../images/Emo32.gif הכתבה על הריון וביטוח רפואי
מתוך האתר של NRG (מעריב): מעקב הריון הכמיהה לילד "בריא" עולה לישראלית בבדיקות אולטרה-סאונד, דיקור מי-שפיר, בדיקת שקיפות עורפית ועוד. אצל מי זה עולה פחות? שגית פסטמן ויעל גרוס 15/10/2004 9:49 :עוד בכתבה אין 100% באיזו בדיקה לבחור 2,000 שקל לבדיקה שקיפות, סקירת מערכות מי-שפיר ישראל, זה לא סוד, היא המדינה המערבית שבה נשים עוברות הכי הרבה בדיקות במהלך ההריון, כדי להבטיח את בריאותו ושלמותו של העובר. בדיקות סקר גנטיות, סקירת מערכות מוקדמת, בדיקת שקיפות עורפית ודיקור מי השפיר הם בהחלט עניין של בריאות, אבל לא פחות מזה - עניין של אופנה. אישה הרה בישראל מגלה עם תחילת ההריון שהיא תיחשב יוצאת דופן, אם תסתפק בבדיקות המאושרות בסל הבריאות בלבד. הבדיקות שעוברת אישה הרה ממוצעת גולשות בהרבה מעבר לסל, וההוצאות הכספיות הנלוות אליהן יכולות להגיע לאלפי שקלים. תחום בדיקות ההריון נהפך בשנים האחרונות לשוק של ממש, עם אינטרס כלכלי מובהק, ופערי מחירים גדולים בין מכון למכון ובין רופא לרופא. מכונים גנטיים ובתי-חולים פרטיים משווקים לציבור "מבצעי בדיקות", קופות-החולים מציעות לרוב בעלי הביטוחים המשלימים סבסוד של בדיקות הרשות כחלק מהתחרות השיווקית ביניהן, וההורים לעתיד נסחפים לחגיגה. אין 100% ד "ר אריק כהנא, מנהל השירות הגינקולוגי בבית-החולים אסותא, עוקב כבר כמה שנים אחרי ההיסטריה של בדיקות הרשות במהלך ההריון. "אם באירופה אישה הרה עוברת בדיקת אולטרה-סאונד אחת במהלך ההריון, בישראל היא תעבור בין 3 ל-5 בדיקות ", הוא אומר, "יש כאן סוג של 'אפקט העדר', ואני לא אומר את זה כדבר שלילי. נשים יולדות היום בגיל יותר מבוגר, טיפולי פוריות הפכו למקובלים, ויש רצון טבעי ללדת תינוק בריא. כל אלה הופכים את הבדיקות האלה למאוד טרנדיות. כולן עוברות אותן, ונוצר לחץ חברתי טבעי, שניזון, בין היתר, מכך שרופאים שונים מפרסמים את השירותים בתחום, ותורמים ללגיטימיות של הבדיקות. "במקביל, התקשורת מסקרת בהרחבה הצלחות בגילוי מומים נדירים אצל עוברים, וזה משפיע כמו בומרנג. הגילויים האלה יוצרים בציבור תחושה שהבדיקות הקיימות מבטחות מפני מומים אפשריים, וכשמשהו משתבש הוא מרגיש נבגד ופונה להתקפה, באמצעות תביעות משפטיות. בסקר שקראתי באחרונה, צוין כי 40% מתביעות הרשלנות שמוגשות נגד רופאים, מכוונות אל מיילדים וגינקולוגים. אני חושב שצריך ליצור מערכת ציפיות נורמלית אצל האנשים". ומה זו ציפייה נורמלית? "שגם אם עושים את כל הבדיקות, אי-אפשר למנוע ב-100% לידה של עובר עם מום כרומוזומלי. בדיקות הסקר כמו חלבון עוברי או שקיפות עורפית יכולות למפות את הסיכון של אישה ללדת תינוק עם מומים, אבל לא לשלול לידת תינוק כזה". ועדיין , הנהירה לבדיקות האלה בישראל היא כמעט אובססיבית. "אצל יהודים בכלל, והישראלים בפרט, יש דרישה ל'אפס תקלות'. אנחנו בחיפוש אחרי הילד המושלם. זו ארץ קטנה, וכל אירוע של מום עוברי מקבל ממדים מדאיגים של פרסום, לא תמיד בהתאם לפרופורציה שלו. ככה נוצרת ההיסטריה. ברמה הכלכלית, כיוון שהורים יעשו הכל כדי ללדת ילד'תקין' - הביקוש יימשך, ומחיר הבדיקות יישאר גבוה". עובר באולטרה-סאונד /images/archive/gallery/121/369.jpg באיזו בדיקה לבחור לדברי ד"ר כהנא, בדיקות הסקר הגנטי הנערכות לפני או בתחילת ההריון, לשני בני הזוג, מסוגלות לזהות הריונות בסיכון בשל מחלות גנטיות בלבד. מתוך 12 הבדיקות המוצעות בדרך-כלל, אפשר להחליט על הסוג הנדרש על-פי העבר ההיסטורי של המשפחה או מוצא ההורים. ד"ר כהנא: "חשוב להדגיש שהבדיקות האלה לא מבטחות אותנו מפני מומים שעלולים להיווצר במהלך ההריון או הלידה, בעקבות זיהומים למשל. כמו כן, צריך להביא בחשבון גורמי סיכון אחרים, כמו השמנה ועישון מסיבי, שעלולים להוביל לרעלת הריון ולפגיעה בעובר". בשבוע ה-13 להריון ניתן לבצע בדיקת אולטרה-סאונד לשקיפות עורפית, שמאפשרת בדיקה ראשונית של מומים גסים, ויותר חשוב - סוקרת את עורף העובר, שאם מתגלים בו קפל עבה או בצקת, יש חשש כי הדבר מצביע על מומים כרומוזומליים. כהנא: "לרוב הבדיקה נעשית במקביל לבדיקת סקר מעבדתית, כאשר בחינה של שתי הבדיקות מספקת תשובה ברמת אמינות של למעלה מ-90% לשאלה אם האישה ההרה נמצאת בקבוצת סיכון ללידת ילד בעל מום כרומוזומלי". ד "ר כהנא מציין, כי אם בכוונת האישה לעבור בדיקת מישפיר בהמשך ההריון, היא יכולה לוותר על השילוב של שתי הבדיקות. מנגד, כדאי לדעת כי בדיקת השקיפות העורפית, בשילוב תבחין בדיקות הדם, אמינות יותר מבדיקת החלבון העוברי הנעשית בשבוע ה-17 להריון, שאמינותה עומדת על כ-70%-60%, ובהריונות מרובי עוברים - אף פחות מכך. בכל מקרה, בין השבוע ה-17 ל-20, כאמור, ניתן להחליט אם לבצע דיקור מי-שפיר. אם לאישה ההרה מלאו 35, או שהיא נמצאת בקבוצת סיכון ללידת ילד בעל מומים כרומוזומליים, היא זכאית לעבור את הבדיקה בחינם. יש לציין כי הבדיקה נחשבת חודרנית, וכרוכה בסיכון להפלה של 1 ל-300, ככל הנראה כתוצאה משילוב בין כמה גורמים, ובהם התפתחות זיהום או התכווצויות ברחם. תמונת ארכיון /images/archive/gallery/152/985.jpg 2,000 שקל לבדיקה כל מכון או בית-חולים פרטי ישמחו לבצע את הבדיקות האמורות, שאינן כלולות בסל הבריאות, באופן פרטי ובתנאי תשלום נוחים. בבית-החולים אסותא בתל-אביב, למשל, תעלה בדיקת דיקור מי-שפיר 2,410 שקל , סקירת הריון מוקדמת 1,095-940 שקל , ובדיקת שקיפות עורפית- 303 שקל. כל הבדיקות מתבצעות גם בשלוחות בית-החולים במכון ברנר בתלאביב, ברמת-גן, באשדוד ובפתח-תקוה. בבית-החולים תל-השומר תעלה בדיקת דיקור מי-שפיר 1,674 שקל , שקיפות עורפית- 352 שקל , סקר בדיקת דם-207 שקל, סקירת מערכות מוקדמת- 643 שקל, וכל בדיקה גנטית אחרת- 300 שקל. במכוני רמת מרפא תעלה בדיקת אולטרה-סאונד לשקיפות עורפית משולבת בבדיקת דם כ-494 שקל , סקירת מערכות מוקדמת- 837 שקל , ובדיקת דיקור מי-שפיר - כ-2,700 שקל . אלה אינם מחירים סופיים. מומלץ לברר בקופת-החולים מהו גובה ההחזר, אם הבדיקות מבוצעות באחד ממכוני ההסדר של הקופה. כך, למשל, אם מחירה של כל בדיקה גנטית עומד על 400-300 שקל (למעט טיי-זקס, הממומנת במסגרת סל הבריאות ), קופת-חולים לאומית מציעה למבוטחות "לאומית כסף" לשלם 150 שקל לבדיקה במכון שבהסדר, ולמבוטחות "לאומית זהב"- 120 שקל לבדיקה. יש גם אפשרות לסבסוד חלקי של בדיקות שנערכות במכונים שאינם כלולים בהסדר. כמו כן מציעה הקופה "סל" של 7 בדיקות, שמחירו 700 שקל, ולמבוטחות "לאומית זהב"- 650 שקל. בקופת-החולים מאוחדת תעלה בדיקה גנטית במכון שקשור בהסכם עם הקופה 150 שקל, למבוטחות "מאוחדת עדיף". בשירותי בריאות כללית זכאים לקוחות "כללית מושלם" לבצע 11 בדיקות גנטיות במכונים שבהסדר, בהשתתפות עצמית של 114 שקל לבדיקה. בקופת-החולים מכבי מבוטחות בעלות ביטוח "מגן זהב" זכאיות להשתתפות ב-6 בדיקות גנטיות במתקני מכבי, תמורת 100 שקל לבדיקה. מבוטחת שאינה חברה בשירות ביטוח משלים, או מבוטחת שיש לה "מגן כסף", תשלם בעבור בדיקה אחת 300 שקל, שתי בדיקות- 550 שקל , שלוש- 800 שקל , ארבע בדיקות- 960 שקל , וכן הלאה, עד 9 בדיקות במחיר 1,660 שקל ו-150 שקל לכל בדיקה נוספת.
מתוך האתר של NRG (מעריב): מעקב הריון הכמיהה לילד "בריא" עולה לישראלית בבדיקות אולטרה-סאונד, דיקור מי-שפיר, בדיקת שקיפות עורפית ועוד. אצל מי זה עולה פחות? שגית פסטמן ויעל גרוס 15/10/2004 9:49 :עוד בכתבה אין 100% באיזו בדיקה לבחור 2,000 שקל לבדיקה שקיפות, סקירת מערכות מי-שפיר ישראל, זה לא סוד, היא המדינה המערבית שבה נשים עוברות הכי הרבה בדיקות במהלך ההריון, כדי להבטיח את בריאותו ושלמותו של העובר. בדיקות סקר גנטיות, סקירת מערכות מוקדמת, בדיקת שקיפות עורפית ודיקור מי השפיר הם בהחלט עניין של בריאות, אבל לא פחות מזה - עניין של אופנה. אישה הרה בישראל מגלה עם תחילת ההריון שהיא תיחשב יוצאת דופן, אם תסתפק בבדיקות המאושרות בסל הבריאות בלבד. הבדיקות שעוברת אישה הרה ממוצעת גולשות בהרבה מעבר לסל, וההוצאות הכספיות הנלוות אליהן יכולות להגיע לאלפי שקלים. תחום בדיקות ההריון נהפך בשנים האחרונות לשוק של ממש, עם אינטרס כלכלי מובהק, ופערי מחירים גדולים בין מכון למכון ובין רופא לרופא. מכונים גנטיים ובתי-חולים פרטיים משווקים לציבור "מבצעי בדיקות", קופות-החולים מציעות לרוב בעלי הביטוחים המשלימים סבסוד של בדיקות הרשות כחלק מהתחרות השיווקית ביניהן, וההורים לעתיד נסחפים לחגיגה. אין 100% ד "ר אריק כהנא, מנהל השירות הגינקולוגי בבית-החולים אסותא, עוקב כבר כמה שנים אחרי ההיסטריה של בדיקות הרשות במהלך ההריון. "אם באירופה אישה הרה עוברת בדיקת אולטרה-סאונד אחת במהלך ההריון, בישראל היא תעבור בין 3 ל-5 בדיקות ", הוא אומר, "יש כאן סוג של 'אפקט העדר', ואני לא אומר את זה כדבר שלילי. נשים יולדות היום בגיל יותר מבוגר, טיפולי פוריות הפכו למקובלים, ויש רצון טבעי ללדת תינוק בריא. כל אלה הופכים את הבדיקות האלה למאוד טרנדיות. כולן עוברות אותן, ונוצר לחץ חברתי טבעי, שניזון, בין היתר, מכך שרופאים שונים מפרסמים את השירותים בתחום, ותורמים ללגיטימיות של הבדיקות. "במקביל, התקשורת מסקרת בהרחבה הצלחות בגילוי מומים נדירים אצל עוברים, וזה משפיע כמו בומרנג. הגילויים האלה יוצרים בציבור תחושה שהבדיקות הקיימות מבטחות מפני מומים אפשריים, וכשמשהו משתבש הוא מרגיש נבגד ופונה להתקפה, באמצעות תביעות משפטיות. בסקר שקראתי באחרונה, צוין כי 40% מתביעות הרשלנות שמוגשות נגד רופאים, מכוונות אל מיילדים וגינקולוגים. אני חושב שצריך ליצור מערכת ציפיות נורמלית אצל האנשים". ומה זו ציפייה נורמלית? "שגם אם עושים את כל הבדיקות, אי-אפשר למנוע ב-100% לידה של עובר עם מום כרומוזומלי. בדיקות הסקר כמו חלבון עוברי או שקיפות עורפית יכולות למפות את הסיכון של אישה ללדת תינוק עם מומים, אבל לא לשלול לידת תינוק כזה". ועדיין , הנהירה לבדיקות האלה בישראל היא כמעט אובססיבית. "אצל יהודים בכלל, והישראלים בפרט, יש דרישה ל'אפס תקלות'. אנחנו בחיפוש אחרי הילד המושלם. זו ארץ קטנה, וכל אירוע של מום עוברי מקבל ממדים מדאיגים של פרסום, לא תמיד בהתאם לפרופורציה שלו. ככה נוצרת ההיסטריה. ברמה הכלכלית, כיוון שהורים יעשו הכל כדי ללדת ילד'תקין' - הביקוש יימשך, ומחיר הבדיקות יישאר גבוה". עובר באולטרה-סאונד /images/archive/gallery/121/369.jpg באיזו בדיקה לבחור לדברי ד"ר כהנא, בדיקות הסקר הגנטי הנערכות לפני או בתחילת ההריון, לשני בני הזוג, מסוגלות לזהות הריונות בסיכון בשל מחלות גנטיות בלבד. מתוך 12 הבדיקות המוצעות בדרך-כלל, אפשר להחליט על הסוג הנדרש על-פי העבר ההיסטורי של המשפחה או מוצא ההורים. ד"ר כהנא: "חשוב להדגיש שהבדיקות האלה לא מבטחות אותנו מפני מומים שעלולים להיווצר במהלך ההריון או הלידה, בעקבות זיהומים למשל. כמו כן, צריך להביא בחשבון גורמי סיכון אחרים, כמו השמנה ועישון מסיבי, שעלולים להוביל לרעלת הריון ולפגיעה בעובר". בשבוע ה-13 להריון ניתן לבצע בדיקת אולטרה-סאונד לשקיפות עורפית, שמאפשרת בדיקה ראשונית של מומים גסים, ויותר חשוב - סוקרת את עורף העובר, שאם מתגלים בו קפל עבה או בצקת, יש חשש כי הדבר מצביע על מומים כרומוזומליים. כהנא: "לרוב הבדיקה נעשית במקביל לבדיקת סקר מעבדתית, כאשר בחינה של שתי הבדיקות מספקת תשובה ברמת אמינות של למעלה מ-90% לשאלה אם האישה ההרה נמצאת בקבוצת סיכון ללידת ילד בעל מום כרומוזומלי". ד "ר כהנא מציין, כי אם בכוונת האישה לעבור בדיקת מישפיר בהמשך ההריון, היא יכולה לוותר על השילוב של שתי הבדיקות. מנגד, כדאי לדעת כי בדיקת השקיפות העורפית, בשילוב תבחין בדיקות הדם, אמינות יותר מבדיקת החלבון העוברי הנעשית בשבוע ה-17 להריון, שאמינותה עומדת על כ-70%-60%, ובהריונות מרובי עוברים - אף פחות מכך. בכל מקרה, בין השבוע ה-17 ל-20, כאמור, ניתן להחליט אם לבצע דיקור מי-שפיר. אם לאישה ההרה מלאו 35, או שהיא נמצאת בקבוצת סיכון ללידת ילד בעל מומים כרומוזומליים, היא זכאית לעבור את הבדיקה בחינם. יש לציין כי הבדיקה נחשבת חודרנית, וכרוכה בסיכון להפלה של 1 ל-300, ככל הנראה כתוצאה משילוב בין כמה גורמים, ובהם התפתחות זיהום או התכווצויות ברחם. תמונת ארכיון /images/archive/gallery/152/985.jpg 2,000 שקל לבדיקה כל מכון או בית-חולים פרטי ישמחו לבצע את הבדיקות האמורות, שאינן כלולות בסל הבריאות, באופן פרטי ובתנאי תשלום נוחים. בבית-החולים אסותא בתל-אביב, למשל, תעלה בדיקת דיקור מי-שפיר 2,410 שקל , סקירת הריון מוקדמת 1,095-940 שקל , ובדיקת שקיפות עורפית- 303 שקל. כל הבדיקות מתבצעות גם בשלוחות בית-החולים במכון ברנר בתלאביב, ברמת-גן, באשדוד ובפתח-תקוה. בבית-החולים תל-השומר תעלה בדיקת דיקור מי-שפיר 1,674 שקל , שקיפות עורפית- 352 שקל , סקר בדיקת דם-207 שקל, סקירת מערכות מוקדמת- 643 שקל, וכל בדיקה גנטית אחרת- 300 שקל. במכוני רמת מרפא תעלה בדיקת אולטרה-סאונד לשקיפות עורפית משולבת בבדיקת דם כ-494 שקל , סקירת מערכות מוקדמת- 837 שקל , ובדיקת דיקור מי-שפיר - כ-2,700 שקל . אלה אינם מחירים סופיים. מומלץ לברר בקופת-החולים מהו גובה ההחזר, אם הבדיקות מבוצעות באחד ממכוני ההסדר של הקופה. כך, למשל, אם מחירה של כל בדיקה גנטית עומד על 400-300 שקל (למעט טיי-זקס, הממומנת במסגרת סל הבריאות ), קופת-חולים לאומית מציעה למבוטחות "לאומית כסף" לשלם 150 שקל לבדיקה במכון שבהסדר, ולמבוטחות "לאומית זהב"- 120 שקל לבדיקה. יש גם אפשרות לסבסוד חלקי של בדיקות שנערכות במכונים שאינם כלולים בהסדר. כמו כן מציעה הקופה "סל" של 7 בדיקות, שמחירו 700 שקל, ולמבוטחות "לאומית זהב"- 650 שקל. בקופת-החולים מאוחדת תעלה בדיקה גנטית במכון שקשור בהסכם עם הקופה 150 שקל, למבוטחות "מאוחדת עדיף". בשירותי בריאות כללית זכאים לקוחות "כללית מושלם" לבצע 11 בדיקות גנטיות במכונים שבהסדר, בהשתתפות עצמית של 114 שקל לבדיקה. בקופת-החולים מכבי מבוטחות בעלות ביטוח "מגן זהב" זכאיות להשתתפות ב-6 בדיקות גנטיות במתקני מכבי, תמורת 100 שקל לבדיקה. מבוטחת שאינה חברה בשירות ביטוח משלים, או מבוטחת שיש לה "מגן כסף", תשלם בעבור בדיקה אחת 300 שקל, שתי בדיקות- 550 שקל , שלוש- 800 שקל , ארבע בדיקות- 960 שקל , וכן הלאה, עד 9 בדיקות במחיר 1,660 שקל ו-150 שקל לכל בדיקה נוספת.