אפרתוש המאמוש
New member
"הוא רק ילד" / "את 'רק' אמא"...
חוסר הטאקט של אימי שוב פורץ מתוכה ואני, רגישה או לא, נפגעת שוב ונותנת למילותיה לחדור אליי פנימה, זה כואב לי...
היום סבתי הברוכה חזרה ארצה מארה"ב אחרי שלא ראיתי אותה 5 חודשים נסעתי אחרי העבודה ברגליים שבורות בכדי לראות אותה אמא סיפרה לסבתא שירדתי עכשיו 6 קילו ושהיא ממש גאה בי (כרגיל, לפחות בנושא אחד בחיים היא מרגישה שהיא יכולה להתגאות בי) בן דודתי שהיה שם גם (בן 5) ישב לידי והציע לי משקית הבמבה שלו, מאוד רציתי אז לא חסכתי מעצמי ולקחתי לי חופן יד מהשקית... אמא שלי הסתכלה עליי בפנים זועמות שהרי רק הרגע היא סיפרה לסבתי על הדיאטה המוצלחת שלי...
ובמקביל היא אמרה לבן דודה שלי שיאכל מהר מהר את הבמבה שלו או שילך לאכול אותה במטבח ושלא יכבד אחרים בה כי היא רק שלו... הייתי המומה מההתנהגות שלה, היא כל כך פוגעת ומעצבנת! האמת שהמבט שהיא תקעה בי פגע ועיצבן אותי יותר מהמילים שלה... הסתכלתי עליה חזרה במבט זועם!
מיד אחר כך היא הציעה לדודתי שתכין לה לאכול ואני ביקשתי שתכין לי גם (כולה להכניס עוד ביצה קשה לסיר המים) כי בקושי אכלתי בעבודה (וחופן הבמבה ממקודם לא ממש השביע אותי עם כל הכבוד לימבת הקלוריות המצויות בה...) אמא שלי אמרה לי מיד: "את לא צריכה את זה... זה לא בשבילך...!"
בן דודה שלי הסתכל עליי המום יותר משאני הסתכלתי על אימי ושאל אותי בשיא תמימותו... "אפרת, למה אמא שלך לא מרשה לך לאכול?" לא הייתה לי תשובה בשבילו והובכתי בטירוף!
אחר כך נכנסתי עם אימי לאחד החדרים בבית של סבתא והתווכחתי איתה על ההתהנגות המגעילה שלה! ואמרתי לה שידעתי שאסור לי לשתף אותה בכך שאני בדיאטה! כי תמיד היא יודעת איך להוריד לי את המוטיבציה! אני שונאת כל כך שהיא מתערבת לי! שהיא תופסת לי בעלות על הדיאטה ומחליטה בשבילי מה טוב ומה לא ומתי אני אוכל ומתי לא... אני לא רוצה שהיא תיהיה גאה בי כשאני עושה דיאטות ומצליחה, אני מעדיפה שהיא תיהיה גאה בי על שאני כרגע עובדת קשה מאוד למשל בכדי להרוויח כמה גרושים... שתיהיה גאה בי שסיימתי את הצבא עם תעודת שיחרור שלא הייתה מביישת אף אחד... שעברתי כל כך הרבה בחיים שלי ואני חזקה כל כך... (רק מול המילים שלה אני כל כך חלשה...
) התגובה שלה הייתה: "מה הוא מבין? הוא רק ילד..." אמרתי לה... "מה את מבינה??? את רק אמא!" אני כל כך עייפה... פיזית ונפשית... אין לי כוח יותר לכלום, רע לי!
חוסר הטאקט של אימי שוב פורץ מתוכה ואני, רגישה או לא, נפגעת שוב ונותנת למילותיה לחדור אליי פנימה, זה כואב לי...