הומוסקסואליות בישיבות - שכיח או מיתוס?

mik504

New member
ועל זה סבא שלי צעק"אוי כמה שזה נכון"....

בדידי הווה עובדעס...
 
יש ספר של יעקב ב. פרידמן

"נפש הישיבה", והפתיע אותי לגלות באיזו צורה מפורשת הוא הקדיש את אחד הפרקים לנושא. על בחור שמתאהב בחבורתא שלו, והמשפחה נלחצת ורוצה למצוא לו שידוך. פרידמן מצדו טוען שהבחור הזה לא מתאים להשתדך כי יחסו כלפי החבורתא הוא תלותי ומעיד על חוסר בגרות ובעיה נפשית. זה טקסט חרדי - הופך אהבה רומנטית, שהיא אחד הרגשות האנושיים האוניברסליים ביותר, למחלת נפש, במקום לתהות האם המחלה היא דווקא של החברה החרדית שמונעת מצעירים להכיר בנות גילם בצורה פתוחה.
 
יש לזה אפי' שם "מקצועי"

בישיבות: "תלות רגשית", בסמינרים: "תסבוך". "שינוי השם" לא תמיד עוזר, לפעמים מזיק. לפחות במקרה הזה, במקום לפתח מודעות לנושא, עוטפים את זה בעטיפות שווא. כמה עצוב.
 
סיפור ישן

רק כמה שנים אחרי זה יצא לה לומר לי בחצי פה שהיא לעולם לא תוכל לשכוח לו את זה. נראה שהוא זוכה ויזכה לעוד הרבה "שיחות אישיות" כאלו עד שמישהי תעז לפתוח פה.
 
חברה לשעבר שהיתה מתוסבכת על מנהל הסמינר

והוא ע"מ לסייע לה קרא לה לשיחות אישיות לחיזוק הבטחון העצמי שלה. השיחות נערכו בתדירות של פעם -פעמיים בשבוע בחדרו הסגור ובשעות השיעורים. פעם, בשיחה על הטרדות מיניות וכו' היא אמרה שלעולם לא תשכח את השיחות האלו, היא תסחוב אותם לכל החיים.
 
יש בחורים חרמנים

ובכל ישיבה זה קיים אצלי בישיבה זה היה . יש גם את מה שנקרא זהות מינית, שבגיל צעיר מחפשים את הזהות אז עלולים להיות מצבים כאלה , אצלי זה הסתכם בקטע דוחה שעד היום אני נגעל ומרגיש חרא מזה ולא רוצה לדבר עם החבר שלי מאז , לא ששכבנו אבל התחיל משהו כזה מיני .
 
למעלה