ההסתדרות הכריזה על שביתה
ההסתדרות מכריזה על שביתה כללית מאת אלון ל. ויוסי שורץ היום, יום רביעי ה29.11, ב6 בבוקר, ההסתדרות הכריזה על שביתה כללית של עובדי המגזר הציבורי. הסיבות לשביתה הן מצד אחד הלנת שכר ברשויות המקומיות, במועצות הדתיות, ובאיגודי הערים לכבאות, אשר נמשכת יותר מארבעה חודשים, ובמקומות מסויימים גם שבעה חודשים ושנה, ומצד שני, גזילת כספי עובדים על-ידי הרשויות, אשר נעשית על-ידי העברת סכומים חלקיים לקרנות הפנסיה וקופות ההשתלמות, אשר נאמדת בכמיליארד שקלים. כבר לפני חודשים הזהירו העובדים וגם הנהגת ההסתדרות כי יפתחו בשביתה, אך האוצר היה עסוק בעניינים אחרים ברומו של העולם: כיצד לגנוב עוד כספים מהנזקקים התלויים בביטוח הלאומי כדי להעביר כספים אלו לבעלי ההון. מדינת ישראל היא מדינת שנור אדירה: יש לה סכומים אדירים של כסף, אולם כסף זה נועד למלא את כיסי בעלי ההון, כולל הבנקים, את כיסיהם של ראשי הצבא המושחתים. הוא נועד ליצירת מיליונרים ומיליארדרים חדשים, אך לא לעובדים. לא רק עובדי המועצות סובלים, מעמד העובדים עצמו כולו סובל ממצב מחפיר. יש משפחות עובדים של שני מפרנסים החיות מתחת לקו העוני. היום אנו שומעים למשל מפרג' מרעי מנהל מחלקת הגבייה והתיירות במועצה המקומית חורפיש, כי לא קיבל משכורת זה חצי שנה. הוא לא לבד: אתו נמצאים 37 עובדים נוספים. ובמידה גדולה של צדק הוא מטיל ספק שהשביתה במתכונתה הנוכחית תביא לפתרון. פרג' מרעי, מנהל מחלקת הגבייה והתיירות במועצה המקומית חורפיש, לא קיבל משכורת זה חצי שנה. הוא לא לבד: אתו נמצאים 37 עובדים נוספים במועצה ועוד אלפי עובדים ביותר מ-60 רשויות מקומיות. מרעי, בן 46, נשוי ואב לחמישה, הוא המפרנס היחיד במשפחתו ועובד במועצה מזה שמונה שנים. הוא וחבריו לעבודה מתכוונים לשבות היום בעקבות החלטת ההסתדרות, אבל הם מטילים ספק בכך שהשביתה תסייע להם. "אנחנו כבר במצב של ייאוש, ולהערכתנו ההסתדרות התחילה לפעול באיחור רב", אומר מרעי, "המועצה המקומית חורפיש נמצאת תחת עיקולים רבים, וגם אם יימצא בסופו של דבר כסף אנחנו לא בטוחים שזה יגיע אלינו. כל ההליכים הבירוקרטיים מעיקים ומעיבים ומעכבים. אנחנו מאמינים שאם לממשלה יש רצון אפשר למצוא את הנוסחה וכל עובדי הרשויות יקבלו משכורות". הוא צודק. שביתה זו באה מאוחר מדי ואין היא מספיקה כדי לנצח. זה טוב מאוד שהנהגת ההסתדרות פתחה בשביתה, אולם כדי לנצח היה עליה להפוך שביתה כללית של כל העובדים, שביתה מלאה שתשבית את המשק כולו. השבתה מלאה הייתה מורידה את הבוסים ואת הפוליטיקאים המושחתים, המנהלים מלחמה כנגד העובדים, על ברכיהם. הבורגנות מתאחדת נגד העובדים... התגובה של הקפיטליסטים לא איחרה לבוא. היום, איגוד לשכות המסחר הישראלית והתאחדות התעשיינים פנו לבית הדין לעבודה ודרשו ממנו יוציא צו להפסקת השביתה. כלכלני ההתאחדות טוענים כי השביתה תעלה למשק, כלומר לבורגנות הישראלית, 350 מיליון שקל רק ביומה הראשון. עוד טוענים כי תוך יומיים יתכן שיאזל הדלק בתחנות הדלק, משום שהשביתה כוללת את בתי הזיקוק ופי גלילות. הקפיטליסטים, וחלק מהימין, לא איחרו להזיל דמעות תנין על העובדים המסכנים. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר כי הלנת השכר וגזילת הכספים הם פשעים בלתי-נסבלים. ח"כ ניסן סלומיאנסקי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) תקף את הממשלה מימין בנושא המדיניות הכלכלית שלה. אך ברור שזוהי לא יותר מדמגוגיה, שכן איפה היה התאחדות התעשיינים מאז 2004, כאשר התחוללה השביתה הכללית האחרונה, ובסופה הבטיחה הממשלה לשלם לעובדים את שכרם? ומה עשו שתי המפלגות אשר מרכיבות כיום את מפלגתו של סלומיאנסקי נגד המדיניות של ממשלת שרון, כאשר ישבו בה לפני שנים מועטות? אין ספק שחלק מהימין הרדיקלי מנסה להשתמש באימפוטנציה של הנהגת מפלגות העובדים כדי לצבור כוח על חשבונן, ובזה יש להאשים בראש ובראשונה את הנהגה זו, אשר נכנסה לממשלת אולמרט למרות שהתוצאות האומללות של מעשה זה היה ברורות לכל מלבד הבסיס הזעיר-בורגני של מפלגת העבודה. נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, ביטא את החששות הכבדים של הקפיטליסטים מהשביתה, כשאמר ש"השביתה המתוכננת היא דוגמה של שימוש לרעה בכוח השביתה והזכות לשבות. עלינו לשבור את המסורת של מועצות אזוריות לצבור גירעון גדול ולדרוש מהממשלה לשלם את החשבונות שלהם על חשבון משלמי המסים. זוהי עבירה [...] נגד כל אזרחי ישראל", והוסיף, על מנת שלא להשאיר ספק מאילו "אזרחים" איכפת לו, "במיוחד המגזר העסקי". ללין וחבריו יש סיבות טובות לחשוש. מבחינת מאבק מעמדי, ישראל היא פצצת זמן מתקתקת. בשנה שעברה, דו"ח העוני קבע כי בישראל כמיליון וחצי עניים. השנה, אותו דו"ח קבע כי עוד 100,000 ירדו מתחת לקו העוני. היאוש החברתי העצום, והכיבוש האכזרי של העם הפלסטיני, הפך את החברה הישראלית למנוכרת ואלימה. עד כה הקפיטליסטים הצליחו להסיח את דעתם של העובדים על-ידי מלחמות וסיכסוכים לאומניים, אך דרך זו כבר לא יכולה להציל אותם. המלחמה הכושלת נגד לבנון רק הגבירה את הזעם והתסכול, והטבח בבית חאנון דחה את רוב הישראלים בשל האכזריות הנוראית שלו. בעלי ההון רואים לא רק את הנזק הכלכלי המיידי שיגרם להם: הם רואים גם עובדים יהודים וערבים שובתים ביחד כנגדם, והם מבינים את ההשלכות הפוליטיות האפשריות של דבר זה. דחיית הלאומנות, כלומר מאבק מעמדי מאוחד, הוא הסיוט הגדול ביותר של הקפיטליסטים. לכן הם פונים למחוץ את השביתה, למרות שהיא מופנית בעיקר נגד הממשלה ולא נגדם (כמובן שמבחינה פרקטית חלוקה זו היא חסרת משמעות: הממשלה מייצגת את בעלי ההון ודואגת לאינטרסים שלהם).
ההסתדרות מכריזה על שביתה כללית מאת אלון ל. ויוסי שורץ היום, יום רביעי ה29.11, ב6 בבוקר, ההסתדרות הכריזה על שביתה כללית של עובדי המגזר הציבורי. הסיבות לשביתה הן מצד אחד הלנת שכר ברשויות המקומיות, במועצות הדתיות, ובאיגודי הערים לכבאות, אשר נמשכת יותר מארבעה חודשים, ובמקומות מסויימים גם שבעה חודשים ושנה, ומצד שני, גזילת כספי עובדים על-ידי הרשויות, אשר נעשית על-ידי העברת סכומים חלקיים לקרנות הפנסיה וקופות ההשתלמות, אשר נאמדת בכמיליארד שקלים. כבר לפני חודשים הזהירו העובדים וגם הנהגת ההסתדרות כי יפתחו בשביתה, אך האוצר היה עסוק בעניינים אחרים ברומו של העולם: כיצד לגנוב עוד כספים מהנזקקים התלויים בביטוח הלאומי כדי להעביר כספים אלו לבעלי ההון. מדינת ישראל היא מדינת שנור אדירה: יש לה סכומים אדירים של כסף, אולם כסף זה נועד למלא את כיסי בעלי ההון, כולל הבנקים, את כיסיהם של ראשי הצבא המושחתים. הוא נועד ליצירת מיליונרים ומיליארדרים חדשים, אך לא לעובדים. לא רק עובדי המועצות סובלים, מעמד העובדים עצמו כולו סובל ממצב מחפיר. יש משפחות עובדים של שני מפרנסים החיות מתחת לקו העוני. היום אנו שומעים למשל מפרג' מרעי מנהל מחלקת הגבייה והתיירות במועצה המקומית חורפיש, כי לא קיבל משכורת זה חצי שנה. הוא לא לבד: אתו נמצאים 37 עובדים נוספים. ובמידה גדולה של צדק הוא מטיל ספק שהשביתה במתכונתה הנוכחית תביא לפתרון. פרג' מרעי, מנהל מחלקת הגבייה והתיירות במועצה המקומית חורפיש, לא קיבל משכורת זה חצי שנה. הוא לא לבד: אתו נמצאים 37 עובדים נוספים במועצה ועוד אלפי עובדים ביותר מ-60 רשויות מקומיות. מרעי, בן 46, נשוי ואב לחמישה, הוא המפרנס היחיד במשפחתו ועובד במועצה מזה שמונה שנים. הוא וחבריו לעבודה מתכוונים לשבות היום בעקבות החלטת ההסתדרות, אבל הם מטילים ספק בכך שהשביתה תסייע להם. "אנחנו כבר במצב של ייאוש, ולהערכתנו ההסתדרות התחילה לפעול באיחור רב", אומר מרעי, "המועצה המקומית חורפיש נמצאת תחת עיקולים רבים, וגם אם יימצא בסופו של דבר כסף אנחנו לא בטוחים שזה יגיע אלינו. כל ההליכים הבירוקרטיים מעיקים ומעיבים ומעכבים. אנחנו מאמינים שאם לממשלה יש רצון אפשר למצוא את הנוסחה וכל עובדי הרשויות יקבלו משכורות". הוא צודק. שביתה זו באה מאוחר מדי ואין היא מספיקה כדי לנצח. זה טוב מאוד שהנהגת ההסתדרות פתחה בשביתה, אולם כדי לנצח היה עליה להפוך שביתה כללית של כל העובדים, שביתה מלאה שתשבית את המשק כולו. השבתה מלאה הייתה מורידה את הבוסים ואת הפוליטיקאים המושחתים, המנהלים מלחמה כנגד העובדים, על ברכיהם. הבורגנות מתאחדת נגד העובדים... התגובה של הקפיטליסטים לא איחרה לבוא. היום, איגוד לשכות המסחר הישראלית והתאחדות התעשיינים פנו לבית הדין לעבודה ודרשו ממנו יוציא צו להפסקת השביתה. כלכלני ההתאחדות טוענים כי השביתה תעלה למשק, כלומר לבורגנות הישראלית, 350 מיליון שקל רק ביומה הראשון. עוד טוענים כי תוך יומיים יתכן שיאזל הדלק בתחנות הדלק, משום שהשביתה כוללת את בתי הזיקוק ופי גלילות. הקפיטליסטים, וחלק מהימין, לא איחרו להזיל דמעות תנין על העובדים המסכנים. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר כי הלנת השכר וגזילת הכספים הם פשעים בלתי-נסבלים. ח"כ ניסן סלומיאנסקי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) תקף את הממשלה מימין בנושא המדיניות הכלכלית שלה. אך ברור שזוהי לא יותר מדמגוגיה, שכן איפה היה התאחדות התעשיינים מאז 2004, כאשר התחוללה השביתה הכללית האחרונה, ובסופה הבטיחה הממשלה לשלם לעובדים את שכרם? ומה עשו שתי המפלגות אשר מרכיבות כיום את מפלגתו של סלומיאנסקי נגד המדיניות של ממשלת שרון, כאשר ישבו בה לפני שנים מועטות? אין ספק שחלק מהימין הרדיקלי מנסה להשתמש באימפוטנציה של הנהגת מפלגות העובדים כדי לצבור כוח על חשבונן, ובזה יש להאשים בראש ובראשונה את הנהגה זו, אשר נכנסה לממשלת אולמרט למרות שהתוצאות האומללות של מעשה זה היה ברורות לכל מלבד הבסיס הזעיר-בורגני של מפלגת העבודה. נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, ביטא את החששות הכבדים של הקפיטליסטים מהשביתה, כשאמר ש"השביתה המתוכננת היא דוגמה של שימוש לרעה בכוח השביתה והזכות לשבות. עלינו לשבור את המסורת של מועצות אזוריות לצבור גירעון גדול ולדרוש מהממשלה לשלם את החשבונות שלהם על חשבון משלמי המסים. זוהי עבירה [...] נגד כל אזרחי ישראל", והוסיף, על מנת שלא להשאיר ספק מאילו "אזרחים" איכפת לו, "במיוחד המגזר העסקי". ללין וחבריו יש סיבות טובות לחשוש. מבחינת מאבק מעמדי, ישראל היא פצצת זמן מתקתקת. בשנה שעברה, דו"ח העוני קבע כי בישראל כמיליון וחצי עניים. השנה, אותו דו"ח קבע כי עוד 100,000 ירדו מתחת לקו העוני. היאוש החברתי העצום, והכיבוש האכזרי של העם הפלסטיני, הפך את החברה הישראלית למנוכרת ואלימה. עד כה הקפיטליסטים הצליחו להסיח את דעתם של העובדים על-ידי מלחמות וסיכסוכים לאומניים, אך דרך זו כבר לא יכולה להציל אותם. המלחמה הכושלת נגד לבנון רק הגבירה את הזעם והתסכול, והטבח בבית חאנון דחה את רוב הישראלים בשל האכזריות הנוראית שלו. בעלי ההון רואים לא רק את הנזק הכלכלי המיידי שיגרם להם: הם רואים גם עובדים יהודים וערבים שובתים ביחד כנגדם, והם מבינים את ההשלכות הפוליטיות האפשריות של דבר זה. דחיית הלאומנות, כלומר מאבק מעמדי מאוחד, הוא הסיוט הגדול ביותר של הקפיטליסטים. לכן הם פונים למחוץ את השביתה, למרות שהיא מופנית בעיקר נגד הממשלה ולא נגדם (כמובן שמבחינה פרקטית חלוקה זו היא חסרת משמעות: הממשלה מייצגת את בעלי ההון ודואגת לאינטרסים שלהם).