזקן הנהן ואמר: "אני אשמח לשבת ולפטפט אתך על ימים עברו ועל מה שהביאני לכאן היום,אך זה יצטרך לחכות לבקר אני עייף מאד וזקוק לשינה,מיטה תהיה חידוש מרענן אחרי כמה ימים של שינה על הקרקע מתחת לכיפת השמיים.על החדר אני מתעקש לשלם,ולא תמנע ממני את התענוג שבכך." -"בסדר,כך יהיה". ג´ורי הוביל אותם לחדר שהיו בו שתי מיטות שולחן ושני כסאות.הזקן והנער פשטו את בגדיהם והלכו לישון,לא לפני שנעלו את החדר.זה לא שהוא לא בטח בג´ורי , אך מי יודע מי עוד נמצא פה בפונדק,חשב לעצמו. הזקן נרדם,וחלם על ג´ייסלין כמו בכל לילה שחלף מאז מותה,ומצא נחמה בפניה המחיכות אליו,הייתה זו שינה טובה,הטובה מזה זמן רב, אך הוא לא ידע,לאיזו מציאות הוא הולך להתעורר.
 

saharur

New member
הזקן חלק ו (ואחרון לבנתיים)

פרק ו´ הזקן התעורר לפתע,כשדמותה של ג´ייסלין עדיין טרייה במוחו,אל עשן סמיך שמלא את החדר,לקח לו כמה שניות להבין מה קורה ,ואז הוא העיר את הנער במהירות ואמר לו שיש שריפה ועליהם לצאת מהחדר במהירות,הוא ניסה לפתוח את הדלת,אך ללא הועיל,כנראה שמהחום המנעול הוטח .הוא פנה אל החלון ולשמחתו הוא נפתח בחריקה,הוא הוא משך את הוילון ממקומו ,גלגל אותו,קשר אל השולחן וזרק אל מעבר לחלון,הוא אמר לנער שירד והוא יהיה אחריו.כשהגיעו לקרקע הם שמו לב שכל הפונדק עולה באש,הזקן לא חיכה אפילו רגע אחד,שם מטפחת על פיו ונכנס פנימה ,הדבר החזיר אותו לימי המלחמה והוא הרגיש כאילו זה אותו הקרב האכזרי בו עלתה אחת מהספינות באש והוא וחלק מאנשיו חילצו את האנשים הלכודים.הנער קרא אליו: -"אל תנסה להיות גיבור,אתה כבר לא כל כך צעיר,וחוץ מזה תחשוב על המשימה שאתה צריך לבצע" הזקן התעלם ,הוא ידע שעליו להציל את חברו הטוב ואת משפחתו,דברים כאלה היו בנפשו.הוא פרץ פנימה אך הוא לא ראה שום דבר,כי העשן היה סמיך במיוחד,ואש השתוללה בכל מקום,החום היה קשה מנשוא אך הוא המשיך למרות הכל מנסה להתקדם לעבר חדרי המגורים של משפחת חברו שהייתה מאחורי הבר בקומת הקרקע.הוא המשיך עד שאפסו כוחותיו והוא התמוטט על רצפת הפונדק. הדבר הבא שהזקן זכר הוא מבטו של הנער ,הוא שם לב שהוא נמצא במיטה רכה במיוחד,וכשהביט מסביבו זהה את המקום כמקדש.הנער פנה אליו ואמר: -"כמעט והרגת את עצמך שם,מזל שאנשי העיירה הגיעו במהירה וחילצו אותך,וחוץ מזה לא היה טעם בכניסתך לשם,כי רוב האנשים כבר הצליחו לצאת החוצה,כולל חברך ומשפחתו." הזקן הביט בו כלא מאמין,אך קיבל את מה שאמר. בעל הפונדק הופיע בזווית הראיה שלו הזקן ואמר לו: -" זו לא הייתה שריפה טבעית,מישהו הצית את המקום,ואני בטוח שיש לזה קשר להימצאותך פה,אני לא כועס או משהוא,אבל אני חושב שמגיע לי הסבר" הזקן התרומם למצב ישיבה שפשף את עיניו וניסה להתאושש ואז אמר: -"אני לא חושב שזה המקום,בוא נצא מפה ואני אספר לך כל מה שאני יכל" הזקן קם על רגליו ,והוא הנער ובעל הפונדק פנו לכיוון היציאה,וכשעברו בדלת הניח הזקן מטבע כסף בכד התרומות.הם התרחקו מהמקום ובזמן שצעדו סיפר הזקן לחברו הוותיק את שעבר עליו,מאז שפרצה ג´ייסלין לחייו בסערה,ונעלמה מחייו באותה המהירות.החבר הנהן,ולא ממש ידע מה להגיד.הזקן הבחין שחברו מוטרד,ושהוא חושב על דבר מה.לבסוף הוא אמר: -"אתם לא בטוחים פה,עליכם לצאת מפה מהר,אני מכיר את השומר של השער האחורי,וכדי שתצאו משם,הייתי מצטרף אליכם בשמחה,אך עליי לדאוג למשפחתי,והקים את הפונדק מחדש.אחרי כל מה שעשית למעני אני מרגיש לא בנוח שאיני יכל לבוא אתכם,ולכן אשלח את בני הצעיר אתכם,הוא חזק ומהיר,ויוכל לבוא לכם לעזר,וחוץ מזה זה הזמן שילמד על העולם שמחוץ לעיירה,הוא יותר מדי קשור לסינר של אימא שלו". הוא צחק בכל רם כשאמר זאת."לצערי העגלה שלך יצאה מכלל שימוש וכן את לך עוד סוס שהנער ובני ירכבו עליו,הצלחנו להציל את סוסך הזקן,אולי הוא קצת נבהל,אך אני בטוח שתוכל להרגיעו". הזקן לא ידע מה להגיד,אך הוא הודה לחברו,בנו של בעל הפונדק הצטרף אליהם,כשהוא מביא את סוסו של הזקן,וסוס נוסף. והם פנו אל השער האחורי,בעל הפונדק, ניגש אל השומר,וסימן לאחרים להישאר מאחור,הוא שוחח עמו במשך דקה או שתיים והשומר פתח את השער.הזקן שוני רעיו הצעירים יצאו מהעיירה אל המרחבים הפתוחים של מרכז המדינה בדרכם אל הבירה,ולאחר מקרה ההצתה הוא ידע ששוב לא יהיו כל כך בטוחים ויצטרכו לשים לב לכל דבר כי אותו אויב מסתורי מאחוריהם.
 

Boojie

New member
אוקיי, אז זה המקום לשאול כמה שאלות:

השאלה החשובה ביותר, אני חושבת, היא לגבי האויב. יש לך כבר תמונה בראש מיהו? יש לך כבר מושג מה הוא רוצה, מה הוא מחפש? אני חושבת שזה צריך להיות הבסיס להמשך הסיפור. קודם כל אתה צריך לדעת מול מה הדמויות שלך עומדות, אפילו בשלב שבו הקוראים עוד לא יודעים. מרגע שתדע את זה, הוא כבר אמור לבנות את העלילה בעצמו, פחות או יותר. שאר השאלות הן שוליות. מי הם הכוחות שנלחמים באויב, למה, איך, איפה, ומה בדיוק עשה את הזקן מתאים להסתבך בכל זה (אני דווקא אוהבת את זה שאדם פשוט, גם אם הסטוריה מרשימה, יוצא למסע כזה) - כל אלו משניות לשאלה הראשונה. על מה המאבק? הערה לגבי סימני פיסוק: כשמשתמשים בסימני פיסוק - פסיק, נקודה, נקודתיים, סימן קריאה, סימן שאלה - לפני הסימן לא יבוא רווח, ואחריו יבוא רווח. הסיבה לכך היא פשוטה והגיונית: סימן הפיסוק צריך להידבק למילה שלפניו, כדי לנוע איתה במעברי שורות (למשל, שלא ייווצר מצב של נקודה בודדה בתחילת שורה), ולכן לפניו לא יבוא רווח. מצד שני, הוא לא צריך להדביק את המילה שלפניו למילה שאחריו, כי הן שני גופים עצמאיים. לכן אחריו צריך לבוא רווח. הכלל הזה יקל על הקריאה ויהפוך את הטקסט ליותר אסטתי.
 

Boojie

New member
שמע, פנטזיה זה לא ספל השיכר שלי

באופן כללי, במיוחד לא פנטזיה גנרית (בסוד אני אגלה לך שאני לא אוהבת את טולקין. אבל אל תגלה לאף אחד, כי עוד עלולים לעשות לי לינץ´). אני חושבת שהסיפור סביר, ורמת הכתיבה סבירה גם היא אם כי דורשת תיקונים פה ושם - לא משהו נורא - אבל אי אפשר לדעת בשום אופן אם זה הולך להתפתח לסיפור מרתק ורב משמעות או לעוד אחת מערימות הקלישאות המקובלות, כל עוד הקונפליקט לא מתפתח. בשלב הנוכחי פשוט אי אפשר לשפוט לאיזה כיוון זה הולך, בסך הכל קיבלנו אקספוזיציה מינימלית של הדמויות והסיפור, ולא מעבר לזה.
 

saharur

New member
אוקיי תודה

אני עוד צריך לעבוד על זה( כשאני אמצא את הזמן זאת אומרת)
 

Boojie

New member
הרשיתי לעצמי לשרשר את כל החלקים

לפתיל אחד, כי כך יהיה נוח יותר - הם לא יתפזרו ברחבי הפורום. אני אקרא את זה מאוחר יותר, כשיהיה לי זמן. אגב, אתה אותו סהרור שהיה בפורום מד"ב בנענע, או מישהו אחר?
 
למעלה