הוצאת מד"ב ישראלית חדשה!

Volland

New member
הוצאת מד"ב ישראלית חדשה!

מתוך NRG . "הוצאת ספרים חדשה בשם ינשוף יוצאת לדרך. ההוצאה מבקשת להרחיב את החלל הצר של ספרות המד"ב והפנטזיה המתורגמת, וכן להטביע חותם בתחום המקור. ההוצאה שהוקמה על ידי צמד חובבי ספרות, אלי הרשטיין, מבקר ספרות לשעבר ומנהל אתר מד"ב, ואלון מרון, מנהל בנק פועלים אילת לשעבר, תושק ב-19 בדצמבר עם שלושה ספרי ביכורים. ספר הדגל יהיה "סופת חול עומדת להגיע", אנתולוגיית סיפורים קצרים ישראלים, בעריכת יצחק בן נר. הסופר, שמלמד גם בקמרה אובסקורה, ליקט מבין 200 תלמידיו 23 נבחרים, שיצירותיהם נפרשות על פני 60 הסיפורים בקובץ. כן יצאו לאור הספרים "קץ הילדות", של ארתור סי קלארק, קלאסיקת מד"ב בת 30 שנה שיצאה בעבר בעם עובד, ותצא כעת בתרגום ובעריכה מחדש, ו"קונצרט האינסוף", פנטזיה מאת גרג בר. ההוצאה מתעתדת לעמוד על מכסה של ספר לחודש, מהתחומים מקור, מד"ב, פנטזיה וקלאסיקות. הספר הבא שעתיד לראות אור יהיה "סטיל" של אייזיק אסימוב, שיצא בינואר." ** כמה נפלא! :)
 

annefan

New member
שלא יהיו כמו אופוס?

אלא כמו מי? כמו עם עובד? הלוואי שיהיו כמו אופוס.
 

itaym02

New member
כן - כמו איך שעם עובד היו עד סוף

עד סוף שנות השמונים: ד"ש לגדילן קוץ-דרדר
 

avivs

New member
התרגומים

של השנים האחרונות עלו בכמה רמות ממה שהם היו, ועכשיו הם ברמה מצוינת. זה שפעם היו תרגומים מאכזבים, לא אומר שצריך לזרוק את זה בפרצוף של אופוס שנים אחרי.
 

Y. Welis

New member
עדיין הממוצע פחות טוב משהיה בהוצאות

בשנות השמונים. אגב זה, לא סביר שהתרגומים של 'ינשוף' יהיו שונים בהרבה מאלה של 'אופוס', מאחר וסביר להניח שהם יעבדו עם אותם המתרגמים.
 

ange noir

New member
תסלח לי?

לא יודע, אולי התמזל מזלך ויצא לך לקרוא אך ורק תירגומים של לוטם, גפן ואורלב, אבל בשנות השבעים והשמונים רוב התרגומים בארץ היו מחרידים. היום קשה להבחין בזה כי הספרים שעדין ניתן למצוא (ושמחפשים) הם תרגומי לם (האיכותיים במיוחד, תרגומים של אורי אורלב ואהרון אהופטמן), ספרי חולית שיצאו אז או תרגומי ניבן (עימנואל לוטם), הסדרה הלבנה של עם עובד (שוב, לוטם זה רוב האיכותיים שם) או אלו של מסדה (עמוס גפן) שאלו אכן היו באמת תרגומים מעולים. אבל, אנשים נוטים לשכוח שהיו הוצאות כמו לודרי, לדוגמא, שהפיקו מוצרי זוועה של תרגום כי (וזה ציטוט) "את הקוראים מעניינים הרעיונות, לא תרגום טוב". אני מציע לך לחפש, לדוגמא, את "חליפת החלל" של היינלין ולהיחרד. מצד שני, היום יש לך מתרגמים כמו יעל סלע-שפירו, ענבל שגיב, דידי חנוך, ורד טוכטרמן וכו' שמפיקים תרגומים מאוד-מאוד אכותים ונאמנים למקור, ראה התרגומים של "חומריו האפלים", "ספר השמש החדשה", "חלום קדחת" וכו', אז פשוט תסלח לי, כי אתה פשוט מלעיז.
 

גרומיט

New member
למען האמת, גם זה מופרז

עמוס גפן קידם מאוד את המדע הבדיוני בארץ, אבל דוקא את התרגומים שעשה בעצמו אני לא אוהב במיוחד. יותר מדי פעמים השפה לא זורמת כמו שצריך וארכאית מדי.
 

Volland

New member
"חליפת חלל"...

*רעד*. יודעים מה יותר גרוע מזה? ראיתי פעם ספר ישן-נושן של פול אנדרסון בהוצאת "רמזור" שגוועה זה-מכבר [תודה לאל]. "סוחר בין כוכבים". ההוצאה היתה כל כך מזוויעה, בקושי יכולתי לקחת את הספר לידיים. אחרי כמה עמודים של עברית עילגת, ויתרתי עליו.
 

Y. Welis

New member
הרוב המכריע היה משובח. כיום הרוב

המכריע (לטעמי) בינוני ומטה, וזה כולל את אופוס וכל השאר, לא מעט משום שאותם המתרגמים עובדים בכולם (על 'אסטרולוג' אני לא מדבר בכלל כי הם מתחת לקו האדום. בשנות השמונים הם נקראו 'אלישר' והעסיקו מתרגמים בעלי שיעור קומה כמו עודד פלד). *כל* עם עובד (עד 89' ותקופת ירדנה גבתי) היו מצויינים; *כל* כתר, *כל* זמורה-ביתן/מודן, *כל* ספריית מעריב, *כל* מסדה. זה יותר מ-250 כותרים. באשר ל'לדורי' - חלקם היו בינוניים, וחלקם טובים (צילה אלעזר, שנחשבה לאחת המתרגמות הטובות בארץ, החלה דרכה בתרגום סיפור הדרקונים של וואנס ב'טוב שבטוב מס' 3'). עדיין אני מעדיף אותם על פני החדשים. ל'רמדור' הבינוניים היו 4-5 כותרים בלבד. אחוז מזערי לעומת כל שאר המצויינים. כיום אין לך סטטיסטיקה דומה, ומהשמות שהזכרת רק אחת לטעמי איכותית, וגם זה לעיתים (ואני לא מדבר על שגיאות כתיב ועריכה, שהיו אז דבר נדיר).
 

גרומיט

New member
אין מה לומר. אני מעריץ אותך

אשריך שאתה מצליח לומר שלדורי עשו תרגומים טובים בלי להתפקע מצחוק. לדורי התפרסמו בהתעללות שלהם בתרגומים ובחוסר העריכה שלהם, וסדרת "הטוב שבטוב" היא אחת הדוגמאות היותר בולטות לטבח תרגומי מוחלט. תן לי ספר אחר של לדורי שתורגם טוב. יותר מה, אפילו יותר קל - תן לי ספר שלהם שתורגם בינוני. ואגב, רבים מספרי הוצאת מסדה לא תורגמו טוב במיוחד ורובם סבלו גם מטעויות הגהה ועריכה (דוגמה? - פתח לרגע את "השמש העירומה" של אסימוב ונראה אותך מוצא משהו לומר בשבחו של התרגום שם), ואפילו בסדרה הלבנה, שבאמת הושקע בה רבות, יש כמה וכמה נפילות - למשל ההתעללות שעשו ליד השמאלית של האפלה (או "מעבר לעלטה") של לה-גווין. וזמורה ביתן שאתה כל כך מהלל הם אלה שהוציאו, למשל, את התרגום המחריד של "מירקהיים" ועוד כמה נפילות ברמה שפשוט לא תראה היום ברוב ההוצאות. אני לא הולך לומר דבר על איכות התרגומים היום, בין השאר משום שיש לי אינטרס בעניין, אבל מוטב שלא תייפה שלא לצורך את המצב שהיה בעבר. גם אם מקבלים את הטענה שלך לגבי המתרגמים בימינו, העבר ה-ר-ב-ה פחות ורוד ממה שאתה מתאר.
 

Y. Welis

New member
אני לא בוחן תרגומים לפי סטטיסטיקת

הטעויות שבהם (אם כי הרוב *המכריע* שלהם היה חף מטעויות, ואתה מוזמן למצוא כאלה בסידרת 'הטוב שבטוב' - ב'נסיך התוהו' של לנדס תמיד יהיו יותר), אלא לפי מידת הקריאות שלהם והאומנות היצירתית שהושקעה בהם. בתחום הזה שנות השמונים מולכות ברמה, ועדיין לא נראה דבר שיאיים עליהן. באשר ל'לדורי' - מרבית ספרי 'הטוב שבטוב' קריאים יותר לדעתי מהממוצע של 'אופוס'. מצטער, זה הטעם שלי. מעבר לכך, תרבות התרגום של היום שמה את עיקר הדגש על דיוק (ר' מאמרה של ענבל שגיב ב'תרגימא' בגירסה אונליין) ולא על יצירתיות אומנותית, כך שהיתרון של שנות השמונים יובטח לעוד שנים רבות. 'מעבר לעלטה' בעיני סביר מאוד; המקור עצמו לא ממש מלהיב, צריך לומר. אריה חשביה עשה עבודה מעניינת יותר עם 'גילגמש המלך', אבל הסטנדרט הרגיל שלו עדיין *מעל ומעבר* לכל הקאדר העכשווי, ואני מוכן לקרוא כל תרגום רק בזכות שמו. זה דבר שאני לא יכול לומר על אף אחד מהחדשים.
 

grizelda

New member
עניין של טעם

אני לא אוהבת את רוב הספרים שאופוס בוחרים לתרגם
 

cwen

New member
זה סיפור אחר

העניין הוא שזה לא הוגן לרדת על רמת התרגום של אופוס, כי היום הספרים של אופוס מובילים בנושא התרגום. פעם היתה בעיה באופוס בנושא, אבל היא כבר לא קיימת בכלל בשנים האחרונות. ובמקום לפרגן אז תוקפים אותם שוב ושוב ושוב על משהו שהם תיקנו כבר מזמן. אם את לא אוהבת את הספרים שאופוס מוציאים, זו כבר שאלה של טעם. זה לא הופך אותה להוצאה גרועה, רק להוצאה שלא קולעת לטעמך.
 
למעלה