אין לי זמן לקרוא את כל התגובת
ואת התגובות שלך (למרות שזה חשוב להבנת הבעיה) ממה שרפרפתי וראיתי כאן לדעת "לשוחח אתו בתקיפות" ו"לשבת ולדבר" ולאיים ולהתרגז - כל אלה הן ככוסות רוח למת. ההתנהגות הזו היא תוצאה (לדעתי, אני מכירה כמה זוגות שכאלה
- חלק התגרשו או מתגרשים) של הרגשת העליונות שלו (שנובעת לעיתים ברגשי נחיתות) ושל מין "הרגל" כזה (אני מבטיחה לך שגם בו מישהו התעלל מילולית אי פעם בילדול או בעבודה שלו וכו' - והוא מחפש מישהו חלש ממנו לטפס עליו. עכשיו הנה האפשרויות לדעתי: 1. ללכת ליעוץ זוגי (שגם אם לא יעזור בסופו של דבר יתן לך אולי פרופורציה אם את רוצה להתגרש או שהבעיה בת טיפול) 2.להתגרש (אם אין אהבה ואין תקוה. לא חשוב שהוא "אבא טוב" הרי הילדים שומעים ורואים כאלה דברים וזה דפוס שגם עלולים לקבל , מלבד העובדה שהוא גם בשלב כלשהו יתחיל לומר גם להם דברים כאלה) 3. עצה שעבדה אצל חברה שלי : תכנסי בו
אל תתני לו נשימה. אם הוא אומר לך משהו שהוא השפלה שכזו תעני, תחזירי, תשפילי גם. תלעגי לו על כל מה שהוא חלש בו וגם על מה שלא ועל זה שהוא בכלל מדבר ככה... טוב אני לא רוצה לשים מילים בפיך. אנשים מעליבים כי ... זה אפשרי. אם תעני, תחזירי (ואת לא חייבת לרדת נמוך אם זה מרתיע אותך, רק להראות לו כח) ולא תיהי "חלשה" הוא יפסיק. זה לכאורה מעביר את ה"אשמה" אליך ואני לא רוצה שזה ישמע כאילו את אשמה. היה טוב יותר שהייתם שני בני אדם שחיים ביחד בכבוד הדדי וזוגיות שלוה - אבל מכיון שהדברים אינם כך ומכיון שבמקרה כזה אני רואה מישהו שמתיהר עליך - זה הזמן להסביר לו ולא הכי יפה בעולם ש"לא בבית ספרנו". בהצלחה מכוערת
, שנת שלום (בית)