חצי אלף נצחי
New member
ההרפתקה הראשונה ששיהמתי
אני בדיוק התחלתי להיות שה"ם והייתי רוצה לפרסם כאן את ההרפתקה הראשונה שלי: ריו-קוקטאיי, במבט ראשון עולם רגיל, נחמד ושקט... מקום יפה, אתם לא חושבים? לא! לפני 5000 שנה, שני קוסמים בעלי עוצמה אדירה ניהלו מלחמה אדירה בקנה מידה עולמי והרסו את האדמה עד היסוד, והשמידו זה את זה. העם הבין סוף סוף כמה הקסם מסוכן, ולכן פנה נגד כל היצורים הקסומים ואומנות הקסם ויצא למסע להשמיד את הקסם בעולם. כל מטיל לחשים שנתפס הובל מיד למוקד, ושם נשרף בסבל רב. רק הכוהנים, קוסמי המוסיקה וכוהני הטבע (אשר פעם היו ידועים כדרואידים) היו בטוחים מפני הרדיפה, בגלל שהעם רכש להם כבוד. צבאות שלמים יצאו למלחמה וצדו עד חורמה כל יצור קסום שהצליחו למצוא. הדרקונים, בראותם כי לא נשארו שום אוצרות בעולם, וכי הם נמצאים בסכנה, עזבו את המישור הגשמי ויצאו למישורים אחרים. מצוד היצורים הקסומים נמשך הרבה שנים, ובסוף האדמה שרצה גופות של מיליוני יצורים קסומים. כל היצורים הקסומים ניצודו עד חורמה והיו על סף הכחדה- כולם פרט לחוצנים (למרות שהסתובבו שמועות שנשארו עוד פיות ויסודנים בעולם ושהם מוגנים על ידי כוהני הטבע), שלא משנה כמה מהם נהרגו, תמיד באו עוד מהמישורים האחרים. אז כל הכוהנים בעולם התאחדו, ובעזרת כוחם המשולב יצרו מחסום מסביב למישור הגשמי, שמנע כניסה ויציאה מהמישור, רק שליחי האלים, נשמות המתים, ויצורים שזומנו או גורשו על ידי כוהנים הורשו לעבור. אז נערך מצוד החוצנים הגדול, וכל חוצן שהורע מזלו להיתקע במישור הגשמי מצא את מותו. לאחר סיום מצוד החוצנים הגדול, הסכנה היחידה לחדירת חוצנים הייתה מהמישור האתרי והמישור האסטרלי, מישור אחד שמרבית ילידיו מעדיפים להישאר בו, ומישור שני שמרבית ילידיו הם טובים, ולכן מסדר אבירי הגביע נהיה חסר תועלת וירד מגדולתו, ולאחר כמה מאות שנים נסגר סופית, והגביע הקדוש של היירוניוס אבד. לאחר שכל היצורים הקסומים הובאו לסף הכחדה, ומטילי הלחשים נרדפו עד חורמה, מאות של חפצי קסם נהרסו והושמדו, וכל חפצי הקסם שאינן תוצרת כוהנים (או כוהני טבע) הוכרזו כלא חוקיים, והמחיר של חפצי הקסם הנדירים כל כך כעת עלה מאוד. 5000 שנה לאחר האירוע שהתחיל את הכל... רולנד, אביר מתלמד, ישב בפונדק יחד עם כמה אנשים שליאון, המורה שלו לאבירות, המליץ עליהם שיעזרו לו לסיים את המשימה שלו ולהפוך לאביר. הם הסכימו להצטרף אליו, בתמורה לזה שברגע שהמשימה תגמר רשיונות ההרפתקנות שהוא סיפק להם ישארו שלהם. אז כל הצוות יצא לדרך: דימבל גאריק- קוסם מוסיקה, מיילו- נוכל מוכשר, ולייה איתיקולר- קשת. הם יצאו לדרך, ורולנד היה שקוע במחשבות. הוא חשב על המשימה שלו, שברגע שיגמור אותה הוא יוכיח שהוא ראוי להיות אביר. "יש לנו בעיה עם שבט קובולדים במערב. עד עכשיו הם היו שקטים ולא עשו לנו בעיות, אולם בזמן האחרון הם נהיו תוקפניים ואגרסיביים במיוחד. נראה שיש איזה משהו שמפיח בהם השראה להילחם ולכבוש את העיר. עליך להיפטר ממקור ההשראה שלהם, יהיה מה שיהיה. אם תיפטר ממנו, אתה תוכיח סופית שכל השעות שהקעתי בחינוכך השתלמו ושאתה ראוי להיות אביר, ואז אתה תקבל סוס, שריון ורומח. השלם את המשימה, ותן למורה הזקן שלך להתגאות בך" זה מה שאמר ליאון לרולנד כשהוא הטיל עליו את המשימה. הם הלכו והלכו, ולפתע ראו אישה נאבקת בצבועים. רולנד והאחרים מיד חשו לעזרתה ואחרי מאבק קצר הביסו את הצבועים, וחילצו את הבחורה. זו הייתה בחורה אסייתית, היא נראתה רזה וחלושה מאוד. היא הייתה פצועה מאוד ולא יכלה לעמוד על רגליה. הם טיפלו בפצעיה והיא התאוששה. "תודה רבה" היא אמרה. החבורה המשיכה ללכת. האשה במקרה התכוונה ללכת באותו כיוון, ולכן הם הלכו ביחד. שמה היה פא לי. היא חיפשה את אביה, סמוראי לשעבר שהפקיד אותה במנזר לאחר שאימה מתה בלידה ויצא להרפתקנות על מנת שיוכל להשיג מספיק כסף לפרנס אותה, ומעולם לא חזר. בעיר אמרו לה שהוא פנה לכיוון שטחי הצייד, היכן ששוכנים שבטים פראיים. לאחר הליכה ממשושכת (שבמהלכה הם נתקלו בדוב שחור והרגו אותו), הגיע הערב. החבורה הייתה עייפה. לפתע הם ראו מרחוק מדורה ומסביבה יושבים 3 גובלינים. לייה, דימבל ומיילו ירו עליהם מייד, ולאחר קרב קצר הכניעו אותם (רולנד התעלף במהלך הקרב). לאחר שמיילו פרץ את התיבה וחילק את השלל בין כולם פרט לרולנד (את החלק הגדול של השלל שמר לעצמו), החבורה שכבה לישון. בבוקר, כולם התעוררו. לפתע הם ראו 3 גובלינים ו2 זאבים גדולים מתקרבים אליהם. כולם מייד הסתתרו פרט לרולנד שקוד האבירות שלו חייב אותו להישאר ולהילחם וחוץ מדימבל שלא הספיק להסתתר. אז לפתע אחד מהגובלינים הצביע וצעק בגובלינית "ננס!! ננס!!" ושני הזאבים התנפלו על דימבל ורולנד (אחד האבים נבח תוך כדי מעין נביחה שנשמעה כמו מילים, ונדמה היה למיילו שהזאב אומר בגובילינית "אוכל!"), בזמן שהגובלינים ישבו וצפו. זאב אחד שהיה טיפה יותר גדול נלחם ברולנד והכניע אותו לאחר קרב קצר, בזמן שהזאב השני תפס את דימבל שניסה לברוח ברגל והפיל אותו על הריצפה, (ונהרג על ידי כמה חיצים וקליעים שנורו ממסתור תוך כדי). אז הזאב השני שחטף גם הוא ירייה אחת (לאחר שחיסל את רולנד סופית) הסתער לכיוון המקום שממנו בא הירייה, והגיע למרגלות עץ, הוא ניסה לטפס עליו ונהרג תוך כדי. אז הגובלינים קמו, רצו מייד לכיוון הקרב, והשליכו חניתות הטלה על העץ, ופצעו קשות את מיילו. אז שלושת הגובלינים נורו למוות. וזו הייתה ההרפתקה הראשונה שלי, מה דעתכם?
אני בדיוק התחלתי להיות שה"ם והייתי רוצה לפרסם כאן את ההרפתקה הראשונה שלי: ריו-קוקטאיי, במבט ראשון עולם רגיל, נחמד ושקט... מקום יפה, אתם לא חושבים? לא! לפני 5000 שנה, שני קוסמים בעלי עוצמה אדירה ניהלו מלחמה אדירה בקנה מידה עולמי והרסו את האדמה עד היסוד, והשמידו זה את זה. העם הבין סוף סוף כמה הקסם מסוכן, ולכן פנה נגד כל היצורים הקסומים ואומנות הקסם ויצא למסע להשמיד את הקסם בעולם. כל מטיל לחשים שנתפס הובל מיד למוקד, ושם נשרף בסבל רב. רק הכוהנים, קוסמי המוסיקה וכוהני הטבע (אשר פעם היו ידועים כדרואידים) היו בטוחים מפני הרדיפה, בגלל שהעם רכש להם כבוד. צבאות שלמים יצאו למלחמה וצדו עד חורמה כל יצור קסום שהצליחו למצוא. הדרקונים, בראותם כי לא נשארו שום אוצרות בעולם, וכי הם נמצאים בסכנה, עזבו את המישור הגשמי ויצאו למישורים אחרים. מצוד היצורים הקסומים נמשך הרבה שנים, ובסוף האדמה שרצה גופות של מיליוני יצורים קסומים. כל היצורים הקסומים ניצודו עד חורמה והיו על סף הכחדה- כולם פרט לחוצנים (למרות שהסתובבו שמועות שנשארו עוד פיות ויסודנים בעולם ושהם מוגנים על ידי כוהני הטבע), שלא משנה כמה מהם נהרגו, תמיד באו עוד מהמישורים האחרים. אז כל הכוהנים בעולם התאחדו, ובעזרת כוחם המשולב יצרו מחסום מסביב למישור הגשמי, שמנע כניסה ויציאה מהמישור, רק שליחי האלים, נשמות המתים, ויצורים שזומנו או גורשו על ידי כוהנים הורשו לעבור. אז נערך מצוד החוצנים הגדול, וכל חוצן שהורע מזלו להיתקע במישור הגשמי מצא את מותו. לאחר סיום מצוד החוצנים הגדול, הסכנה היחידה לחדירת חוצנים הייתה מהמישור האתרי והמישור האסטרלי, מישור אחד שמרבית ילידיו מעדיפים להישאר בו, ומישור שני שמרבית ילידיו הם טובים, ולכן מסדר אבירי הגביע נהיה חסר תועלת וירד מגדולתו, ולאחר כמה מאות שנים נסגר סופית, והגביע הקדוש של היירוניוס אבד. לאחר שכל היצורים הקסומים הובאו לסף הכחדה, ומטילי הלחשים נרדפו עד חורמה, מאות של חפצי קסם נהרסו והושמדו, וכל חפצי הקסם שאינן תוצרת כוהנים (או כוהני טבע) הוכרזו כלא חוקיים, והמחיר של חפצי הקסם הנדירים כל כך כעת עלה מאוד. 5000 שנה לאחר האירוע שהתחיל את הכל... רולנד, אביר מתלמד, ישב בפונדק יחד עם כמה אנשים שליאון, המורה שלו לאבירות, המליץ עליהם שיעזרו לו לסיים את המשימה שלו ולהפוך לאביר. הם הסכימו להצטרף אליו, בתמורה לזה שברגע שהמשימה תגמר רשיונות ההרפתקנות שהוא סיפק להם ישארו שלהם. אז כל הצוות יצא לדרך: דימבל גאריק- קוסם מוסיקה, מיילו- נוכל מוכשר, ולייה איתיקולר- קשת. הם יצאו לדרך, ורולנד היה שקוע במחשבות. הוא חשב על המשימה שלו, שברגע שיגמור אותה הוא יוכיח שהוא ראוי להיות אביר. "יש לנו בעיה עם שבט קובולדים במערב. עד עכשיו הם היו שקטים ולא עשו לנו בעיות, אולם בזמן האחרון הם נהיו תוקפניים ואגרסיביים במיוחד. נראה שיש איזה משהו שמפיח בהם השראה להילחם ולכבוש את העיר. עליך להיפטר ממקור ההשראה שלהם, יהיה מה שיהיה. אם תיפטר ממנו, אתה תוכיח סופית שכל השעות שהקעתי בחינוכך השתלמו ושאתה ראוי להיות אביר, ואז אתה תקבל סוס, שריון ורומח. השלם את המשימה, ותן למורה הזקן שלך להתגאות בך" זה מה שאמר ליאון לרולנד כשהוא הטיל עליו את המשימה. הם הלכו והלכו, ולפתע ראו אישה נאבקת בצבועים. רולנד והאחרים מיד חשו לעזרתה ואחרי מאבק קצר הביסו את הצבועים, וחילצו את הבחורה. זו הייתה בחורה אסייתית, היא נראתה רזה וחלושה מאוד. היא הייתה פצועה מאוד ולא יכלה לעמוד על רגליה. הם טיפלו בפצעיה והיא התאוששה. "תודה רבה" היא אמרה. החבורה המשיכה ללכת. האשה במקרה התכוונה ללכת באותו כיוון, ולכן הם הלכו ביחד. שמה היה פא לי. היא חיפשה את אביה, סמוראי לשעבר שהפקיד אותה במנזר לאחר שאימה מתה בלידה ויצא להרפתקנות על מנת שיוכל להשיג מספיק כסף לפרנס אותה, ומעולם לא חזר. בעיר אמרו לה שהוא פנה לכיוון שטחי הצייד, היכן ששוכנים שבטים פראיים. לאחר הליכה ממשושכת (שבמהלכה הם נתקלו בדוב שחור והרגו אותו), הגיע הערב. החבורה הייתה עייפה. לפתע הם ראו מרחוק מדורה ומסביבה יושבים 3 גובלינים. לייה, דימבל ומיילו ירו עליהם מייד, ולאחר קרב קצר הכניעו אותם (רולנד התעלף במהלך הקרב). לאחר שמיילו פרץ את התיבה וחילק את השלל בין כולם פרט לרולנד (את החלק הגדול של השלל שמר לעצמו), החבורה שכבה לישון. בבוקר, כולם התעוררו. לפתע הם ראו 3 גובלינים ו2 זאבים גדולים מתקרבים אליהם. כולם מייד הסתתרו פרט לרולנד שקוד האבירות שלו חייב אותו להישאר ולהילחם וחוץ מדימבל שלא הספיק להסתתר. אז לפתע אחד מהגובלינים הצביע וצעק בגובלינית "ננס!! ננס!!" ושני הזאבים התנפלו על דימבל ורולנד (אחד האבים נבח תוך כדי מעין נביחה שנשמעה כמו מילים, ונדמה היה למיילו שהזאב אומר בגובילינית "אוכל!"), בזמן שהגובלינים ישבו וצפו. זאב אחד שהיה טיפה יותר גדול נלחם ברולנד והכניע אותו לאחר קרב קצר, בזמן שהזאב השני תפס את דימבל שניסה לברוח ברגל והפיל אותו על הריצפה, (ונהרג על ידי כמה חיצים וקליעים שנורו ממסתור תוך כדי). אז הזאב השני שחטף גם הוא ירייה אחת (לאחר שחיסל את רולנד סופית) הסתער לכיוון המקום שממנו בא הירייה, והגיע למרגלות עץ, הוא ניסה לטפס עליו ונהרג תוך כדי. אז הגובלינים קמו, רצו מייד לכיוון הקרב, והשליכו חניתות הטלה על העץ, ופצעו קשות את מיילו. אז שלושת הגובלינים נורו למוות. וזו הייתה ההרפתקה הראשונה שלי, מה דעתכם?