ההבדל שעושה הסייעת הנכונה
לשחר גילינו את הצליאק רק במהלך השנה האחרונה. הסייעת שהיתה בגן היא אדם נרגן וצעקן, וכל ההתנהלות שלה לגבי הצליאק היתה בהתאם (גלגול עיניים על כל "הנחתה", במקום לקנות ממרחים מחברות מותרות דרשה שאני אביא מהבית והשתמשה לכל הגן וכו'). שתקתי כי אני בוחרת את המלחמות שלי, וכל עוד היא מקפידה לא להכניס כף מזוהמת לחומוס, אני מוכנה לשלם עליו. ועכשיו יש קייטנה. עם סייעת אחרת, שהולכת להיות הסייעת המחליפה שנה הבאה. ופתאום אני רואה איך זה יכול להיות. הגננת והסייעת מתייעצות איתי איזה פעילויות לעשות כדי ששחר יוכל להיות חלק מלא ולאכול כמו כולם, והסייעת הולכת לשני סופרים או שלושה כדי להשיג את החברות המותרות. והן מתקשרות להזכיר לי כל פעם מה צריך להביא מחר כדי שאני לא אפספס. בקיצור - גן עדן. ופתאום יש לי הרגשה נורא נעימה, ואני לא מוצאת את עצמי מרגישה לא בנוח שאני מטריחה אותן. ורק רציתי לחלוק את זה
לשחר גילינו את הצליאק רק במהלך השנה האחרונה. הסייעת שהיתה בגן היא אדם נרגן וצעקן, וכל ההתנהלות שלה לגבי הצליאק היתה בהתאם (גלגול עיניים על כל "הנחתה", במקום לקנות ממרחים מחברות מותרות דרשה שאני אביא מהבית והשתמשה לכל הגן וכו'). שתקתי כי אני בוחרת את המלחמות שלי, וכל עוד היא מקפידה לא להכניס כף מזוהמת לחומוס, אני מוכנה לשלם עליו. ועכשיו יש קייטנה. עם סייעת אחרת, שהולכת להיות הסייעת המחליפה שנה הבאה. ופתאום אני רואה איך זה יכול להיות. הגננת והסייעת מתייעצות איתי איזה פעילויות לעשות כדי ששחר יוכל להיות חלק מלא ולאכול כמו כולם, והסייעת הולכת לשני סופרים או שלושה כדי להשיג את החברות המותרות. והן מתקשרות להזכיר לי כל פעם מה צריך להביא מחר כדי שאני לא אפספס. בקיצור - גן עדן. ופתאום יש לי הרגשה נורא נעימה, ואני לא מוצאת את עצמי מרגישה לא בנוח שאני מטריחה אותן. ורק רציתי לחלוק את זה
