הו כנרת שלי...

[רצה רחוק]

הו כנרת שלי...

http://bonk.co.il/blog/?p=619 הסיפור המלא, שנעלם קצת בשרשור של עמק הירדן.

 

[א ב י ט ל ה]

קראתי והייתי מרותקת

מדהים שהצלחת להמשיך למרות כל מה שעבר עלייך שם. וכאמור, ראיתי אותך יוצאת לריצה עם חיוך גדול. במידה מסויימת הזדהיתי עם חלק מהדברים - הגעתי לתחרות הזאת במקרה, רק לרכיבה (באולימפי), אחרי מחלה ובלי להתאמן שבוע וחצי קודם לכן. קיוויתי לרכיבה כייפית וקיבלתי את אחת הרכיבות הגרועות בחיי (אם לא ה!

). היה לי קשה, מבאס ומגעיל. ניסיתי לנחם את עצמי בנוף, אבל הוא היה מורכב מכינרת אפורה והרבה צהוב סביבה. בשלבים מסויימים התלבטתי אם לבכות או לחילופין לעצור בצד וזהו, ורק העובדה שהפרטנר שלי חיכה לי כדי לצאת לריצה עצרה אותי מלעשות את זה. רק בקילומטר האחרון של הרכיבה פתאום כוחותיי חזרו אליי, אבל זה היה כבר מאוחר מדי. וגם אני תהיתי כל הדרך למה אני בכלל צריכה להשתתף בתחרויות והחלטתי שטרינשים יהיה הראשון והאחרון שלי. פרופורציות קיבלתי רק כשדיברתי אח"כ בשטח ההחלפה עם שני חבר'ה מבית הלוחם בחיפה, שרכבו על אופני טנדם וסיפרו לי שלהם היה נורא כיף ברכיבה כי הם שניים ופטפטו כל הדרך

 

[מאיה283]

הגבתי לך למטה דווקא

 

[עוד נועה]

קרן, את לא רק ספורטאית מדהימה, את כותבת נפלא!

הרגשתי שממש לקחת אותי איתך, לחוויה הזו בעמק הירדן. סבלתי איתך בשחיה וברכיבה (אפילו דמיינתי את המפגש עם דורון וקובי מהתמונות שהם שמו בפייסבוק - בלעדייך

). מדהים לקרוא על ההתמודדות עם כל כך הרבה שדים ומפלצות בו זמנית. היכולת הזו היא חלק מהכוח המיוחד שלך ואת יודעת לאיזה מקומות היא עוד תביא אותך, אם תקברי את המפלצת או אם לאו. מה שהכי חשוב - המון בריאות עכשיו. אימונים כיפיים בלי כאבים ומסרקים (הייתי כותבת שתנוחי קודם אבל חבל לכתוב משפטים לא ריאליים

) ומציאת התחרות הבאה שבה תחייכי מההתחלה ועד הסוף לפחות כמו בחצי באילת...

 

[רצה אלמוג ורצה]

כמה חבל שסבלת ככה.

אני לומדת עכשיו מהבת שלי, שהצד השני של להיות ממש טובה במשהו, זה "מפלצת הפודיומים" (או הקונצרטים, או מה שלא יהיה). הלחץ להצליח, על חשבון ההנאה. ונכון שמבין כל הדברים שאפשר להקיא, עגבניות הן מהגרועים?

 

[גמדים קטנים]

עצוב לקרוא שלא נהנית

נשמע שאת באמת צריכה חופשה, גם פיזית וגם נפשית

 

[מור שלז]

וואו, כתבת מקסים! ועשית תחרות מדהימה

אני מאמינה שאנחנו לוקחות איתנו הכי הרבה, ומגלות בעצמנו כוחות שלא הכרנו, דווקא כשדברים לא הולכים חלק, כשצריך לגייס את כל תעצומות הנפש כדי להתמודד. היה לי ברור כשהגעתי אליך על האופניים שנפלת על יום לא טוב, אבל לא הבנתי עד כמה, עד שלא קראתי את זה. ועדיין, ממש כמו שהבטחתי לך, בריצה כיכבת. כי את, גם כשאת נופלת על יום לא טוב, יודעת להוציא מעצמך דברים מדהימים. גיבורה אחת

קחי לך את החופש, תעשי את מה שעושה לך טוב, וכשתחזרי להתחרות, תגלי שעוד מחכות לך הרבה תחרויות כמו הישראמן: תחרויות של כיף, של הנאה, של חיוך לאורך כל הדרך, וגם... פודיום

 

[טלי שיאצו]

תמונות מטריאתלון עמק הירדן בחינם../images/Emo6.gif

בשעה טובה כל התמונות עלו לדף אוהדים. חברים יקרים, כמחווה למשתתפי טריאתלון עמק הירדן, טי אי ישראל מעניקה למשתתפים 2 מתנות: תמונה חינם בגודל שמתאים לפייסבוק, תוכלו להוריד אותו מדף האוהדים ואם עדיין לא למדתם טי אי , אז אתם זכאים ל 10% הנחה בקורסים שלנו, פרטים נוספים בטלפון 03- 5400710 בהצלחה

 

[מור שלז]

תודה טלי../images/Emo140.gif תמונות מהממות

והתמונה הזו שתפסת את סוזי ואותי ברגע מיוחד רגע של אושר, כל אחת עם נצחונה האישי איזה כיף שהיית שם עם הכשרון שלך לתפוס את הרגע תודה

אני מתרגשת מחדש, כל פעם שאני מסתכלת על התמונה הזו (ההזמנה כבר בדרך אליך

)

 

[טלי שיאצו]

קבלי עוד תמונה ../images/Emo140.gif

אין ספק היה מרגש לראות אתכן מאושרות

תודה מור, העונג שלי

 

[MayaShuShu]

תמונה מקסימה!!

ואת מור נראית קלילה....

 

[עוד נועה]

וואו, איזה יופי של תמונה!

 

[טלי שיאצו]

תודה נועה ../images/Emo13.gif

 

[איה פלוטו]

חתיכת סיפור!

מי היה יכול לשער... אני רק ראיתי אותך מחייכת, אפילו על האופניים היית מחויכת. נשמע שעברה עלייך תחרות ממש קשה, עם איזה וירוס בטן לא סימפטי או זעזוע מוח קל בעקבות המכה בראש (אגב, אייל מויאל פרש בינואר באמצע הישראמן כי התנגש חזיתית במישהו בשחייה והתחיל להקיא...). מקווה שתנצלי את התקופה הקרובה למנוחה ואגירת כוחות, ותחזרי כמו חדשה.

ולסיכום, לא יודעת אם מה שאני אומרת שווה משהו, אבל גם מקום רביעי בכללי זה הישג מדהים.

 

[נעמי של פז]

התחברתי למסקנות שלך

כשמגיעים לתחרות בלי ציפיות גבוהות, כמו שהיה לך בחצי, ניתן להנות. ככול שרף הציפיות גבוהה יותר כך הוא כמשקל עודף על הכתפיים שגם ככה עובדות קשה בשחיה. הרגשתי את זה בעצמי כמה פעמים וגם בשבת. באתי כדי לסיים בחיוך ואת המטרה הזו השגתי. תראי את ספורטאית בנשמה לכן המסקנה שלך לחזור ולהנות מהספורט נראה לי הכי נכון עבורך. בסופו של דבר אם אני לא נהנת - אז מה הטעם להתחרות? מעבר להכל זה שעור חשוב שעברת ודרך הכתיבה שלך הענקת גם לנו - אנחנו פה בסופו של דבר כדי להנות!