הגדר הרעה- אברהם שלום, ראש השב"כ לש

[yeshgvul]

הגדר הרעה- אברהם שלום, ראש השב"כ לש

לשעבר. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=366186

 

[yeshgvul]

בחזרה למיתון של 67 - נחמיה שטרסלר

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=366185

 

[מטרניך]

מעט נכון והרבה לא נכון אצל שטרסלר

מומלץ לקרוא את מאמרו של שטרסלר ולנתח אותו בצורה מפוקחת. לדבריו של שטרסלר יש חשיבות כי הוא אחד העיתונאים הכלכליים המובילים והדעתנים בישראל. אעפ"כ שטרסלר לא מחוסן מטעויות, אפילו טעויות גדולות. הוא מדגים מה קורה לבעל מקצוע כששיקולים בלתי-מקצועיים מתחילים להשפיע על שיקול דעתו. אתחיל עם מה שנכון אצל שטרסלר. שטרסלר צודק שבלי סיום הטרור והאינתיפאדה המשק הישראלי לא יוכל לממש את פוטנציאל הצמיחה ה*תיאורטי* שלו. היוצא מזה הוא שיש לנו אינטרס מובהק בסיום הטרור והאינתיפאדה ובהסדר עם הפלסטינים. אבל האם זה כל הסיפור? האם אין חשיבות לשאלה *איך* לסיים את הטרור ו*איזה* הסדר רצוי לנו? תמצית המאמר נמצאת בקטע הבא: >>אך דווקא שר האוצר, הרוצה כל כך להשיג צמיחה, כדי להוכיח הצלחה, אינו מסכים להבחנה זו. נתניהו אומר, שהסכם אוסלו הציב בראש הרשימה את השלום, אחר כך את הצמיחה, ובסוף את הביטחון - והסכם אוסלו נכשל. לכן הוא מציע סדר הפוך של הדברים. הוא מציב בראש הרשימה את הביטחון; כלומר, סיום מוחלט של פעולות הטרור. זה יביא בעקבותיו את חידוש הצמיחה המהירה, ורק אז, במקום השלישי, יגיע הסדר השלום. אבל איך משיגים את סיום הטרור ואת הביטחון בלי הסכם מדיני, בלי ויתורים ופינוי התנחלויות? לנתניהו פתרונים.<< משונה מאוד ששטרסלר לא הפנים בכלל את המשמעות של כישלון אוסלו. מה הרבותא ב'הסכם' עם הפלסטינים העומד על כרעי תרנגולות, מותיר על כנם את אירגוני הטרור ומזניח את האינטרסים הבטחוניים של ישראל? כישלון אוסלו הוכיח שאסור לנו להגיע לעוד הסדר כדוגמתו שיתפוצץ לנו בפנים וימוטט את כל הבניין. איך אפשר להמליץ על תרופה שלא ריפאה את המחלה, אלא גרמה לסיבוכים? האם כשאדם חולה עליו לקחת כל תרופה שיביאו לו מבלי לבדוק מה הוא מכניס לפיו? אי-אפשר שלא להסכים עם סדר הדברים של נתניהו: קודם הביטחון, לפחות יסודות הביטחון (חיסול הטרור), ורק על הבסיס הזה הייתר. דיברתי למעלה על פוטנציאל הצמיחה ה*תיאורטי* של המשק הישראלי (5% בשנה). יש לכך סיבה פשוטה: ללא פיתרון יסודי של בעיות הביטחון של ישראל ביחסיה עם הפלסטינים לא ניתן להגיע לצמיחה בת-קיימא בסדר הגודל הזה. ייתכן שאם שרון יחתום על איזושהי פיסת נייר של 'הסכם' עם הרש"פ תהיה בטווח הקצר אופוריה חדשה והמשק יזנק אל על. אבל עד מהירה יתמוטט הכל בדם ואש ומה'פוטניאל' יישארו רק פוטנציאל ועיי חורבות. ועוד הערה: שטרסלר מצטט ממחקר של שני כלכלנים שהגיעו למסקנה שהמשק הישראלי נופל למיתון כמו ב-67' כאשר המדד לכך הוא שיעור התמ"ג הישראלי ביחס לתמ"ג האמריקאי. היחס הזה, כך הם טוענים, ירד והגיע למה שהוא היה ב-67', כלומר 43%. אבל זאת טענה מטעה ומשונה, שלא לומר דמגוגית, ומצער לשמוע אותה ממשקיף חד עין בד"כ כמו שטרסלר. אם כבר רוצים להשוות אז נכון יותר יהיה להשוות את ישראל לאירופה ולא לארה"ב שידעה בשנות ה-90 שיעורי צמיחה גבוהים הרבה יותר מאשר אירופה. חוץ מזה השוואת התוצר לנפש לא תמיד נכונה ובמיקרה שלנו אפילו מטעה באשר לתיאור עוצמתו האמיתית של המשק הישראלי. כידוע גדלה אוכלוסיית ישראל בתקופה זאת כמעט פי שלושה לעומת גידול הרבה יותר נמוך בארה"ב וגידול נמוך ביותר באירופה. הדינמיקה של ההתפתחות הכלכלית של ישראל בתקופה זו חזקה לאין שיעור בהשוואה לארה"ב ובוודאי לאירופה. ישראל של היום היא מדינה אחרת לחלוטין ממה שהיתה לפני 36 שנים. גם כשהוא משווה את הצמיחה בשנה הזאת או הבאה לצמיחה בארה"ב ובאירופה שטרסלר חצי מטעה. נכון שהכלכלה האמריקאית מתאוששת ומנבאים לה 4% בשנה הבאה. אבל אירופה במצב הרבה יותר קשה. במדינות העיקריות שם תהיה השנה 'צמיחה שלילית' ובנוגע לשנה הבאה מדברים על משהו כמו 1% שזה למעשה קיפאון אם לא נסיגה. להערכתי, השיפור במצב הביטחון עם בניית הגדר והצלחת האמצעים האחרים למלחמה בטרור יגדיל גם את הסיכויים להסדר מדיני כי הפלסטינים יווכחו לדעת יותר ויותר שהאינתיפאדה מובילה אותם לאסון והסיכוי היחיד שיש להם הוא במו"מ להסדר. התחלה של התפכחות אנחנו רואים אצלם כבר היום. לא אופתע אם תחזיותיו הקודרות של שטרסלר יתפוגגו ונראה בשנה הבאה התפתחויות חיוביות במשק ויציאה מהמיתון (מותנה כמובן גם בהצלחת הרפורמות הכלכליות והחברתיות - על כך שטרסלר לא מדבר בכלל).

 

[לדמוקרטיה אמיתית]

שטרסלר בכלל דעתני מדי ומגמתי מדי

גם במאמר הזה הוא מבצע מעשים מגונים בעובדות כדי שיתאימו לדעותיו הנוקשות. מאמרים שכתב כנגד ההשקעה ברכבת וכנגד ההשקעה בהתפלת מים (מצדו - שלא תהיה חקלאות, והוא שכח שכבר היום חקלאות צורכת םחות ממחצית המים) היו עוד יותר גרועים. מטרניך, מפוכחת (במובן נטולת אשליות) זה בכ"ף - שגיאה שאוכלת כל חלקה טובה בימינו. אלא אם התכוונת ללשון פיקוח.

 

[מטרניך]

טעות,ד"א: מציאות או מצב אתה יכול

לנתח בצורה מפוכחת (נטולת אשליות, ריאליסטית), טקסט מנתחים בצורה מפוקחת (בקוף) במובן של 'בשום בשכל', בעיניים פקוחות למה שכתוב בו, בשורות וביניהן, בפיקחות. לאנגלית מתורגם מפוקח כ-CLEVER, SHREWD, SMART. ולשטרסלר: אכן הוא כתב הרבה נגד רכבות (טמטום גמור) ובעד אוטוסטראדות - בניגוד לכל הלקחים בעולם וגם אצלנו. יחד עם זה הוא כתב גם מאמרים טובים.

 

[לדמוקרטיה אמיתית]

ע"פ מילון "רב מילים"

הסבר מלא למילה מְפֻקָּח תואר 1. נתון בפיקוח; (כנסמך) נתון בפיקוחו של אדם מסוים או גורם מסוים. • בעלי המזנון קיבלו רשימה של מחירים מפוקחים, והם פועלים על-פיה. • באותן שנים הייתה הפעילות הפוליטית החופשית מוגבלת ומפוקחת עד שנעלמה כליל. • רוב נציגי הוועדה הם נציגים של גופים מפלגתיים או גופים מפוקחי השלטון. 2. ספרותית, נדיר נבון, שנון, פיקח מאוד. המשמעות הראשונה היא הרווחת, והיא מלשון פיקוח: כביכול מישהו יבדוק ויפקח על הקריאה שלנו. גם השנייה היא לא מדויקת לעניין. טקסט אתה יכול לקרוא "קריאה ביקורתית". אין לי כאן מילון רציני יותר. על שטרסלר: לדעתי גם המסע שלו נגד ההתפלה ונגד החקלאות היה בעייתי מאד. בלי ספק הוא כותב גם מאמרים טובים וגם במאמרים הרעים, כמו זה שהביא ישגבול, יש תמיד לא מעט אמת. למשל, על הרכבת הוא כתב שאוהבים להשקיע בה כי זה פופולרי, ושבמערב תמיד העלויות התגלו כגדולות מהצפוי, והיקפי הנוסעים נמוכים מהצפוי - אני מאמין לכל זה, אבל בכל זאת ההשקעה כדאית. הבעייה שלו היא נחרצות יתר והתעלמות ממה שלא מתאים לתאוריה. כל הפרשנים ככה אבל אצלו זה חמור במיוחד.

 

[מטרניך]

יש ניתוח מפוקח, אמירה מפוקחת וכו'.

אני יודע שנוצר לפעמים בעברית בלבול בגלל חילופי האותיות. יש עוד כמה דוגמאות כאלה: למשל טפל (משני,צדדי, לא עיקרי) ותפל (חסר טעם). א-פרופו רכבת: פעם הוא כתב בהתפעלות על הרכבת התחתית בפראג ואז אחד הקוראים כתב מכתב למערכת והביא ציטוטים ממאמר שהוא כתב נגד הרכבת אצלנו - זה היה ממש מביך.

 

[לדמוקרטיה אמיתית]

לא מסכים, אך זה לא פורום לשון

אני לא ראיתי שימוש ב"מפוקח" במובן "ביקורתי, בעיניים פקוחות" בשום מקום רציני, אך ראיתי זאת הרבה בפורומים ותגובות באינטרנט. כאמור ע"פ מילון "רב מילים" המשמעות היא "נתון בפיקוח". אמירות מפוקחות היו בבריה"מ ז"ל, שם השלטונות פיקחו על כל מה שאמרת. אם תביא לי מובאה ממקור רציני, או הגדרה ממילון ידוע, אשנה את דעתי: "רב מילים" לא רע אבל הוא לא סמכות רצינית.

 

[מטרניך]

כששמאלנים אוהבים שב"כניקים.........

אומרים שכשצריכים את הגנב מורידים אותו מעמוד התלייה. פתאום השמאלנים גילו את אברהם שלום - האיש שנתן לאהוד יתום את ההוראה לחסל מחבלים שנתפסו חיים והכניס את השב"כ ואת המדינה כולה למערבולת ההרסנית הידועה כ'פרשת קו 300'. העיקר שהוא נגד שרון ונגד גדר ההפרדה. מה זה משנה שראש השב"כ הנוכחי, שהוא איש צנוע, חכם וישר שלזכותו הישגים בלתי רגילים במלחמה בטרור וכולנו חייבים לו הרבה מאוד, מודיע על הצלחתה הבלתי-רגילה של הגדר? השמאלנים מחבקים את השב"כניק שלהם - ביריון ושקרן פורע חוק כמו שלום שנאלץ לעזוב בחרפה את תפקידו כראש השב"כ אחרי שהרס אותו אירגונית ומוסרית - המשרת היטב את צרכיהם היום. אני רואה אותו מקבל עוד מעט את סיכת גוש שלום מידי אבנרי ואולי עולה איתו למוקטעה. מזכיר לי איך השמאל הבי"ל הכשיר את פושע המלחמה האמריקאי העיקרי בוויטנאם, רוברט מקנמארה, המשרת את צרכיו של השמאל היום, ומתעלק ללא סוף על מי שהביא את המלחמה הטראגית הזאת לסיומה - הנרי קיסינג'ר.

 

[yeshgvul]

לא ידוע לי ששלום או מקנמרה

הוכשרו. זה לא הופך אותם לאידיוטים.

 

[לדמוקרטיה אמיתית]

כמו כן הפליל אדם חף מפשע!

שלום השתתף במזימה להפללת קצין צה"ל חף מפשע, ולשם כך שיקר והורה לפקודיו לשקר. בכנות, לא מעניין אותי מה הוא אומר. מדובר באישיות פלילית מובהקת, החשודה כנגועה באינטרסים, ונוסף לכך באדם שמנותק ממקורות המידע מזה שנים ארוכות, ולכן קולו אינו חשוב מזה של כל פרשן בטחוני אחר. הראיון שנערך עם אברהם שלום בתוכנית "עובדה" שעסקה, או יותר נכון שיווקה את הסכם ז'נבה, היה ביזיון עיתונאי ממדרגה ראשונה. מעניין להיזכר בחשיפת פרשת קו 300, שהיתה הישג עיתונאי אדיר. דרך ארוכה ורעה עשתה התקשורת מאז. את דעתו של עמי איילון, למשל, אני מחשיב מאד. מה עמדתו בעניין הגדר, מישהו יודע?

 

[yeshgvul]

לא ידוע לי על תמיכה של אילון בגדר

הזו. ידוע לי על כך שאמר שהוא רואה פחות מדי סרובים לפקודות בלתי חוקיות שניתנות בשטחים.

 

[דקל עוזר]

ביצוע תפקיד לא שווה דעה פוליטית

דע לך מטרניך דבר אחד. כאשר אדם מבצע תפקיד הוא נשאב לתוך התפקיד והרבה פעמים דעתו הפוליטית נשאבת ביחד איתו. כל חייל ושוטר שעמד במחסום והיה בסיור התעלל במישהו. בשביל הכיף , הצחוק , בשביל להציל את המולדת , בשביל החברה , לא יודע למה אבל זה לא פסח גם על שמאלנים. דווקא אני מעיד על עצמי , רק לאחר הדברים הללו התפקחתי והבני כמה זה לא טוב ואיזה עול אנחנו גורמים לנו לערבים ולעולם. דוגמאות אחרות: בוגי(חומת מגן) ,ברק(לבנון) ,אליק רון(ספטמבר01), איילון(שב"כ) ועכשיו שלום(קו 300) ויהיה ויש עוד. אם אתה רוצה ועניין אותך לראות סרט טוב שמדבר על התופעה הזו בדיוק - האפתיות של לוחמים והדבקות במשימה מול אובדן ערכים ראיתי אתמול סרט עם ברוס וויליס על משהו דומה -דמעות של שמש (אני חושב). כשבן דוד שלי הלך לצא המלצתי לו ללכת לגדוד כי רק שם שטוחנים במחסום או באיזה צומת זרוקה , רק שם מגלים את האמת המרה על היכן אנו חיים.

 

[sheketz]

בדיוק כפי שצפיתי

יש תפנית אמיתית בשמאל, ההתנגדות משמאל לגדר כבר לא (רק) מהתוואי שלה אלא בעיקר בגלל שזה צעד חד צדדי ללא הסכמת הפלסטינים, וכי זה עוול לא לאפשר להם להרוג ישראלים לפי רצונם, כי זה גורם להם תסכול ונזק נפשי ופוגע בזכויות האדם שלהם.

 

[סוציולוג]

קראנו את אותו המאמר?

אברהם שלום לא מתנגד לגדר על הקו הירוק, ההסתייגות היחידה שלו מגדר בכלל מגיעה בסיפא של דבריו, וגם היא מגיעה במשפט שאומר שייתכן שלא נצרך בכלל גדר. כמובן שלך עדיף לעשות דמוניזיציה לשמאל מאשר להתמודד עם הטענות שעולות מהדברים הללו, ולהתעלם מההיסטוריה העולמית (דרום אפריקה והבנטסונים) שמוכיחה שמיעוט לא יכול לשלוט על רוב לאורך זמן, גם אם נותנים לרוב כלים "לניהול עצמי מלא". הגדר מספחת 50% בערך מהגדה הממערבית, סיפוח שכזה יחזיק מעמד לאורך שנים ספורות, לאחריו תקום מדינה דו-לאומית שבה יהודים יהיו מיעוט. אתה רוצה לחזור לימים שלפני 48?, אני לא.

 

[מטרניך]

קראנו את אותו המאמר, סוציו?

שלום מזכיר את הקו הירוק רק בסוף כשהוא אומר. הינה שתי הפיסקאות שמהן *ניתן להסיק* שיש לו גם התנגדות לתוואי הקיים הפוגע בילידים וגורם, לדעתו, לנזק מדיני: >>>>>>> גדר כזאת עלולה להגביר את הטרור. הערבים חשים בגללה קיפוח והשפלה. כולאים אותם מאחרי גדרות, ממררים את חייהם וגוזלים למעשה את אדמתם. הם יראו כל העת את המתנחלים עוברים בנוחות, ותחושות הדיכוי והאפליה ירקיעו שחקים. ומצד אחר, אצל המתנחלים ייקבעו יותר ויותר רגשות העליונות וההתנשאות של אדוני הארץ, בעלי זכויות היתר, מול הילידים הערבים. די ברור, שהתופעות הללו יגבירו את המחלוקת הפנימית בציבור ויחלישו את החברה בישראל. זה נזק כבד, שיש להביא בחשבון. ....... על הנזק המדיני לישראל שגורמת הגדר אין מה להרחיב את הדיבור. אפשר לטעון יומם וליל שזאת גדר ביטחונית ולא מדינית - איש אינו מאמין לנו. שלא לדבר על תקציבי הענק שמושקעים בפרויקט המזיק והאווילי הזה. >>>>>>>> רוב המאמר הוא התקפה על הגדר בתור שכזו: סיפורים על חומת ברלין והחומה בין מע' למז' גרמניה, כלי הנשק תלול המסלול שבידי הפלסטינים (כמו מרגמות) שבעזרתו ניתן לירות מעל לגדר, לגלוג על אלה המצביעים על הצלחת הגדר ברצועת עזה והתנגדות לגדר בכלל. עכשו, סוציו, כדאי שתספר לנו מה אתה יודע על ההיסטוריה העולמית ועל דרא"פ והבנטוסטאנים. הבנטוסטאנים ניהלו מלחמת טרור נגד דרא"פ הלבנה? היו גדרות הפרדה מסביב לבנטוסטאנים? ביקרתי בזמנו בכמה מהם (טראנסקיי, סיסקאי, בופוטצוואנה), יש לי אפילו (למזכרת) 'אשרות' וחותמות בדרכון. אבל ה'גבול' שם הזכיר לי יותר את הגבול בין איטליה לשוויץ או בין צרפת לבלגיה (לפני ביטולו) מאשר את מה שקורה סביב גדר ההפרדה אצלנו. באותה המידה תוכל לספר על נוף הירח כדוגמא לנוף הנפוץ בסיביר.

 

[לדמוקרטיה אמיתית]

גם וגם. ניתוח הנימוקים:

חלק מהנימוקים שלו נכונים בעיקר לגדר הנוכחית ופחות לגדר על קווי 67: א. גדר שמוצבת על קווי 67 תעורר פחות התנגדות מדינית ויהיה קל יותר לשווקה כגדר בטחונית. ב. פגיעה בערבים - גדר על קווי 67 תגרום הרבה פחות לבעיות כמו חציצה בין תושבים לאדמתם, הפרדה בין כפרים לעיר המרכזית הסמוכה, וכן הלאה. ג. שערים - וזה קשור לבי"ת - במתכונת הנוכחית דרושים שערים רבים כדי לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה הערבית. השערים הללו פוגעים מאד באפקטיביות של הגדר. לסעיף גימ"ל אני מסכים בהחלט. מצד שני, גם על קווי 67 יידרשו שערים רבים, ולו כדי לאפשר מעבר מתנחלים. ייתכן ויידרשו פחות שערים, ופחות ערבים יעברו בהם באופן קבוע. אם נרצה, לא יעבור אף אחד. לסיכום נימוק גימ"ל תופס גם נגד קווי 67, אבל פחות. שני הנימוקים האחרים שלו הם נגד הגדר בכלל: ד. שהיא לא מונעת ירי תלול מסלול, ה. שאין לגזור מהצלחת הגדר בעזה. בכל אופן כבר קודם הסברתי שדעתו לא נחשבת בעיני יותר מזו של כל פרשן אחר, ובגלל אישיותו הבעייתית - אפילו פחות. עם זאת, בחלק מהנימוקים בהחלט יש ממש.

 

[sheketz]

תגובה

התייחסות לסעיפים א'-ג' א. אני לא בטוח שהטיעון הבטחוני בכלל מקובל על מרבית מבקרי ישראל בעולם (למעשה אני בטוח שלא). ב. לא חושב שהעניין הכמותי הוא שמשפיע. אם יש פגיעה באוכלוסיה הערבית אז ישראל תהיה תחת ביקורת קשה. למשל, יהיו משפחות שיופרדו על ידי הגדר או כפר שיחצה בגלל הגדר, זה לא עניין שקשור לתואי שלה, אלא אם כן התואי הוא חוף הים. ג. אם לא יעברו ערבים רבים דרך הגדרות אז הביקורת עלינו תהיה ארסית במיוחד, וכך כמובן צפוי להיות, ואם יעברו אז לא תהיה הגדר אפקטיבית. סיכום - הגדר נתנת שפע הזדמנויות לביקורת וגם לתעמולה אנטי ישראלית - לא כל כך תלוי היכן תעבור.

 

[מטרניך]

תיקון: אחרי המשפט הראשון נשמטה

הפיסקה הבאה: >>יש הטוענים, שצריך לבנות את הגדר רק על גבול הקו הירוק ורק בהסכם עם הפלשתינאים. ייתכן שזה נכון. אבל כשנגיע לחתימת הסכם כזה, שיהיה מן הסתם הסכם שלום, יקדמו לכך הסכמים מסובכים יותר, ואולי לא יצטרכו בכלל גדר.<<

 

[sheketz]

אינני עושה דמוניזציה לאף אחד

אני פשוט מנסה לתאר את ההתנהלות של השמאל, שהגדר נולדה אמש בבית מדרשו (ע"ע חיים רמון). והיום הוא מתכחש לה, ומחר יתנגד לה כאילו היא האויב הגדול ביותר של השלום. הטענה שלי היא שכך הוא וכך יהיה ולא משנה מה יהיה בסופו של דבר התוואי שלה. אם אתה מוצא בזה איזה מרכיב של דמוניזציה אנא האר את עיני.