הגן של מזל
הגן של מזל בא אלי אלוהים, אומר לי מזל, אני קוראים לי מזל, בא אומר לי `בואי, אני יש לי משימה מיוחדת בשבילך`, ואני חושבת לעצמי שאלוהים הזה חתיכת דיבור של ארס יש עליו, `תעזבי אותך, אני מתאים את עצמי לסביבה` הוא קרא את המחשבות שלי עוד לפני שהמחשבות שלי הבינו מה הן חושבות בכלל ואני הבנתי שזה יעני אלוהים-אלוהים ולא איזה אחד עם אוונטות של שלגייה עם טורפדו, `מה אתה רוצה בשבילי יא אלוהים?` אני שואלת אותו עם כבוד למה בכל זאת אלוהים ואסור לזלזל בכבוד שלו, `מובטלת, נכון מזל?` - `כן אלוהים` אמרתי לו, וואלה, אלוהים הזה גאון, `רוצה להיות לא-מובטלת?` הוא כזה שואל אותי בחלום ואני כל הזמן לא מצליחה להבין למה אלוהים הזה יש לו נעליים של קיפי וכפות רגלים של איש-השלג, `הנעלים זה למה דוקרני פה והכפות רגלים זה למה לא יודע, ככה יצא, תעזבי אותך יא מזל` והבנת שהאלוהים הזה וואחד אלוהים, לא סתם מהפרשים, אחד כזה עם בייצים, `טוב, מה העבודה?` אני כזה שואלת אותו אחר כבוד, `בייבי-סיטר יא מזל` ואני כזה הופכת למדלוקה למה אני ובייבים זה כמו שפינוזה לפינוזה, `וואלה?` שאלתי, `ואללה` הגיב, `אחלה` אמרתי, `החומוס?` לא הבין, `לא, הבייבי` חייכתי, `מאברוק` השיב במהרה, ברקע של אלוהים עבר איזה דרדס לא קשור כנראה, או שאני סתם יש עלי חלומות של מפגרת, `ותגיד` סיימנו את השיחה, `הבייבים מי זה?` והוא כזה גיגע כמו ברווז, `סופרמן, ביבי, הרצל, אינשטיין, נחמן שי, פרנסיס פורד קופולה, בלאדי מרי, טוב-טוב והבן שלי` ואני כזה הייתי מה זה בשוקו-לית של האבסורד, כאילו מה זה מאיפה הביא, `נחמן שי?!` נכנסתי להלם, `נחמן שי` אלוהים פרס ידיים והתחפר באדמה, `לאן זה מותק?` עוד שמעתי את עצמי צועקת, אבל זה הלך נעלם לו כמו צה`ל בקבר יוסף, ורק אני נותרתי בתפקידי החדש, השמרטפית של אלוהים. `מזל` אמרתי לעצמי, אני, למי שלא עוקב כראוי, אני קוראים אותי מזל, `מזל` חזרתי להגיד לעצמי למה אבדתי את עצמי בגללכם, `מזל` חזרתי על עצמי כי הלך לי הקצה חוט בכלל של החשיבה, `מזל` אני אומרת - `חלאס, הבנו` הבנתי שנמאס מהמזל והמשכתי להגיד לעצמי, מזל אמרתי לעצמי, טוב, אז עכשיו את אחראית על ילדים קטנים, ועוד אחד הבן של אלוהים ככה שבכלל חבל על הזמן, ולמרות שאת, ככה אמרתי לעצמי, בלי בושה בלי סייג, אני יעני כנה עם עצמי, מודעת כמו שאומרים, מזל מזל, מדברת כמו פרחה, נראית כמו פרחה, שוכבת כמו פרחה אבל מה, אני ברווז עם מודעות, לא סתם פרחה, פרחה מודעת, מזל המשכתי, תאספי את עצמי ביחד, פול טוגדר כמו אומרים האנגלים, ויאללה, 38 שנה שאת לא עובדת, לא עושה כלום, חיה על הסבתא של ביטוח לאומי ועושקת את המדינה, ועכשיו יענתו, אלוהים עוד נגלה אלייך בחלום, ועוד לא התבייש עמד מולך עירום ואריה, מזל, רגע רגע רגע עצרתי את עצמי, זה אריה או עריה, אבל לא משנה, העיקר שאני מבינה אותי, בקיצר, עמד מולך אלוהים עירום וא/עריה, ועוד עם כפות רגלים של טרול ודרדרס-אבא שרץ שם ברקע כמו הירשולמים במצור הגדול, ומה, לא התבייש, עירום עמד מולך, עירום, והציע לך עבודה, ועכשיו, ועכשיו למרות שאת לא בראש שלך ככה לעבוד, ועוד הביא לך חבורה של ילדים משיגנה, מזל מזל מזל שוב תקנתי את עצמי, יא מפגרת יא מזל, את ספרדיה טהורה, מה זה משיגנה יא עוכרת ספרד, אז הבא לך ילדים טפו טפו טפו מג`נונים כל אחד יותר מהשני, אבל זה אלוהים, ואת עכשיו כמו משה הזה, יבדל לחיים ארוכים, ואלוהים אמר אז את צריכה לעשות, ויאללה, שנסי שדיים, הרימי אצבעות ולכי תדפקי את התפקיד של החיים שלך. אחר כך הלכתי קצת לנוח כי וואחד דיברתי לעצמי וזה מעייף ככה דיבורים על הבוקר, `יאללה מזל` אמרתי לעצמי, יאללתתי, וככה התחלתי את היום הראשון עם הילדים. מזל הולכת לגן. `בוקר טוב ילדים` חייכתי אליהם כי זכרתי שהגננות והבייבי-משגיחות תמיד מחייכות כמו זונות שקיבלו אבל-מה-הן-מסתירות-שם-בתיק-קונדום-בטעם-תות?!, אחר כך חשבתי וואלה פירסמות טובה, אבל הכי טעימים זה הקולה, עוד לא הגיע לארץ, אבל הכי טוב זה בטעם קולה, אבל קוקה, לא המניאקים של הפפסי, רק קונדומים בטעם קוקה קולה, `לחיים` חייכתי לעצמי והילדים לא הבינו מה קורה סביבים, לא משנה, ילדים זה עם דפוק, `בוקר טוב הילדים` אמרתי להם והם סתם כזה הביטו בי ולא הוציאו מילה. `אני שונא אותך` עושה לי משום מקום הבן של אלוהים, `מה?!` הפתיע אותי הבן אלף הזה, יסלח לי כבודו שמה במרומים, `את לא אמא שלי` הוא עושה לי, `אבל אני יודעת שאני לא האמא שלך, אני לא האשה של אלוהים, אני סתם נשלחתי על ידו לבייבי-סיטר` וחשבתי זה ירגיע את הילד אבל זה רק התחיל לבכות ולצעוק שהוא רוצה את אבא שלו וש`אני לא אתפוס לעולם את מקומה של האם הביולוגית שלו`, אינשטיין הזה י
הגן של מזל בא אלי אלוהים, אומר לי מזל, אני קוראים לי מזל, בא אומר לי `בואי, אני יש לי משימה מיוחדת בשבילך`, ואני חושבת לעצמי שאלוהים הזה חתיכת דיבור של ארס יש עליו, `תעזבי אותך, אני מתאים את עצמי לסביבה` הוא קרא את המחשבות שלי עוד לפני שהמחשבות שלי הבינו מה הן חושבות בכלל ואני הבנתי שזה יעני אלוהים-אלוהים ולא איזה אחד עם אוונטות של שלגייה עם טורפדו, `מה אתה רוצה בשבילי יא אלוהים?` אני שואלת אותו עם כבוד למה בכל זאת אלוהים ואסור לזלזל בכבוד שלו, `מובטלת, נכון מזל?` - `כן אלוהים` אמרתי לו, וואלה, אלוהים הזה גאון, `רוצה להיות לא-מובטלת?` הוא כזה שואל אותי בחלום ואני כל הזמן לא מצליחה להבין למה אלוהים הזה יש לו נעליים של קיפי וכפות רגלים של איש-השלג, `הנעלים זה למה דוקרני פה והכפות רגלים זה למה לא יודע, ככה יצא, תעזבי אותך יא מזל` והבנת שהאלוהים הזה וואחד אלוהים, לא סתם מהפרשים, אחד כזה עם בייצים, `טוב, מה העבודה?` אני כזה שואלת אותו אחר כבוד, `בייבי-סיטר יא מזל` ואני כזה הופכת למדלוקה למה אני ובייבים זה כמו שפינוזה לפינוזה, `וואלה?` שאלתי, `ואללה` הגיב, `אחלה` אמרתי, `החומוס?` לא הבין, `לא, הבייבי` חייכתי, `מאברוק` השיב במהרה, ברקע של אלוהים עבר איזה דרדס לא קשור כנראה, או שאני סתם יש עלי חלומות של מפגרת, `ותגיד` סיימנו את השיחה, `הבייבים מי זה?` והוא כזה גיגע כמו ברווז, `סופרמן, ביבי, הרצל, אינשטיין, נחמן שי, פרנסיס פורד קופולה, בלאדי מרי, טוב-טוב והבן שלי` ואני כזה הייתי מה זה בשוקו-לית של האבסורד, כאילו מה זה מאיפה הביא, `נחמן שי?!` נכנסתי להלם, `נחמן שי` אלוהים פרס ידיים והתחפר באדמה, `לאן זה מותק?` עוד שמעתי את עצמי צועקת, אבל זה הלך נעלם לו כמו צה`ל בקבר יוסף, ורק אני נותרתי בתפקידי החדש, השמרטפית של אלוהים. `מזל` אמרתי לעצמי, אני, למי שלא עוקב כראוי, אני קוראים אותי מזל, `מזל` חזרתי להגיד לעצמי למה אבדתי את עצמי בגללכם, `מזל` חזרתי על עצמי כי הלך לי הקצה חוט בכלל של החשיבה, `מזל` אני אומרת - `חלאס, הבנו` הבנתי שנמאס מהמזל והמשכתי להגיד לעצמי, מזל אמרתי לעצמי, טוב, אז עכשיו את אחראית על ילדים קטנים, ועוד אחד הבן של אלוהים ככה שבכלל חבל על הזמן, ולמרות שאת, ככה אמרתי לעצמי, בלי בושה בלי סייג, אני יעני כנה עם עצמי, מודעת כמו שאומרים, מזל מזל, מדברת כמו פרחה, נראית כמו פרחה, שוכבת כמו פרחה אבל מה, אני ברווז עם מודעות, לא סתם פרחה, פרחה מודעת, מזל המשכתי, תאספי את עצמי ביחד, פול טוגדר כמו אומרים האנגלים, ויאללה, 38 שנה שאת לא עובדת, לא עושה כלום, חיה על הסבתא של ביטוח לאומי ועושקת את המדינה, ועכשיו יענתו, אלוהים עוד נגלה אלייך בחלום, ועוד לא התבייש עמד מולך עירום ואריה, מזל, רגע רגע רגע עצרתי את עצמי, זה אריה או עריה, אבל לא משנה, העיקר שאני מבינה אותי, בקיצר, עמד מולך אלוהים עירום וא/עריה, ועוד עם כפות רגלים של טרול ודרדרס-אבא שרץ שם ברקע כמו הירשולמים במצור הגדול, ומה, לא התבייש, עירום עמד מולך, עירום, והציע לך עבודה, ועכשיו, ועכשיו למרות שאת לא בראש שלך ככה לעבוד, ועוד הביא לך חבורה של ילדים משיגנה, מזל מזל מזל שוב תקנתי את עצמי, יא מפגרת יא מזל, את ספרדיה טהורה, מה זה משיגנה יא עוכרת ספרד, אז הבא לך ילדים טפו טפו טפו מג`נונים כל אחד יותר מהשני, אבל זה אלוהים, ואת עכשיו כמו משה הזה, יבדל לחיים ארוכים, ואלוהים אמר אז את צריכה לעשות, ויאללה, שנסי שדיים, הרימי אצבעות ולכי תדפקי את התפקיד של החיים שלך. אחר כך הלכתי קצת לנוח כי וואחד דיברתי לעצמי וזה מעייף ככה דיבורים על הבוקר, `יאללה מזל` אמרתי לעצמי, יאללתתי, וככה התחלתי את היום הראשון עם הילדים. מזל הולכת לגן. `בוקר טוב ילדים` חייכתי אליהם כי זכרתי שהגננות והבייבי-משגיחות תמיד מחייכות כמו זונות שקיבלו אבל-מה-הן-מסתירות-שם-בתיק-קונדום-בטעם-תות?!, אחר כך חשבתי וואלה פירסמות טובה, אבל הכי טעימים זה הקולה, עוד לא הגיע לארץ, אבל הכי טוב זה בטעם קולה, אבל קוקה, לא המניאקים של הפפסי, רק קונדומים בטעם קוקה קולה, `לחיים` חייכתי לעצמי והילדים לא הבינו מה קורה סביבים, לא משנה, ילדים זה עם דפוק, `בוקר טוב הילדים` אמרתי להם והם סתם כזה הביטו בי ולא הוציאו מילה. `אני שונא אותך` עושה לי משום מקום הבן של אלוהים, `מה?!` הפתיע אותי הבן אלף הזה, יסלח לי כבודו שמה במרומים, `את לא אמא שלי` הוא עושה לי, `אבל אני יודעת שאני לא האמא שלך, אני לא האשה של אלוהים, אני סתם נשלחתי על ידו לבייבי-סיטר` וחשבתי זה ירגיע את הילד אבל זה רק התחיל לבכות ולצעוק שהוא רוצה את אבא שלו וש`אני לא אתפוס לעולם את מקומה של האם הביולוגית שלו`, אינשטיין הזה י