שלום לפסיכולוג
יש שאלה ששאלתי פה בפורום לפני כמה ימים ורציתי לשמוע את חוות דעתך בעניין: אני אמא לשלושה ילדים (גילאים 5-15), ועובדת במשרה מלאה ולחוצה, בתפקיד אחראי שדורש הרבה ריכוז הרבה פעמים יש לי שעות נוספות עקב כך שאני לא מספיקה את העבודה (שעות שאותן אני עושה לפנות בוקר כדי לא לפגוע בשעות שאני נמצאת עם הילדים) ולכן אני לא מבינה למה אני מוצאת צורך "לבזבז זמן" בעבודה, לדוגמא, אני באה בבוקר לעבודה ובד"כ שעה ראשונה מתבזבזת על שיטוטים באינטרנט (ולפני שהיה אינטרנט - על דברים אחרים - כך שזה לא אשמת האינטרנט) אני ממש לא מסוגלת להביא את עצמי לעבוד בשעה זו - למרות שזה ממש מתנקם בי אח"כ בין בכך שיש לי לחץ בעבודה או שאני באה לשעות נוספות בעבודה (עליהן אני לא מקבלת תוספת שכר) גם במהלך יום העבודה אני מרגישה צורך לעשות הפסקות של 1/4 שעה ועד אפילו 1/2 שעה מידי שעה שעתיים - בעיקר כשאני עוברת מנושא לנושא יצויין שאני בכלל לא טיפוס חפיפניקי או לא אחראי, אני מתייחסת לעבודה מאד ברצינות ומרגישה שזה פוגע בי - כי יכולתי להספיק יותר או לעבוד טוב יותר (אם כי גם היום העבודה נעשית טוב) היו לי כמה השערות בעניין- אולי היות וסדר יומי לחוץ בין הבית לעבודה - אני מרגישה צורך להתבטל קצת - וזו האפשרות היחידה אולי יש לי הפרעת קשב - שמעתי פעם שלאנשים עם הפרעת קשב יש צורך בהתארגנות לא קטנה לפני שנכנסים לריכוז (יש לציין כי לבן שלי יש הפרעת קשב והוא מקבל ריטאלין, וגם אני צריכה כל מיני אמצעים כדי לא לברוח מהריכוז) אולי יש לזה קשר כלשהו לאו סי די? - אצלי זה בא לידי ביטוי בזמנו בטריכוטילומניה (תלישת שיער) ואני מטופלת בתרופה בשם רסיטל שהפסיקה את התופעה לחלוטין. אציין כי גם בעבר הרחוק שלי - לפני שהיו לי ילדים, כשלמדתי באוניברסיטה -גם אז היו לי המון בזבוזי זמן, למשל בזמן לימוד לבחינות יכולתי לראות שעה טלוויזיה ושעה ללמוד בריכוז מוחלט - לא יכולתי ללמוד ברצף לאורך זמן-זאת גם אם הייתי יום לפני המבחן והייתי בלחץ היסטרי אשמח לשמוע את חוות דעתך בעניין
