הוי עכשיו אני שיכת לכאן

הוי עכשיו אני שיכת לכאן

עברתי מפורם הסרטן לכאן הפכתי להיות אלמנה אם שלושה ילדים צערים אנו עדיין בשבעה אני מרגישה מוזר לא יודעת איך זה להיות בלעדיו בלי לדאוג לו .לכל הטיפול שנמשך שנתיים עד שנדם ליבו מהמחלה הערורה הזאת שאכלה אותו לאט. ציפי
 
../images/Emo24.gif

תהיי חזקה אשה יקרה , תגמרי את השבעה תקומי לחיים יש המון ניירת שצריך לטפל בה , לטפל בהקמת מצבה לקבר כי השלושים מגיע מהר ואנחנו כאן לחזק אותך , לתת לך כתף שצריך, והכי חשוב להמשיך לחיות כי עכשיו את הקברניטה של המשפחה וצריכה להוביל אותה הלאה
 

kampf

New member
היי ציפי משטתף בצערך מקווה שמהיום תדעי רק טוב

 

סיגלי41

New member
המעבר מפורום לפורום

ציפי יקרה, המעבר הזה מפורום לפורום מבטא את מה שעברנו. היינו שקועים בעולם הסרטן עכשיו אנחנו בעולם האלמנות. (אני השתתפתי עוד קודם בפורום אובדן הריון וזה מאד עזר לי). אז, עכשיו את כבר לא בעולם הסרטן. זה מוזר באמת שאין אותו בשביל לטפל בו, אבל את מתחילה עכשיו חיים חדשים ואת פנויה יותר לעצמך ולילדיך. הזמן יעבור ולא תביני איך בכלל היית בסרט הזה, ומצד שני יהיה לך קל יותר משום שתתרגלי לחיים של ציפי+3. אל תשכחי לפנות לביטוח הלאומי ולסדר לעצמך את קצבת השיארים. סיגלי+3 שיהיו בריאים.
 
נכון צריך לדאוג לניירת

ביטוח לאומי משלם את קצבת השאירים אך את צריכה למלא טאת הניירת וככה לפחות בהכנסה השוטפת יהיה לך קל יותר, למרות שהקצבה קטנה זה עוזר לגדל את הילדים
 
כבר הוצאתי טפסים למלות

אני אאסוף את הדברים שצריך וכבר אדאג לכול שאקבל עד סוף החודש משהו כדי להמשיך לא עבדתי כול השנתיים האלה נתתי אותם לו. ציפי
 

BennyKa

New member
מקבלים אותך בחיבוק רחב עם הרבה אהבה והזדהות

ציפי היקרה קראתי את מה שכתבת בבלוג וצמרמורת אחזה בי יודע בדיוק איך את חשה עכשיו - הייתי שם, עם סרטן (שונה אומנם ובכל זאת) התלוותי לרעייתי במשך כשנתיים - עם הרבה מורדות ומעט עליות - וכמה וכמה מצבים בהם הייתה בסכנת חיים מרותקת למיטה משותקת בחצי גוף........... לא אלאה אותך היינו באותו הגהנום בדיוק אבל יקרה עכשיו - כן עכשיו אפילו שאת עדיין בתוך השיבעה כבר עכשיו הו הזמן להתחיל לאסוף את עצמך וילדייך ןלהתחיל להסתגל למצב החדש ! לא היה צריך להתעמק בדבריך הכואבים שכתבת כדי לראות את עומק ההבנה שלך את מצבך ומצבו של אישך ועם זאת לא קשה לראות את הכוח שיש בך - את יכולה ואת תצליחי כי כמו לכל באי הפורים הזה אין ברירה !!! הקדשת שנתיים מחייך למטרה נעלה אחת - להארכת החיים גם כאשר החיים האלה היו לגמרה ללא אייכת חיים נתת מעמך את כל כולך 24 שעות ביממה כאשר מסביבך בבית החולים נמצאים עוד מיקרים דומים - קשים יותר או פחות עכשיו הכל נגמר ---- אכשיו אין יותר תרופות כימותרפיה הקרנות CT/PET MRI רנטגן אולטרה-סאונד רופאים אחיות פיזיאותרפיסטים עגלות נכים מכונות הנשמה ומדבקות דורוג'סיק לאיזון כאב --- ככל ניגמר - עכשיו שקט ורוגע בלי התרוצצות ולילות של חרדה ללא שינה עכשיב אין יותר סבל וכאב - עכשיו רגוע לוקח זמן להבין ולהעריך את עוצמת השקט - ועם השקט והרגיעה צריכ לבוא ההבנה וההפנמה שמעכשיוחוזרים לחיות , לחיות בשיגה שאיננה שיגרת חרום, לחיות בשיגרה שבה את כן את היא זאת שבמרכז תשומת הלב - לחיות בשביל בריאתך הנפשית ובריאת הנפש של ילדייך זה אירוני אבל היום אחרי הכל אני מרגיש שהכל אבל באמת הכל קטן עליי ושאני יכול הכל ולא משנה מה יחשבו או יגידו כי הנורא מכל כבר אחריי אז מה כבר יכול להיות קחי לך את הזמן לאבל - אבל אל תשקעיבו - בכל מקרה הוא ימשיך ללות אותך אז תני לו מקום ראוי אבל אל תתני לו להשתלט על חייך הניני שעכשיו תורך לחיות והחיים יפים זה אולי נשמע רחוק עכשיו אבל זה יגיע והאמיני לי כמה שיותר מהר יותר טוב עם הרבה הזדהות הבנה וסימפטיה כול שנותר לי לומר לך הוא שיש מחר הוא כאן להישאר ובשהילך בני
 
תודה על התמיכה

נכון יגיעה רגע השקט כול הזמן נדמה לי שהוא קורא לי .מהחדר ומבקש דבר מה .את עשרה הימים האחרונים עשינו חלק בפנמית א בתל השומר ושישה ימים האינו בהוספיס .ששם לא נתן לי לעזוב אותו לרגע כול כך חסר לי לשמוע ציפי תבאי ציפי אני צריך .ישנו שקט בבית .הילדה הגדולה יצאה לחבר אחד בדרך למיטה .והשלישי רק חושבת על האתמודדות שלו בלקום בבוקר ולהגיד קדיש. נשברתי היום בעליה לקבר לאחר השבעה רק היום ראתי את הקבר מפני שקברנו אותו ביום רבעי בלילה. פתעום חזרתי להיות אמא במשרה מלאה. ציפי
 

טטי123

New member
משתתפת בצערך. לאט לאט ועם הזמן לומדים

לחיות בלי לדאוג לו ולטפל בו כל הזמן. טיפלתי בבעלי שהיה מרותק למיטה במצב סיעודי (ובסוף גם מחובר לחמצן)- במשך כשנתיים ואחר כך גם באימי שחלתה בסרטן וביקשה למות בבית. זה קשה- בהתחלה יש המון זמן והמון ריקנות ועם הזמן מוצאים את הדרך למלא את החיים גם עם דברים נוספים. מאחלת לך המון כוח.
 

yamkachol

New member
ציפי, משתתף בצערך. ולואי ולא תדעו עוד צער.

כן, כן, את כעת מתחילה תקופה קשה אחרת. כעת זו תקופה של ללמוד לחיות בלי. ללמוד לחיות עם האובדן. זה קשה ואיום ונורא - ותתמודדי עם זה, תעברי את זה. תבכי ותכאבי - ותפלסי לך את דרכך החדשה בחיים. מדובר בתהליך לא קל, ולא קצר. כל אחד עושה אותו בקצב שלו. חפשי את אוהביך ותתעודדי מאהבתם אותך - אתכם. שמרי על קשר. חגי
 
תודה אהובי נמצאים אתי

והם ילדי הצעירים שאני כרגע חוזרת להיות אמא שלהם מאחר ששנתיים אקדשתי לבעלי.עכשיו כולי בשבלם נתמוך אחד בשני. ציפי
 
ציפי קבלי חיבוק../images/Emo24.gif

מקראה בבלוג שלך התגלתה בפני אישה חזקה,אישה לוחמת ,רגישה ,חמה ואוהבת ,,, מעריצה אותך ...ויודעת שאת תצלחי ותתמודדי ,רק מבקשת ממך לזכור תמיד שגם לך מגיע !!! בשביל לת את חיבת קודם לקבל ,כמו שאדם שהולך להנשים קודם לוקח אויר לעצמו ,כך את חיבת לפרגן לעצמך , לדאוג להעשיר את חייך ...וכך יהיה לך כוחות להעניק לילדיך ..
באהבה טלי.
 
למעלה