ההסטוריה של הפילוסופיה

חרדיל

New member
ההסטוריה של הפילוסופיה

האם ההתעסקות בהסטוריה של הפילוסופיה אינה מוגזמת? האם אין הדבר אלא "פרי עץ דעת שאין עימו פרי עץ חיים" כהגדרתו של ניטשה....
 

sheketz

New member
ניטשה עצמו ע"ה חטא בהתעסקות

בגניאולוגיה של התרבות.
 

lmatan1

New member
בחייך חרדיל מה הרעש../images/Emo24.gif

מה ענין עץ הדעת עץ חיים בסך הכל רוצים קצת צומי. כפי שהצונמי רצה צומי. אנשים רוצים לשנות את הטבע אבל הטבע טופח על פרצופינו. כמו הפרסומת להפסקת העישון. סטופ סמוקינג ביפור סמוקינג סטופ יו
 

Grimsom

New member
המקום אליו הגענו

ההיסטוריה של הפילוסופיה היא עיסוק פילוסופי (אולי אפילו העיסוק הפילוסופי). כשאדם מספר היסטוריה של פילוסופיה (או פרק בהיסטוריה של פילוסופיה) הוא בורר בין פילוסופיה לשאינו פילוסופיה להשקפתו; הוא מצביע על השאלות המהותיות לדעתו לפילוסופיה ועל הדרכים בהן ניסו לגעת בהן - וכך על השאלות שיש לעסוק כיום בפילוסופיה ועל הדרכים שיש לצעוד בהן או אין לצעוד בהן; הוא לומד מפילוסופיה שכתבו גדולים וחכמים (בבחינת מתגלח על זקנם של אחרים, מתרגל זויות מחשבה חדשות לו, או מחפש פתרונות). ישנן פילוסופיות (כמו זו של הגל, או מרקס, למשל) שההיסטוריה של הפילוסופיה חשובה להם מאוד - שכן הרוח, או החומר, מתקיימים באורח היסטורי ורק כך ניתן להבינם. וכי מה אנחנו, כך אפשר לטעון, אם לא המקום אליו הגיעו קודמינו במקרה?
 

חרדיל

New member
לפי דבריך

ענין ההתעסקות נועד על מנת ללמוד מטעויות קודמינו ולא לחזור באותה דרך שוב?
 

Grimsom

New member
הן אפשר

זה רק צידוק אפשרי אחד, שהעוסק בהיסטוריה של הפילוסופיה יכול לתת לעיסוקו. בתשובתי מניתי צידוקים אפשריים נוספים.
 
למעלה