הוידוי שלי
לא יודע אם זה מתאים לפורום הזה אבל אני חייב להוציא את זה אז בבקשה לא לכעוס עלי החיוך של מאור בזרימת מחשבות רעה מתוך ההמון היא צצה. נשימתי נעצרה, מחשבותי עצרו מלהתרוצץ. והיא בתרדמת קלה נחה לה, עייפה מעמסי רגש גם כן. בתוך עולמה שלה מתגוננת מכל רגש או מחשבה זרה. במבט קל בענייה נמתח חיוך רחב שאינו שם זמן רב. במגע קל לשפתיה נולד רעד פנימי המנטרל כל דבר מחשבה קל. עצר זמני מלזוז קדימה. ברגעים של יחד הכל קפוא אך היא זזה. בשיא הרגע לפתע! הכל תם והחיוך של מאור נעלם. נבלע לעולמו שלו בין רגע, סגור מהסובבים אטום מהמייעצים. "אין יאוש בעולם כלל" אך החיוך של מאור נעלם. חלום מציאותי קיים תם...
לא יודע אם זה מתאים לפורום הזה אבל אני חייב להוציא את זה אז בבקשה לא לכעוס עלי החיוך של מאור בזרימת מחשבות רעה מתוך ההמון היא צצה. נשימתי נעצרה, מחשבותי עצרו מלהתרוצץ. והיא בתרדמת קלה נחה לה, עייפה מעמסי רגש גם כן. בתוך עולמה שלה מתגוננת מכל רגש או מחשבה זרה. במבט קל בענייה נמתח חיוך רחב שאינו שם זמן רב. במגע קל לשפתיה נולד רעד פנימי המנטרל כל דבר מחשבה קל. עצר זמני מלזוז קדימה. ברגעים של יחד הכל קפוא אך היא זזה. בשיא הרגע לפתע! הכל תם והחיוך של מאור נעלם. נבלע לעולמו שלו בין רגע, סגור מהסובבים אטום מהמייעצים. "אין יאוש בעולם כלל" אך החיוך של מאור נעלם. חלום מציאותי קיים תם...
