מלאה במחשבות
New member
הורות, דמעות ורגשות אשם
אני כותבת עכשיו אחרי בכי ממושך שפרץ בעקבות שיחה תמימה עם אמא שלי. אני בשבוע 21. טיפוס קצת לחוץ מטבעי, אפשר לומר פסימי במידת מה. הבעל שלי המדהים פוטר לפני כחודש (נגמר התקציב). היינו בתהליך של חיפוש דירה שהופסק בגלל הפיטורים. עכשיו ככה, מצבנו הכלכלי סביר+ וסה"כ הוא ימצא עבודה מהר כשיתחיל לחפש. דברנו על זה הרבה והוא מתחיל אבל ממש לאט. ואני. אני מבואסת ובוכיה מזה שלא אוכל לקנות חדר לילד שלי, להכין לו תמונות וכו בזמן הקרוב. הדירה שלנו של המשפחה והיא פצפונת. היום הלכנו לראות גדלים של עריסות כדי שאהיה רגועה שיש מקום לעריסה, למרות שאנחנו יודעים שיש עוד המון זמן. חזרנו והתקשרתי לאמא שלי. היא התחילה לדבר על זה שלא כדאי לקנות לפני וקצת התווכחנו. אז היא אמרה שהיא לא מתערבת ומה שנחליט זה בסדר ושאלה אותי אם ראינו דברים חמודים. ואז הכל התפרץ לי שכן ראיתי המון ואני לא יכולה לקנות לו אפילו שיש לנו כסף כי אין מקום. היא אמרה המון דברים ונסתה לגרום לי לראות מה כן יש לנו ומה יהיה לנו אח"כ.בין השאר היא אמרה שאני צריכה להרגע כי התינוק מרגיש כל מה שאני מרגישה וזה לא טוב לו. המשפט הזה גמר אותי. אני מרגישה כ"כ רעה. אמא רעה שעושה רע לילד שלה על שטויות. וזה רק גורם לי לבכות יותר. והבעל שלי המקסים מנסה לעודד אותי והדמעות שלי זולגות וזולגות. ואני יודעת שהכי חשוב שכולנו בריאים והכל יסתדר ואני כ"כ שמחה על הילד הזה.
אני כותבת עכשיו אחרי בכי ממושך שפרץ בעקבות שיחה תמימה עם אמא שלי. אני בשבוע 21. טיפוס קצת לחוץ מטבעי, אפשר לומר פסימי במידת מה. הבעל שלי המדהים פוטר לפני כחודש (נגמר התקציב). היינו בתהליך של חיפוש דירה שהופסק בגלל הפיטורים. עכשיו ככה, מצבנו הכלכלי סביר+ וסה"כ הוא ימצא עבודה מהר כשיתחיל לחפש. דברנו על זה הרבה והוא מתחיל אבל ממש לאט. ואני. אני מבואסת ובוכיה מזה שלא אוכל לקנות חדר לילד שלי, להכין לו תמונות וכו בזמן הקרוב. הדירה שלנו של המשפחה והיא פצפונת. היום הלכנו לראות גדלים של עריסות כדי שאהיה רגועה שיש מקום לעריסה, למרות שאנחנו יודעים שיש עוד המון זמן. חזרנו והתקשרתי לאמא שלי. היא התחילה לדבר על זה שלא כדאי לקנות לפני וקצת התווכחנו. אז היא אמרה שהיא לא מתערבת ומה שנחליט זה בסדר ושאלה אותי אם ראינו דברים חמודים. ואז הכל התפרץ לי שכן ראיתי המון ואני לא יכולה לקנות לו אפילו שיש לנו כסף כי אין מקום. היא אמרה המון דברים ונסתה לגרום לי לראות מה כן יש לנו ומה יהיה לנו אח"כ.בין השאר היא אמרה שאני צריכה להרגע כי התינוק מרגיש כל מה שאני מרגישה וזה לא טוב לו. המשפט הזה גמר אותי. אני מרגישה כ"כ רעה. אמא רעה שעושה רע לילד שלה על שטויות. וזה רק גורם לי לבכות יותר. והבעל שלי המקסים מנסה לעודד אותי והדמעות שלי זולגות וזולגות. ואני יודעת שהכי חשוב שכולנו בריאים והכל יסתדר ואני כ"כ שמחה על הילד הזה.