הורות, דמעות ורגשות אשם

[מלאה במחשבות]

הורות, דמעות ורגשות אשם

אני כותבת עכשיו אחרי בכי ממושך שפרץ בעקבות שיחה תמימה עם אמא שלי. אני בשבוע 21. טיפוס קצת לחוץ מטבעי, אפשר לומר פסימי במידת מה. הבעל שלי המדהים פוטר לפני כחודש (נגמר התקציב). היינו בתהליך של חיפוש דירה שהופסק בגלל הפיטורים. עכשיו ככה, מצבנו הכלכלי סביר+ וסה"כ הוא ימצא עבודה מהר כשיתחיל לחפש. דברנו על זה הרבה והוא מתחיל אבל ממש לאט. ואני. אני מבואסת ובוכיה מזה שלא אוכל לקנות חדר לילד שלי, להכין לו תמונות וכו בזמן הקרוב. הדירה שלנו של המשפחה והיא פצפונת. היום הלכנו לראות גדלים של עריסות כדי שאהיה רגועה שיש מקום לעריסה, למרות שאנחנו יודעים שיש עוד המון זמן. חזרנו והתקשרתי לאמא שלי. היא התחילה לדבר על זה שלא כדאי לקנות לפני וקצת התווכחנו. אז היא אמרה שהיא לא מתערבת ומה שנחליט זה בסדר ושאלה אותי אם ראינו דברים חמודים. ואז הכל התפרץ לי שכן ראיתי המון ואני לא יכולה לקנות לו אפילו שיש לנו כסף כי אין מקום. היא אמרה המון דברים ונסתה לגרום לי לראות מה כן יש לנו ומה יהיה לנו אח"כ.בין השאר היא אמרה שאני צריכה להרגע כי התינוק מרגיש כל מה שאני מרגישה וזה לא טוב לו. המשפט הזה גמר אותי. אני מרגישה כ"כ רעה. אמא רעה שעושה רע לילד שלה על שטויות. וזה רק גורם לי לבכות יותר. והבעל שלי המקסים מנסה לעודד אותי והדמעות שלי זולגות וזולגות. ואני יודעת שהכי חשוב שכולנו בריאים והכל יסתדר ואני כ"כ שמחה על הילד הזה.

 

[מאוהבת בשניים]

אוי מתוקה אני בטוחה שב"ה הכול

יהיה בסדר ותצליחי לתת לגוזל שלך כל מה שתרצי ורק שתדעי זה לא נורא בכלל שאת לא רוכשת חדר שינה לילד כבר מעכשיו מניסיון שלי עם בני הבכור אז עד גיל 8 חודשים הוא לא ישן במיטה שקנינו לו וישן בעריסה שקניתי כשהייתי בחודש שמיני, כך שבאמת יש לך זמן בנתיים תקני עריסה שתיכנס לך בבית ( וטיפ שלי עדיף עם גלגלים כך יכולתי להעביר את העריסה גם לסלון ותמיד הגוזל היה לידי והייתי רגועה )ותחסכו כסף ותסתדרו עם בית חדש ב"ה ואז תכיני לו את החדר שאליו את חולמת. תנסי לראות את חצי הכוס המלאה ולהיות קצת יותר אופטימית זה תמיד עוזר .

 

[מלאה במחשבות]

תודה ../images/Emo24.gif

אני יודעת שזה לא נורא. אני מבואסת כי זה לא כמו שתכננתי. למרות שלגדל ילדים זה אף פעם לא כמו שמתכננים... העריסה הספיקה לכם עד גיל 8 חודשים?

 

[מאוהבת בשניים]

אכן כן היא גדולה מאוד ( באורך ) והבן שלנו היה

מאוד ארוך ( כמו האבא ) אבל הוא תמיד ישן כמו עוברון ולכן זה הספיק וגם אם התיישר היה מוציא את הרגלים החוצה וזה לא היה נורא מאחר והוא בכלל לא היה מעונין לעבור למיטה שלו והתרגל לעריסה .

 

[shishi26]

יקירתי...../images/Emo201.gif

אני ממש מבינה ללבך. רוצה לספר לך שלי אין כלום בבית חדש וגם כנראה לא יהיה. הבית שלנו ממש פצפון ואני ובעלי שנינו סטודנטים פה בארה"ב. בהתחלה הייתי ממש מבואסת מזה אבל כשחשבתי על זה עדיף אולי לא לבזבז עכשיו הרבה כסף על דברים, הרי התינוק יהיה מאושר גם אם הוא יהיה לבוש בבגד מבן דוד או מהשוק זה לא חייב להיות מותג. ודבר נוסף אמא שלי תמיד מספרת שכשהם הביאו אותנו הילדים לא היה להם כלום חוץ ממשכאנתאות ובכל זאת ברוך השם היה לנו הכל ולא היה חסר לנו כלום, ובגלל זה היא אומרת שכל ילד מביא איתו את המזל. את צריכה להסתכל על הצד החיובי. יש לך בובי\בובה בבטן שאני בטוחה שהאהבה שתרעיפי עליו\ה יהיה הדבר הכי חשוב לו\ה בעולם. יש לך קורת גג מעל ראשך אפילו אם זה בגדול של רעף-חחח-. ויש לך בעל שאת מאושרת איתו. אני יודעת שזה קשה אבל תחשבי רק מחשבות חיוביות ותראי את כל הדברים הטובים בחיים אצלך. היום אולי קשה אבל בעתיד תסתכלי על זה ותגידי שהלוואי שאלו יהיו הצרות הכי גדולות שלנו.

 

[jovey]

יקירתי...

עדיין לא מניסיון שלי, אבל אני רואה מסביב איך מרעיפים מסביב המון אבהב ומתנות על היולדת והתינוק החדש - ותוכלי לכוון את הקונים לדברים שיותר חסרים לך. מה עוד שהתינוק הקטן לא יספיק אפילו להנות מכל מה שיקנו לו ותסתובבי עם 100 זיכויים בארנק. לגבי הריהוט - יש דברים מ ק ס י מ י ם גם מיד שניה - ואל חייבים להפריז ולקנות את המותג הכי נחשב. אנחנו ראינו עגלה של דוקטור בייבי שנראת נפלא ואיכותית וגם מומלצת והיא עולה בסך הכל 587 ש"ח - וגם את זה ניתן למצוא ביד2 במחיר נמוך יותר... אף אחד לא ישים לב להבדל.. יש לך אולי חברות או משפחה שתוכלי להשאיל ציוד - זה הכי טוב. תחשבי רגע בראש של אמא עם ילד שני - הרי הכל כבר יש כמעט - היא וודאי לא חושבת לקנות הכל חדש...

 

[מלאה במחשבות]

בנות תודה על העידוד

שוב. זה לא העניין הכלכלי. ואני לא מחפשת דוקא מותגים. פשוט אין מקום בבית למשל של למיטה או שידה בגודל הכי מינימלי שקיים מבלי שיהיה כאן צפוף

 

[Mastika]

לא לדאוג

דבר ראשון אל תדאגי! אני גם בשבוע 22, וגם בעלי נמצא במסע אחר חיפוש עבודה כבר כמה חודשים. גם הוא פוטר מסטארט אפ כי החברה פורקה. אין לי בעיה עם זה. ברור לי שהוא ימצא מה שהוא רוצה. זה לוקח זמן אבל אל תדאגי. אתם עדין לא במצב שיש לכם המון מחוייבויות כספיות ויש תמיד הורים. לגבי עריסה - דרך אגב, הבנתי שמאוד ממולצץ לשכור משילב כי אחרי 3 חודשים העריסה כבר לא בשימוש.

 

[מלאה במחשבות]

טוב אז אנחנו במצב מאוד דומה ../images/Emo140.gif

 

[ז ו א י 1 2 3]

מותר גם להתבאס.... אבל

הי לך, צאי מנקודת הנחה שחדר תינוקות זה מקסים ומתוק - אבל משמש לתקופה יחסית קצרה (שנתיים?!) אחרי שתמצאו לכם דירה ותתארגנו תוכלי להשקיע בחדר ילדים, אנחנו העברנו למיטות נוער בסביבות גיל שנתיים, אפילו קודם - תלוי בילד. הנקודה החיובית: לא תהיה לך שידת החתלה מדהימה- וענקית שהיא טובה לאיכסון אבל עדיף בגיל הזה ארון.... והיא עלתה כל כך הרבה ואין איפה לשים אותה.... ואתם פשוט תוכלו ליקנות לקטן/ה שלכם חדר ילדים יפה שישמש להמון שנים.... להשאיל עריסה (יד שרה / שילב ) פיתרון מאוד נוח ויפה. בהצלחה (-:

 

[מלאה במחשבות]

תודה על התמיכה

הייתי חייבת לפרוק אני מניחה שחלק מזה זו אני וחלק ההורמונים... נרגעתי, דברתי עם ההורים שלי, פנקתי את הבעל והחיים חזרו לשגרה עד להודעה חדשה

 

[טאקית24]

למה לא להשכיר עריסה?!

גם ככה זה טוב עד 4 חודשים ובסכום מצחיק של 30 שח לחודש את משכירה עריסה חמודה מעץ. אנחנו קנינו מזרן ב50 שח. לגבי לקנות לפני הזמן, זה שיקול שלכם. אצלי כולם התנגדו (עירקים ותורכים) אבל אמרתי טוב ועשיתי מה שבא לי ובשבוע 30 החדר כבר היה מוכן. אני לא מתחברת לאמונות טפלות ושכל אחד יאמין במה שבא לו. אני הייתי בגישה שאני רוצה להיות רגועה כשהילד יוולד ושבעלי יוכל להיות איתי מאשר להתרוצץ ולחפש דברים ולסדר וכך היה.. חוץ מכביסות שבזה אמא שלי עזרה לו . זה גם ההורמונים שמשתלטים עליך, אל תדאגי, הכל יהיה בסדר, בהריון יש ימים כאלה שהכל נראה כל כך גרוע, אבל זה עובר. תעשי מה שנכון לך , זה הילד שלך ותביני שלא תמיד אנשים יסכימו איתך וגם אחרי שהילד יוולד את תשמעי הרבה עצות. תלמדי לסנן. בהצלחה יקירה! ועוד משהו קטן- אנחנו עשינו את ההזמנת לידה ממחסני הפנתר ברמת גן, הם מאוד זולים יחסית למוצצים ושאר החנויות. השירות מצוין וגם מבחינת ריהוט- קנינו מיטה חדשה של שניר ב500 שח , דגם בסיסי, ושידה מתצוגה ב1000 שח, יש גם דברים יותר זולים אז שווה לך להסתכל.

 

[מלאה במחשבות]

היי טאקית

סביר שנשכיר עריסה אבל אנחנו מחפשים את זו בעלת הרגליים הצרות ביותר שנמצא- בשילב הן מאוד רחבות. פשוט חדר השינה שלנו עומד לעבור מהפך (תרתי משמע) עם כניסת העריסה.

 

[LOLAB]

ומה היא עושה?

היא בטוח לא הפגינה הורות אידיאלית ע"י זה שהיא גרמה לך להרגיש רע. אני כבר מרגישה איך רגשות האשמה ההוריות שלי מתחילות (בעיקר כשנשבר לי מהתופעות לוואי) אבל מותר לך להרגיש רע, ואין לאמא שלך מונופול על איך את מרגישה. לי היתה התלבטות מתי לספר לאמא שלי כי ידעתי שהיא תתחיל לנגן על הקטע של: את בהריון ואוכלת את זה? לובשת נעליים כאלה? וכו' וכו'. זה תכונה של אמא יהודיה, לקחת בפרופורציה, ולדבר איתה פחות אם זה מה שמקל על העניין.

 

[LOLAB]

ומה היא עושה?

היא בטוח לא הפגינה הורות אידיאלית ע"י זה שהיא גרמה לך להרגיש רע. אני כבר מרגישה איך רגשות האשמה ההוריות שלי מתחילות (בעיקר כשנשבר לי מהתופעות לוואי) אבל מותר לך להרגיש רע, ואין לאמא שלך מונופול על איך את מרגישה. לי היתה התלבטות מתי לספר לאמא שלי כי ידעתי שהיא תתחיל לנגן על הקטע של: את בהריון ואוכלת את זה? לובשת נעליים כאלה? וכו' וכו'. זה תכונה של אמא יהודיה, לקחת בפרופורציה, ולדבר איתה פחות אם זה מה שמקל על העניין.

 

[טחינה עם דבש]

היי ../images/Emo24.gif מכירה את הנושא של חוסר מקום

אני התחלתי את ההריון בדירה קטנה וצפופה מאוד שבקושי מספיקה לזוג, שלא לדבר על זוג עם תינוק, אז אני מאוד מבינה את התסכול של חוסר מקום וחוסר יכולת להתארגן. מצאנו דירה ועברנו אליה כשהייתי בערך בשבוע 25, או אפילו אחר כך, ותאמיני לי - זה השאיר לי המון המון זמן לארגן את כל מה שצריך!!! גם בהתחשב בעובדה שחודש שלם אחרי המעבר לא יכולתי אפילו לתלות קישוט אחד, מרוב עייפות ועיסוקים אחרים. עכשיו גמרתי לעבוד (נגמר לי החוזה), ותכננתי להקדיש את הזמן הנותר (עד פברואר) לכל הדברים שעדיין צריך לסדר ולארגן - בעיקר לקנות ארון בגדים נוסף או שידה, ועוד המון פיצ'יפקס, ואז, מה לדעתך קרה יומיים אחרי שגמרתי לעבוד? חבר טוב לשנו נפרד מאשתו ועבר אלינו לכמה ימים - שכמובן התמשכו לשבוע - ופשוט לא יכולתי לעשות כמעט כלום בבית כשהוא היה שם. איך אפשר לקנן במצב כזה, כשהוא מביא אתו את המשבר שלו? אבל הנה, הוא עזב, ועדיין נשאר לי יותר מחודש לארגן הכל. אפילו עם אמצע הקיץ וחום של 40 מעלות (אני חיה באוסטרליה). אז תאמיני שזה אפשרי, גם בזמן קצר! לא כתבת אם אתם מתכננים לנסות למצוא דירה לפני הלידה או שלא. אני מאחלת לך שתמצאו אחת בקרוב. ואם לא - אני יודעת שזה ממש לא קל, להתארגן בדירה קטנה, אבל תזכרי שאת רוב האביזרים והחפצים הוא ממש לא צריך בהתחלה, ושיש כל מיני פתרונות ארגון ואכסון. יש לך במשפחה או בין החברות מישהו עם כשרון טבעי בארגון וסידור בית? כבר היה לי ניסיון עם כמה דירות שנכנסתי אליהן והיו פיציות, אבל עם ארגון נכון המרחב גדל באופן משמעותי והתאים בדיוק לצרכים שלנו, גם הפיזיים וגם הרגשיים. ובקשר למה שאמא שלך אמרה לך - נו, טוב, זה בדיוק היה המשפט הכי לא נכון בזמן הלא נכון. וזה גם שטות מוחלטת. כי גם אם העובר שלך מרגיש את העצב והתסכול שלך מהמצב הנוכחי, הוא מרגיש הרבה יותר חזק את העובדה שאת רוצה אותו ושמחה בו!!!!!!! תנחשי איזסו תחושה חזקה יותר אצלך? תנחשי איזו תחושה עוברת יותר חזק לעובר? כמובן, הרצון שלך בו והאהבה שלך אליו.

 

[יפוד]

הרגשות שלך לגיטימיים

את גם מאד מאד רגישה עכשיו בגלל ההריון וברור שנושא כזה ישר מעלה דמעות אל תדאגי - בעובר את בטח לא פוגעת בגלל שאת מבואסת (ולדעתי אמא שלך מאד ניסתה לעודד אותך לפי מה שכתבת, בעיני היא בטח לא יוצאת רעה ומלחיצה מהסיפור הזה) אני חושבת שהסוגיה האמיתית היא לא אם יש מקום או אין מקום אלא שהיתה לך פנטזיה קטנה שהתנפצה וקשה לעכל את זה. יש תופעה מוכרת שניכרת "קינון" אצל נשים בהריון, וזה אומר שהן מתעסקות נורא בבית, בשיפוצים או דירה חדשה בזמן ההריון ואת בדיוק היית בתהליך הזה, שעשה לך מצב רוח טוב והוא נקטע. אני בטוחה שהתהליך הפרקטי יפתר, תשכרו עריסה קטנה ואפשר גם לחתל על המיטה שלכם (אצלנו עד גיל מספר חודשים היא ישנה איתנו בחדר בעריסה, וחיממנו את החדר שלנו בלבד ולכן, במיוחד בלילה, לא העברתי אותה להחתלה על השידה אלא חיתלתי על המיטה עם משטח החתלה נייד. מצטרפת להמלצה על עריסה עם גלגלים מקוה שתצאי מזה, בעזרת הרבה מחשבות חיוביות, קצת חשיבה השוואתית למצב יותר גרוע של בנות אחרות (לא רוצה לפרט אבל יש כאן פורומים הרבה הרבה פחות משמחים) והרבה אופטימיות בהצלחה, לך ולבעלך

 

[דאנג]

תנשמי ותרגעי../images/Emo13.gif

את לא אמא רעה ואת נורמלית לחלוטין, אני בהריוני הראשון הייתי חסרת כל!!! לקחתי הכול מגיסתי, בגדים מיטה אמבטיה עגלה, הכול!!!! וברוך ה' לאט לאט קנינו דברים, לבני השני כבר כמעט הכול היה חדש, והכול היה בסדר, תתחזקי יקירתי הכול יהיה בסדר, תאמיני לי שבני לא ידע אם הדברים ישנים או חדשים, ואני כבר שכחתי שהשתמשתי בדברים ישנים.....|חיבוק

 

[בּלו]

קודם כל שולחת לך ../images/Emo24.gif

עד שהאפרוח שלי היה בן שנתיים, גרנו בבית פצפון. כל כך קטן, שאפילו מכונת כביסה לא היתה לי בתוך הבית. בחודשים הראשונים שידת ההחתלה שכנה באותו חדר עם המחשב והאפרוח ישן בעריסה בחדר שלנו. אחר כך, הזזנו, דחסנו וצופפנו ואיכשהו אירגנו לו חדרון (שידה ומיטה, הכי פשוטות שיש, אהיל נחמד וקצת צעצועים ובובות). בשביל לפתוח לו מזרון פעילות הייתי צריכה להזיז את כל הסלון למטבח, וכשהוא התחיל לזחול זה היה בעיקר מתחת לכסאות. ואיכשהו, הוא נראה מרוצה כל הזמן... כי יש לו הורים שאוהבים אותו והיתה גם כלבה לשחק איתה (שתאמיני או לא, גרה איתנו בתוך הבית בכל הצפיפות הזאת) והמון דברים מעניינים בעולם (במיוחד מתחת לכסאות ולספה). תהיי מאושרת עם הגוזל שלך שבדרך! אני בטוחה שבעלך יסתדר בחזרה מהר מהר - אומרים שכל ילד מביא איתו את המזל שלו. אני חושבת שלאמא שלך היתה בסך הכל כוונה טובה, היא פשוט לא ניסחה את עצמה כל כך טוב. אני לא יודעת אם בדירה שלכם יש חדר נוסף, או שהתינוק ישן איתכם. אבל אם אין חדר, אולי את יכולה לארגן פינה ששם תהיה העריסה. להכין כמה תמונות קטנות ומתוקות. אולי לתלות משהו מהתקרה. מדף קטן עם קצת בובות יפות. זה כבר יעשה לך הרגשה טובה יותר.

 

[מעיןבר]

../images/Emo24.gif

מאוד קשה ומאכזב כשהציפיות שלנו לא מתממשות, ובשילוב עם ההורמונליות של ההריון והקשיים האובייקטיביים של חוסר ודאות כלכלית עד שבן הזוג ימצא עבודה אני יכולה להבין את הצער שלך. קחי אוויר, תנשמי ואני מקווה שהבקר טוב יותר. מנקודת המבט האובייקטיבית אני יכולה לומר שזה ממש לא אסון שלא תוכלי לארגן לו חדר ממש עכשיו. אנחנו ארגנו חדר בזמנו שהילדה לא ישנה בו אפילו לילה אחד. בהתחלה היא ישנה בעריסה, ואז החלטתי שלמרות שהיא כבר צריכה לעבור למיטה אני רוצה אותה לידי ואני חשובה לה בלילה יותר מהרהיטים והקישוטים על הקיר (שבינינו, בגיל 3 חודשים לא ממש עניינו אותה

). כעבור תקופה קצרה עברנו לגור אצל חמותי כי היינו צריכים לחכות לדירה שלנו ומסיבות שונות היינו חייבים להצטמצם כלכלית ושם לא היה מה לדבר על חדר ילדים מפונפן (היה לנו חדר למשפחה ובשלב מסויים היא עברה לישון אצל חמותי בחדר כי היה חם מדי אצלינו וזה הקשה עליה). היא קיבלה חדר ילדים כמו שצריך וכמו שחלמתי עליו רק אחרי שעברנו לדירה שלנו בסביבות גיל שנה וחצי וזה היה מצויין - בדיוק השלב בו היא החלה להזדקק לחדר שכזה. היום, למרות הטלטלות שעברנו בשנת חייה הראשונה, יש לי ילדה מאושרת שיש לה למעשה שני חדרים: חדר שינה וחדר משחקים, בדירה שהיא שלנו ולפי רצוננו

. עוד מעט היא גם תחלוק אותם עם שתי אחיות קטנות ואני, למודת ניסיון, מכינה כמה שפחות כרגע כי אני יודעת שמי שיהיו חשובים לתינוקות שלי הם אנחנו - האנשים ולא הקירות, אז חבל על הכסף והאנרגיה שלי..