הגדלת תקציב הרכבת
הגדלת תקציב הרכבת
כתבה מגלובס חזון הרכבת של שניר: קידום צרכים ציבוריים והעשרת קופת הרכבת לאחר שלושה חודשים כמנכ"ל הרכבת הצליח יוסי שניר לגייס תמיכה לתוספת 10 מיליארד שקל לתקציב, ועם זאת, הוא מתנגד לפרויקטים בשיטת B.O.T גל ניסים ארבעה חודשים בלבד מכהן מנכ"ל הרכבת הנכנס, יוסי שניר, בתפקידו, וכבר הצליח לגייס את תמיכתם הנלהבת של ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר התחבורה, אפרים סנה, לתוכנית NEW DEAL , שמטרתה קידום מאסיבי של הקמה ושדרוג מסילות ברזל. משמעות התמיכה - תוספת של 10 מיליארד שקל לתקציב הרכבת, שעומד כיום על 8 מיליארד שקל לחמש השנים הקרובות. הישג מרשים ללא ספק. בשיחה עם "גלובס" מסביר שניר איך הצליח להכפיל את התקציב: "כולם היו בשלים. אני רק שיווקתי את מה שהם כבר ידעו: שזה טוב, חשוב וזמין. לא המצאתי את הגלגל, רק התחלתי לסובב אותו יותר מהר". במסיבת עיתונאים שכינס בשבוע שעבר הציג שניר את חזונו: "לראות את הפעילות ברכבת בראייה רחבה: לשפר שירות לנוסעים מצד אחד, ומאידך לנצל משאבים העומדים לרשות הרכבת כדי להעשיר את קופתה". מאחורי ההצהרות הבומבסטיות המאפיינות אירועים מסוג זה, מסתתרות תוכניות מפורטות שישנו, במידה שייצאו אל הפועל, את פני התחבורה הציבורית בארץ. על-פי התכנון, המהפכה תתרחש תוך שבע שנים. אז יהיו לנו הרבה יותר מסילות, תדירות רכבות גבוהה יותר (כל 15 דקות רכבת בינעירונית). לפי הצפי, בשנת 2008 צפויים לנסוע ברכבות 59 מיליון נוסעים. לשם ההשוואה, בשנת 2001 נסעו ברכבת 15 מיליון נוסעים בשנה. תוכניות העבודה מחולקות לשלושה: לנגב, מרכז וצפון. בנגב מתוכננות תשע תוכניות: הכפלת המסילה לבאר-שבע; הכפלת הקו רחובות-אשדוד; שדרוג והכפלה של קו אשדוד-אשקלון; הקמת קו שיחבר בין אשקלון דרך שדרות, נתיבות ואופקים לבאר-שבע; שדרוג הקו דימונה-באר-שבע; כניסה לנמל אשדוד; חיבור בין ראשל"צ לאשדוד וה"קו הבטוח" שיאפשר נסיעה רצופה מעזה לטול כרם במשך 80 דקות. לדברי שניר, קו זה, שעלותו 204 מיליון דולר, יכול לפתור הרבה בעיות בטחוניות. על-פי התוכנית, תיסלל מסילה בין מחסום ארז לצומת מפקיעים, ובין כפר סבא לטול כרם. הנסיעה בין עזה לטול כרם תהיה על הציר שבין אשקלון-לודראש העין. במרכז ישנן 13 תוכניות לשדרוג והקמת מסילות ברזל. בין התוכניות המרכזיות: מסילה שלישית באיילון, שדרוג הקו לירושלים, קידום הקו המהיר לירושלים, תכנון הקו ואישרו ייעשה על-פי התחזית עד שנת 2006. הקו יושלם וייפתח לשימוש לכל המוקדם ב-2009. קווים נוספים: ת"א-נתב"ג; נתב"ג מודיעין; ת"א-ראש העין; ת"א-כפר סבא; ראשל"צ מערב-רמלה-מודיעין ועוד. בצפון מתוכננים ארבעה פרויקטים: הכפלת המסילה בין קרית מוצקין-עכו-נהריה. מסילה בין עכו לכרמיאל ורכבת קו העמק בין צומת לב המפרץ לבית שאן דרך עפולה ויקנעם. סך עלות הפרויקטים 13 מיליארד שקל, ובנוסף 5 מיליארד דולר עבור ציוד רכבות ומתחמי תחזוקה. ועדה בינמשרדית שהוקמה לאחרונה אמורה לגייס את הגידול בתקציב המובטח. המנה הראשונה, 400 מיליון דולר, תמומן ככל הנראה מהלוואות. יתרת הסכום תמומן בהלוואות ובשיתוף הסקטור הפרטי בהקמת תשתיות אך לא בהפעלה. שניר מתנגד נמרץ של שיטת ה-B.O.T. לדבריו, שיטה זו נכשלה באירופה וגרמה נזקים גדולים לממשלות. לעומת זאת, הוא תומך בשיתוף הסקטור הפרטי רק בהקמת התשתית. לדבריו, "במדינה כל כך קטנה שנמצאת בפיגור כה רב, אין מקום לשתי חברות הפעלה". שניר מציג בתוכנית העבודה שלו תפיסה משולבת: לקדם צרכים ציבוריים בתחבורה ומאידך לנצל את הפוטנציאל שטמון במשאבי הרכבת השונים לעשות כסף. והרבה. בין המטרות שהציב שניר לעצמו נמצאת הגדלת נתח הרכבת בהובלת מטענים. מעבר לתועלות הכלכלית לקופת הרכבת, התועלת למשק היא עצומה מבחינת בטיחות בדרכים: 4,000 טון שיובלו ברכבת מורידים 100 משאיות על הכביש. הבעיה ביישום הרעיון היא שאין מספיק זמן מסילה. התוכניות להקמת מסילות נוספות יקדם אינטרס חשוב זה. דרך נוספת להעשיר את הקופה היא ניצול מתחמי הקרקע של הרכבת, שנחשבים ליקרי ערך, להקמת פרויקטים מסחריים ותעסוקתים. הרכבת והאוצר יציעו בקרוב מספר מתחמים להקמת פרויקטים שונים על-ידי הסקטור הפרטי במתחמי הרכבת. את כניסתו של שניר לתפקיד ליוו קולות צורמים. המנכ"ל היוצא, עמוס עוזני, והאגודה לזכויות האזרח, עתרו לבג"ץ נגד מינויו, שלטענתם היה נגוע בשיקולים פוליטיים. על פרשה זו אומר שניר: "הרגשתי מאוד רע עם כל הפרשה. עוזני ניסה להפוך אותי למאכר פוליטי-מפלצתי. אני לא חבר של אף אחד. אני איש מקצוע, ואוכיח בשטח ובעשייה שאני ראוי לתפקיד".
הגדלת תקציב הרכבת
כתבה מגלובס חזון הרכבת של שניר: קידום צרכים ציבוריים והעשרת קופת הרכבת לאחר שלושה חודשים כמנכ"ל הרכבת הצליח יוסי שניר לגייס תמיכה לתוספת 10 מיליארד שקל לתקציב, ועם זאת, הוא מתנגד לפרויקטים בשיטת B.O.T גל ניסים ארבעה חודשים בלבד מכהן מנכ"ל הרכבת הנכנס, יוסי שניר, בתפקידו, וכבר הצליח לגייס את תמיכתם הנלהבת של ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר התחבורה, אפרים סנה, לתוכנית NEW DEAL , שמטרתה קידום מאסיבי של הקמה ושדרוג מסילות ברזל. משמעות התמיכה - תוספת של 10 מיליארד שקל לתקציב הרכבת, שעומד כיום על 8 מיליארד שקל לחמש השנים הקרובות. הישג מרשים ללא ספק. בשיחה עם "גלובס" מסביר שניר איך הצליח להכפיל את התקציב: "כולם היו בשלים. אני רק שיווקתי את מה שהם כבר ידעו: שזה טוב, חשוב וזמין. לא המצאתי את הגלגל, רק התחלתי לסובב אותו יותר מהר". במסיבת עיתונאים שכינס בשבוע שעבר הציג שניר את חזונו: "לראות את הפעילות ברכבת בראייה רחבה: לשפר שירות לנוסעים מצד אחד, ומאידך לנצל משאבים העומדים לרשות הרכבת כדי להעשיר את קופתה". מאחורי ההצהרות הבומבסטיות המאפיינות אירועים מסוג זה, מסתתרות תוכניות מפורטות שישנו, במידה שייצאו אל הפועל, את פני התחבורה הציבורית בארץ. על-פי התכנון, המהפכה תתרחש תוך שבע שנים. אז יהיו לנו הרבה יותר מסילות, תדירות רכבות גבוהה יותר (כל 15 דקות רכבת בינעירונית). לפי הצפי, בשנת 2008 צפויים לנסוע ברכבות 59 מיליון נוסעים. לשם ההשוואה, בשנת 2001 נסעו ברכבת 15 מיליון נוסעים בשנה. תוכניות העבודה מחולקות לשלושה: לנגב, מרכז וצפון. בנגב מתוכננות תשע תוכניות: הכפלת המסילה לבאר-שבע; הכפלת הקו רחובות-אשדוד; שדרוג והכפלה של קו אשדוד-אשקלון; הקמת קו שיחבר בין אשקלון דרך שדרות, נתיבות ואופקים לבאר-שבע; שדרוג הקו דימונה-באר-שבע; כניסה לנמל אשדוד; חיבור בין ראשל"צ לאשדוד וה"קו הבטוח" שיאפשר נסיעה רצופה מעזה לטול כרם במשך 80 דקות. לדברי שניר, קו זה, שעלותו 204 מיליון דולר, יכול לפתור הרבה בעיות בטחוניות. על-פי התוכנית, תיסלל מסילה בין מחסום ארז לצומת מפקיעים, ובין כפר סבא לטול כרם. הנסיעה בין עזה לטול כרם תהיה על הציר שבין אשקלון-לודראש העין. במרכז ישנן 13 תוכניות לשדרוג והקמת מסילות ברזל. בין התוכניות המרכזיות: מסילה שלישית באיילון, שדרוג הקו לירושלים, קידום הקו המהיר לירושלים, תכנון הקו ואישרו ייעשה על-פי התחזית עד שנת 2006. הקו יושלם וייפתח לשימוש לכל המוקדם ב-2009. קווים נוספים: ת"א-נתב"ג; נתב"ג מודיעין; ת"א-ראש העין; ת"א-כפר סבא; ראשל"צ מערב-רמלה-מודיעין ועוד. בצפון מתוכננים ארבעה פרויקטים: הכפלת המסילה בין קרית מוצקין-עכו-נהריה. מסילה בין עכו לכרמיאל ורכבת קו העמק בין צומת לב המפרץ לבית שאן דרך עפולה ויקנעם. סך עלות הפרויקטים 13 מיליארד שקל, ובנוסף 5 מיליארד דולר עבור ציוד רכבות ומתחמי תחזוקה. ועדה בינמשרדית שהוקמה לאחרונה אמורה לגייס את הגידול בתקציב המובטח. המנה הראשונה, 400 מיליון דולר, תמומן ככל הנראה מהלוואות. יתרת הסכום תמומן בהלוואות ובשיתוף הסקטור הפרטי בהקמת תשתיות אך לא בהפעלה. שניר מתנגד נמרץ של שיטת ה-B.O.T. לדבריו, שיטה זו נכשלה באירופה וגרמה נזקים גדולים לממשלות. לעומת זאת, הוא תומך בשיתוף הסקטור הפרטי רק בהקמת התשתית. לדבריו, "במדינה כל כך קטנה שנמצאת בפיגור כה רב, אין מקום לשתי חברות הפעלה". שניר מציג בתוכנית העבודה שלו תפיסה משולבת: לקדם צרכים ציבוריים בתחבורה ומאידך לנצל את הפוטנציאל שטמון במשאבי הרכבת השונים לעשות כסף. והרבה. בין המטרות שהציב שניר לעצמו נמצאת הגדלת נתח הרכבת בהובלת מטענים. מעבר לתועלות הכלכלית לקופת הרכבת, התועלת למשק היא עצומה מבחינת בטיחות בדרכים: 4,000 טון שיובלו ברכבת מורידים 100 משאיות על הכביש. הבעיה ביישום הרעיון היא שאין מספיק זמן מסילה. התוכניות להקמת מסילות נוספות יקדם אינטרס חשוב זה. דרך נוספת להעשיר את הקופה היא ניצול מתחמי הקרקע של הרכבת, שנחשבים ליקרי ערך, להקמת פרויקטים מסחריים ותעסוקתים. הרכבת והאוצר יציעו בקרוב מספר מתחמים להקמת פרויקטים שונים על-ידי הסקטור הפרטי במתחמי הרכבת. את כניסתו של שניר לתפקיד ליוו קולות צורמים. המנכ"ל היוצא, עמוס עוזני, והאגודה לזכויות האזרח, עתרו לבג"ץ נגד מינויו, שלטענתם היה נגוע בשיקולים פוליטיים. על פרשה זו אומר שניר: "הרגשתי מאוד רע עם כל הפרשה. עוזני ניסה להפוך אותי למאכר פוליטי-מפלצתי. אני לא חבר של אף אחד. אני איש מקצוע, ואוכיח בשטח ובעשייה שאני ראוי לתפקיד".