הגעתי למסקנה - פשוט משעמם לי.

navit4

New member
הגעתי למסקנה - פשוט משעמם לי.

אני חושבת שמשעמם לי בחיים .. אני לא עסוקה הרבה ובכלל התחומי עניין שלי רחבים אבל העשייה מצומצמת. בעיקר כי קשה לי לנהל אורח חיים של בנאדם נורמטיבי ובוגר.
כמה שאני נלחמת בזה כולל להחזיק לפעמים משרה נורמלית ורצינית - זה לא הולך , אני בחיפושים מתמידים.
לפעמים אני בשחרור כמו עכשיו שאני לא מחפשת יותר מידי אנשים ותעסוקה - פשוט כי נמאס לי. אני חיים את החיים שלי על סרט נע.
קמה בבוקר מתי שאני מצליחה הכי מוקדם, הולכת לעבוד טיפה בעבודה שמזל שיש לי , חוזרת הביתה מתבחבשת מול המחשב והולכת לישון.
אין לי חבר או מערכת יחסים - למרות שאני מחשיבה את עצמי מישהי שנראית טוב וכיף להיות איתה, אין לי סבלנות לתרבות הדייטים המגעילה ואני גרה באיזור שאין בו ממש סיכוי להכיר מישהו.
השגרה שלי לא בריאה - נפשית.
והמצב הכלכלי שלי רעוע , אני לא מרגישה שיש לי יציבות חברתית שאני יכולה להעזר בה או להשען עליה. אין לי קרייב לכסף - זה לא מוטיב שמניע אותי - אלא מיצוי עצמי ועניין , אני לא מצליחה להגיע לאלו זה קשה לי כי אני כבר בת 27 וחצי.
מצד שני אני מרגישה שהחיים מתבזבזים לי על ריק והכישרון שלי נבלע בתוך מסכת טימטומים ועצלנות , זה קשה ומתסכל.
הייתי פעילה פה המון פעם במהלך התואר כשהיה לי מאוד קשה , היום אני מרגישה שאני בעצם כופה על עצמי סיטואציות מגבילות כדי לא להתמודד עם החיים והמציאות לטובה ולרעה.
וזה חרא :(
הלוואי שהיו נופלים עליי כמה אנשים שהייתי יכולה לחלוק איתם את האהבה שלי לחיים , את הרצון לצאת ולהנות מהם - את הניצוץ והכיף - זה כ"כ חסר לי , אני מרגישה כ"כ בודדה.

אני לא רוצה להעליב אבל מבקשת שפיסלוסוף לא יגיב פה - כי לקחת חלק במסגרות שמעניינות אותי וכו' זה לא משהו שאני רוצה או יכולה לעשות כרגע וגם לא אעשה.
מה אתם חושבים? להמשיך להתגלגל עד שמשהו טוב יצוץ בדרך?

רווית.
 
את מאוד מוכשרת וכמו שכתבת את צריכה

למצוא מקום ודרך להביא את עצמך ואת כישרונך לביטוי.
אין פלא שאת משועממת.
הניצוץ שלך מהחיים טמון בעשייה שתעשי . מקווה שתתגברי על כל מה שמונע ממך להשיג
זאת אין לי דברי חוכמה מיוחדים
 

nike001

New member
אין לי כרגע מה להגיב

אבל ברוכה השבה ...
הרבה זמן ... נעלמת
 
היי רווית

מנסיון, בלי עשיה קשה מאוד להגיע למטרה שאיתה בא הסיפוק וההנאה.
נכון, אפשר לשנות דברים גם ע"י חשיבה חיובית ,ז"א שגם אל מצבך הנוכחי עליך להתייחס בקלות ובחיוביות.אז אולי אנשים יתחברו אליך גם ללא עשיה.האם את יכולה להאמין בזה?
והשאלה היותר חשובה, מה את רוצה?האם להכיר אנשים? האם שאנשים יכירו אותך?האם מישהו לאהוב ולאהב?
הנה , כבר עשית צעד, כתבת כאן.ויגיבו לך ...כבר יש לך עם מי לחלוק את האהבה שלך לחיים.
תכתבי כאן מה שבא לך או תפתחי בלוג ותראי איך אנשים באים על סרט נע וגם רק "מלשבת מול המחשב".
מחכה לקרוא
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
האם לעצור את ההיסחפות

יקירה, נשמע שאת נסחפת עם הזרם, חיה את החיים בלי תחושה של מטרה ועניין, לא מצליחה למצוא מקום שבו תרגישי ערה ומחוברת.. מרגישה שנקלעת למצב שבו את אדישה לחיים..
מנסה בכוח לנהל חיים של אדם בוגר, אך מספרת על החוסר מוטביציה לחיים האלו ועל נטייה לעצלנות שנלווים אליהם, על עייפות שמשתלטת, וקושי להתחיל ולהתמיד בתהליכים שיכולים למנף אוותך למקום אחר בחיים.. קושי שאת לא יודעת אם הוא שיקוף של יכולותייך או התוצאה של ההתפשרות על עבודה בינונית..
רווית, סביר להניח שהעשייה שלך מצומצמת בגלל שיש משהו בחיים עצמם שקשה לך מולו, ואם הקושי הזה שב ועולה יכול להיות שחלק מזה קשור למשהו שאת סוחבת איך כבר הרבה זמן.
מצד שני, לא מן הנמנע שאת נמצאת במקום שלא טוב לך בו, שרק מגביר את הקשיים שלך.
זה יכול להיות חוסר ביטחון, פחד מכשלון [או הצלחה], חרדה חברתית, הפרעות קשב וריכוז או ככמעט כל דבר אחר.. אך מה שזה לא יהיה, נשמע שההבדידות שמה אותך בהמתנה, מבלי להתעמת עם זה..
מבלי לבדוק כמה הכשרון שלך יכול להתפתח, ושאת צריכה לחשוב מה את מעדיפה. יש הרבה רווח בלהתגלגל ולחכות, רווח שנובע מהימנעות מלדעת מה את באמת מסוגלת, לטוב ולרע,
ויש גם הרבה מחיר לשלם - הכשרון שנשחק, הביטחון העצמי שהולך ודוהה עוד יותר, והכאב של הבדידות.. אולי עדיף לנסות כל מיני דברים ולהיכשל מאשר להמתין.. ואולי תופתעי לגלות שגם עשייה של דברים קטנים נותנת לך הרגשה נעימה.. אולי תוך כדי עשייה תרגישי שאת לא בקום בחיים שמתאים לך, שאת צריכה מקצוע או עבודה אחרת, בכל מקרה זה עשוי להיות צעד לעבר גילוי עצמי.
 
למעלה