הגייה בלטינית

Noa L

New member
הגייה בלטינית

במקהלה הקודמת שרנו Eleison עם ס' ו- Excelsis עם צ' (ch). במקהלה החדשה המנצח אומר משהו אחר. האם העמימות הזו נובעת מבורות של אחד מהמנצחים או שבאמת יש אפשרויות שונות להגות את אותן מילים?
 

ihtiyar

New member
יש מספר אסכולות להגיה בלטינית

והדוגמה המוכרת היא הגיית שמו של הסופר-מדינאי-נואם הרומי Cicero. יש הוגים ציצרו, קיקרו, או אפילו צ'יצ'רו. Eleisin - את מכירה את הסוגיה: מוזיקה או מוסיקה? פנטזיה ו/או פנטסטי?
 

osnat121

New member
מז'ור

הצרפתים אומרים מז'ור. האיטלקים מג'ור וגם באנגלית מבטאים את הג'. את יכולה לבחור לך מה שבא לך.
 

Petrus

New member
לטינית כנסייתית או גרמנית

אף אחת מההגיות שמשתמשים בהן היום במוזיקה אינה הדרך הנכונה להגות לטינית. העיצור C נשמע תמיד כמו האות קו"ף, ולכן המהדרין יהגו את המילה excelsis (במרומים) "אקסקלסיס". כיום לטינית נהגית בדומה לשפה המקומית. באיטליה לטינית נהגית כמו איטלקית (מכונה גם לטינית כנסייתית), ולכן יהגו את המילה "אקסצ'לסיס". בגרמניה לטינית נהגית כמו גרמנית ולכן יהגו את המילה "אקסצלזיס". אני מאמין שכשמבצעים יצירות מאת מלחינים גרמניים יש להשתמש בהגייה הגרמנית, וכשמבצעים יצירות מאת מלחינים איטלקיים יש להשתמש בהגייה האיטלקית. אבל באופן כללי, זה נתון לשיקול דעתו של המבצע. מידע נוסף בויקיפדיה.
 
לא בהכרח

יש מלחינים שהם אומנם גרמנים, אבל היו תחת השפעות איטלקיות, ויכול להיות שאת הלטינית שלהם יש לבטא כלטינית איטלקית. כל מקרה לגופו.
 

Petrus

New member
האמנם?

גם אם נלך על-פי הדוגמה שלך, ונניח שמלחין גרמני מסויים היה מושפע ממלחין איטלקי, סביר להניח שבאותה כנסייה בה ביצעו את יצירותיו, ההגייה היתה ע"פ ההגייה המקומית, למרות שהמלחין היה תחת השפעה איטלקית. מה שכן ניתן לומר זה שלמרות שהנדל היה מלחין גרמני במקור, את דיקסיט דומינוס שלו (מס' 232 ברשימת יצירותיו) 'ראוי' לבצע בהגייה כנסייתית (איטקלית), מאחר והיצירה נכתבה ובוצעה בזמן שהותו של הנדל באיטליה ב-1707.
 

kolhazman

New member
זו אכן סוגייה

סבוכה שרבות הגישות לגביה. ההחלטה לגבי המבטא תלויה בארץ המלחין, בתקופה, בזמרים שעמדו לרשותו ומוצאם אבל גם בארץ שבה יבוצע הקונצרט ובהקשר הביצוע (ובמבצעים כמובן). בתחילת דרכי התרגלתי למבטא האיטלקי (אניוס דאי, אין אצ'לסיס דאו) וזכורה לי הפעם הראשונה בגרמניה כשהייתי צריכה להתרכז מאוד כדי לשיר אקסצלסיס, אגנוס ובמיוחד Kürie... גם הלטינית הצרפתית שונה מאוד ואחרי שמתרגלים היא גם מוסיפה אסטטיקה מיוחדת. (לדוגמה: ההקלטה של הרווחה לרקויאם של פורה). כזכור לי דוקא הלטינית הצרפתית המוקדמת פחות שונה מן האיטלקית והיא הולכת ו"מצורפתת" ככל שמתקרבים למאה ה-19. מצורפת ביבליוגרפיה קצרה למי שרוצה להתעמק. אני בעיקר מכירה את הספר של Vera Scherr וממליצה עליו כעזרה פרקטית לביצוע (אבל הוא בגרמנית ולכן אולי פחות שימושי).
 
למעלה