הגעתי למסקנה
שבימי שבת, הלקוחות תמיד אבל תמיד יותר מעצבנים מאשר בימים אחרים. הם כאילו באים בשביל לעצבן בכוונה. איכשהו, תמיד אחרי משמרת של שבת אני ניהיית חולה רק מהעצבים שהם עושים לי והיום אפילו התחילו לי מגרנות.. אני יודעת שאני נשמעת קצת מטורפת או חולנית או לא יודעת מה אבל הם פשוט גורמים לי להרגיש נורא ואיום. וזה במיוחד במשמרות של ימי שבת, בשאר השבוע הכל רגוע יותר. היום הרגשתי שאני הולכת ליפול מהרגליים, וכמו בכל יום שבת אנשים באים בכמויות וקופצים עליי כמו מלא מלא קופים קטנים והרגשתי נקודה במצח שממש ממש כאבה לי, מן כאב פנימי חד כזה וזה בא יחד עם סחרחורת וזה פשוט שיגע אותי. פתאום היו כמה רגעים ממש שקטים, כולם הלכו והיה שקט ורגוע, ניצלתי את הרגע והנחתי את הראש על הדלפק ואפילו עצמתי קצת את העיניים כדי להרגע, פתאום בא אליי לקוח ואומר לי "איזה כיף שרוב הזמן את לא עושה כלום" הייתי כל כך קרובה מהלגיד לו "איזה כיף שאני עוד רגע מעיפה לך כאפה!!!!!" זה היה ממש ממש ממש מעצבן, פשוט רציתי להרוג אותו שהוא אמר לי את זה. אבל רק אמרתי שהלוואי וזה היה רוב הזמן, ושזה קורה לעיתים ממש ממש נדירות. בלב שלי לא הפסקתי לקלל אותו.
שבימי שבת, הלקוחות תמיד אבל תמיד יותר מעצבנים מאשר בימים אחרים. הם כאילו באים בשביל לעצבן בכוונה. איכשהו, תמיד אחרי משמרת של שבת אני ניהיית חולה רק מהעצבים שהם עושים לי והיום אפילו התחילו לי מגרנות.. אני יודעת שאני נשמעת קצת מטורפת או חולנית או לא יודעת מה אבל הם פשוט גורמים לי להרגיש נורא ואיום. וזה במיוחד במשמרות של ימי שבת, בשאר השבוע הכל רגוע יותר. היום הרגשתי שאני הולכת ליפול מהרגליים, וכמו בכל יום שבת אנשים באים בכמויות וקופצים עליי כמו מלא מלא קופים קטנים והרגשתי נקודה במצח שממש ממש כאבה לי, מן כאב פנימי חד כזה וזה בא יחד עם סחרחורת וזה פשוט שיגע אותי. פתאום היו כמה רגעים ממש שקטים, כולם הלכו והיה שקט ורגוע, ניצלתי את הרגע והנחתי את הראש על הדלפק ואפילו עצמתי קצת את העיניים כדי להרגע, פתאום בא אליי לקוח ואומר לי "איזה כיף שרוב הזמן את לא עושה כלום" הייתי כל כך קרובה מהלגיד לו "איזה כיף שאני עוד רגע מעיפה לך כאפה!!!!!" זה היה ממש ממש ממש מעצבן, פשוט רציתי להרוג אותו שהוא אמר לי את זה. אבל רק אמרתי שהלוואי וזה היה רוב הזמן, ושזה קורה לעיתים ממש ממש נדירות. בלב שלי לא הפסקתי לקלל אותו.