העמותה למען החתול1
New member
העמותה למען החתול , תנו לחיות לחיות
פתאום קם אדם בבוקר ומחליט...לשנות סידרי עולם!! כל תושב בראשון לציון הרוצה להאכיל חתול ייאלץ לפנות לעירייה ולהגיש בקשה להיתר האכלה: "לא ייתן המנהל היתר לפי סעיף 4 [א] אלא לאחר שאישר כי בבעלותו או בהחזקתו של המבקש שטח המתאים להאכלת חתולי רחוב וכי נעשו הסידורים הדרושים למניעת מפגעים סביבתיים או מטרד לזולת." נראה שיש מישהו שעליו לפתוח ספרים וללמוד פרק בחיי החתולים. חתולי הרחוב היו מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מחיינו, וימשכו להיות. חתולי הרחוב הם חיות טראטוריליות,ובמקום שבו נולדו הן חיות. חתולי הרחוב שומרים בקנאות על שטח מחייתם ולא מתירים לחתולים זרים להיכנס אליו. חתול הנה חיה המקפידה על ניקיונה ועל ניקיון הסביבה בה היא שוהה. הימצאותם של חתולים בסביבה חשובה לאיכות הסביבה ולמניעת מכרסמים ופגיעתם. החתולים הם המדביר הביולוגי הטוב ביותר של כל המכרסמים הגורמים לבעיות תברואתיות ואחרות. למעט מאכלי רחוב, המאכילים קבוצות גדולות בשטחים ציבוריים כמו פארקים, רוב מאכילי חתולי הרחוב מאכילים את חתוליהם במקום מסוים בבניינם. זוהי פינת האכלה שלהם. רוב מאכילי חתולי הרחוב, המאכילים באזור הבניינים, מאכילים קבוצה קטנה של חתולים. ולמקרא האמור לעיל יבין כל בר דעת, שהחוק שהועבר בעיריית ראשון לציון יש בו מין האבסורד. כל מאכיל אשר מטפל בכשלושה, חמישה או עשרה חתולים בבנינו, יצטרך לקבל אישור להאכלה, ולהעתיק את מקום האכלה …. לאן?????? לאן שיקבע "המנהל", ואיך יגיעו החתולים למקום החדש,ילכו אחרינו בשורה……....? נהפוך הוא, דווקא המאכילים ברחוב הם אלו שצריכים לקבל תמיכה מהרשויות! על כל רשות להודות לכל מאכיל באופן אישי על מסירותו בטיפול המסור בחתולי הרחוב ועל תרומתו בכך למען איכות הסביבה. אין בהצעת החוק הזו כל הגיון אלא ניסיון נוסף לטרפד ולהקשות על חיי מאכילי החתולים באשר הם, ולהחזיר אותנו הרבה שנים אחורה מבחינת מעמדם של חתולי הרחוב. מדינת ישראל עשתה צעדים גדולים קדימה בהתייחסותה לבעלי החיים שבה. חוק צער בעלי חיים בא להגן על החלש וחסר הישע, ובמקרה שלנו חתולי הרחוב . קמו קבוצות ויחידים של מאכילי חתולי רחוב, הדואגים לחתוליהם לא רק בצד הפורמלי של מתן מזון, עיקורים וסירוסים אלא בטיפול והשגחה וטרינרית שוטפת. רוב מאכילי חתולי הרחוב שומרים על סביבת האכלה נקייה ומסודרת. היינו בדרך נאורה שיש במה להתגאות בה,עד שקמו אנשים מכובדים בעירייה וברשות הוטרינרית של ראשון לציון והחליטו להפוך את הקערה על פיה, ולהחזיר אותנו לימי החושך. בראשון לציון, קיים היום מצב אבסורדי: כל שכן שמשום מה החתולים מפריעים לו, כל אדם שאינו אוהב חתולים מתלונן, ומיד נשלח מכתב למאכיל להפסיק מידית את האכלה,ובכך נגזור גזר דין מוות על החתולים, שהרי היום מקור המזון הבלעדי של חתולי הרחוב הוא האדם. ראשון לציון, מנהיגי העיר, השירותים הוטרינרים קחו דוגמא מהעיר הראשונה בגודלה במדינה, תל אביב, ראו כיצד שם מתייחסת הרשות הוטרינרית וראש העיר לחתולי הרחוב שלה ולמאכילהם: היחס ההומני שלהם, שיתוף הפעולה, העיקורים והסירוסים שהעירייה והשירותים הוטרינרים עושים, החמלה והאנושיות – כל אלו הם ערכים המושרשים בעיר ועל זה נאמר: אומה נמדדת ביחסה לבעלי חיים [מהטמה גנדי]. ואנו נוסיף פני העיר כפני התייחסותה לבעלי החיים שבה. לכל ציבור מאכילי חתולי הרחוב מותר להאכיל חתולי רחוב ועוד יותר מכך מצווה להאכיל חתולי רחוב. המשיכו להאכיל בצורה מסודרת ותוך הקפדה על סביבה נקייה. "העמותה למען החתול בישראל", עמותת "תנו לחיות לחיות"
פתאום קם אדם בבוקר ומחליט...לשנות סידרי עולם!! כל תושב בראשון לציון הרוצה להאכיל חתול ייאלץ לפנות לעירייה ולהגיש בקשה להיתר האכלה: "לא ייתן המנהל היתר לפי סעיף 4 [א] אלא לאחר שאישר כי בבעלותו או בהחזקתו של המבקש שטח המתאים להאכלת חתולי רחוב וכי נעשו הסידורים הדרושים למניעת מפגעים סביבתיים או מטרד לזולת." נראה שיש מישהו שעליו לפתוח ספרים וללמוד פרק בחיי החתולים. חתולי הרחוב היו מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מחיינו, וימשכו להיות. חתולי הרחוב הם חיות טראטוריליות,ובמקום שבו נולדו הן חיות. חתולי הרחוב שומרים בקנאות על שטח מחייתם ולא מתירים לחתולים זרים להיכנס אליו. חתול הנה חיה המקפידה על ניקיונה ועל ניקיון הסביבה בה היא שוהה. הימצאותם של חתולים בסביבה חשובה לאיכות הסביבה ולמניעת מכרסמים ופגיעתם. החתולים הם המדביר הביולוגי הטוב ביותר של כל המכרסמים הגורמים לבעיות תברואתיות ואחרות. למעט מאכלי רחוב, המאכילים קבוצות גדולות בשטחים ציבוריים כמו פארקים, רוב מאכילי חתולי הרחוב מאכילים את חתוליהם במקום מסוים בבניינם. זוהי פינת האכלה שלהם. רוב מאכילי חתולי הרחוב, המאכילים באזור הבניינים, מאכילים קבוצה קטנה של חתולים. ולמקרא האמור לעיל יבין כל בר דעת, שהחוק שהועבר בעיריית ראשון לציון יש בו מין האבסורד. כל מאכיל אשר מטפל בכשלושה, חמישה או עשרה חתולים בבנינו, יצטרך לקבל אישור להאכלה, ולהעתיק את מקום האכלה …. לאן?????? לאן שיקבע "המנהל", ואיך יגיעו החתולים למקום החדש,ילכו אחרינו בשורה……....? נהפוך הוא, דווקא המאכילים ברחוב הם אלו שצריכים לקבל תמיכה מהרשויות! על כל רשות להודות לכל מאכיל באופן אישי על מסירותו בטיפול המסור בחתולי הרחוב ועל תרומתו בכך למען איכות הסביבה. אין בהצעת החוק הזו כל הגיון אלא ניסיון נוסף לטרפד ולהקשות על חיי מאכילי החתולים באשר הם, ולהחזיר אותנו הרבה שנים אחורה מבחינת מעמדם של חתולי הרחוב. מדינת ישראל עשתה צעדים גדולים קדימה בהתייחסותה לבעלי החיים שבה. חוק צער בעלי חיים בא להגן על החלש וחסר הישע, ובמקרה שלנו חתולי הרחוב . קמו קבוצות ויחידים של מאכילי חתולי רחוב, הדואגים לחתוליהם לא רק בצד הפורמלי של מתן מזון, עיקורים וסירוסים אלא בטיפול והשגחה וטרינרית שוטפת. רוב מאכילי חתולי הרחוב שומרים על סביבת האכלה נקייה ומסודרת. היינו בדרך נאורה שיש במה להתגאות בה,עד שקמו אנשים מכובדים בעירייה וברשות הוטרינרית של ראשון לציון והחליטו להפוך את הקערה על פיה, ולהחזיר אותנו לימי החושך. בראשון לציון, קיים היום מצב אבסורדי: כל שכן שמשום מה החתולים מפריעים לו, כל אדם שאינו אוהב חתולים מתלונן, ומיד נשלח מכתב למאכיל להפסיק מידית את האכלה,ובכך נגזור גזר דין מוות על החתולים, שהרי היום מקור המזון הבלעדי של חתולי הרחוב הוא האדם. ראשון לציון, מנהיגי העיר, השירותים הוטרינרים קחו דוגמא מהעיר הראשונה בגודלה במדינה, תל אביב, ראו כיצד שם מתייחסת הרשות הוטרינרית וראש העיר לחתולי הרחוב שלה ולמאכילהם: היחס ההומני שלהם, שיתוף הפעולה, העיקורים והסירוסים שהעירייה והשירותים הוטרינרים עושים, החמלה והאנושיות – כל אלו הם ערכים המושרשים בעיר ועל זה נאמר: אומה נמדדת ביחסה לבעלי חיים [מהטמה גנדי]. ואנו נוסיף פני העיר כפני התייחסותה לבעלי החיים שבה. לכל ציבור מאכילי חתולי הרחוב מותר להאכיל חתולי רחוב ועוד יותר מכך מצווה להאכיל חתולי רחוב. המשיכו להאכיל בצורה מסודרת ותוך הקפדה על סביבה נקייה. "העמותה למען החתול בישראל", עמותת "תנו לחיות לחיות"
