יהיה טוב 1971
New member
הבת שלי מדברת כמו ילדה קטנה
מתייעצת:
בתי בת 10, עולה לכיתה ה, ועד היום, טפו חמסה שום בצל פרסה, הכל בסדר. תלמידה טובה, חברות חמודות, הכל הכל היה בסדר.
השנה האחרונה שמתי לב שהיא מדברת כמו ילדה קטנה מגילה.
כאילו היא מקטינה את הקול שלה כשהיא מדברת. קשה לי להסביר. זה לא רק הקול אלא גם האינטונציה של הדיבור של ילדה בת 4.
בהתחלה התעלמתי כי חשבתי שזה רק איתי בבית, מנסה להיות חמודה. אבל זה קול שבעייני מאוד מעצבן ולא נעים לאוזן שילדה בת 10 מדברת ככה.
אבל אז שמתי לב שהיא מדברת ככה גם עם אחרים (עם אבא, עם הבייביסיטרית שלה, עם חברות).
אז ביקשתי ממנה להפסיק. קראתי לזה: "ציפצופים", תפסיקי לצפצף, דברי הקול הנורמלי שלך.
אבל היא מתווכחת איתי שזה הקול שלה ואין לה קול אחר. היא טוענת שמעליב אותה שאמרתי לה שהיא מצפצפת.
עכשיו אני בדילמה אם זה באמת הפך להיות הקול שלה או שהיא עושה את עצמה, כי אני לא רוצה לגרום לה רגשי נחיתות.
ובאמת, היא התחילה קיטנה בקיץ ופעם ראשונה שהיא טוענת שאין לה חברות, סיפרה שהבנות התחברו בינהן והיא מרגישה שהן לא מקבלות אותה לקבוצה. אני שוקלת אם זה קשור איכשהו לדיבור שהיא סיגלה לעצמה. אני יכולה לדמיין את הבנות מדברות איתה והיא עונה בחיוך וציפצוף ילדותי של ילדה בת 4 - והן מתעצבנות והולכות.
אבל אפילו אם זה באמת הקול שלה - אני חושבת שאולי היא צריכה פיתוח קול או קלינאית תקשורת? מה עושים במקרים כאלה?
מתייעצת:
בתי בת 10, עולה לכיתה ה, ועד היום, טפו חמסה שום בצל פרסה, הכל בסדר. תלמידה טובה, חברות חמודות, הכל הכל היה בסדר.
השנה האחרונה שמתי לב שהיא מדברת כמו ילדה קטנה מגילה.
כאילו היא מקטינה את הקול שלה כשהיא מדברת. קשה לי להסביר. זה לא רק הקול אלא גם האינטונציה של הדיבור של ילדה בת 4.
בהתחלה התעלמתי כי חשבתי שזה רק איתי בבית, מנסה להיות חמודה. אבל זה קול שבעייני מאוד מעצבן ולא נעים לאוזן שילדה בת 10 מדברת ככה.
אבל אז שמתי לב שהיא מדברת ככה גם עם אחרים (עם אבא, עם הבייביסיטרית שלה, עם חברות).
אז ביקשתי ממנה להפסיק. קראתי לזה: "ציפצופים", תפסיקי לצפצף, דברי הקול הנורמלי שלך.
אבל היא מתווכחת איתי שזה הקול שלה ואין לה קול אחר. היא טוענת שמעליב אותה שאמרתי לה שהיא מצפצפת.
עכשיו אני בדילמה אם זה באמת הפך להיות הקול שלה או שהיא עושה את עצמה, כי אני לא רוצה לגרום לה רגשי נחיתות.
ובאמת, היא התחילה קיטנה בקיץ ופעם ראשונה שהיא טוענת שאין לה חברות, סיפרה שהבנות התחברו בינהן והיא מרגישה שהן לא מקבלות אותה לקבוצה. אני שוקלת אם זה קשור איכשהו לדיבור שהיא סיגלה לעצמה. אני יכולה לדמיין את הבנות מדברות איתה והיא עונה בחיוך וציפצוף ילדותי של ילדה בת 4 - והן מתעצבנות והולכות.
אבל אפילו אם זה באמת הקול שלה - אני חושבת שאולי היא צריכה פיתוח קול או קלינאית תקשורת? מה עושים במקרים כאלה?