הבת שלי כבר עוד מעט בת שנתיים

[shirly25]

הבת שלי כבר עוד מעט בת שנתיים

איך שהזמן רץ זה לא יאומן , ראיתי שדנתם שם למטה לגבי פנטיות לנושא ההנקה , אבל ממרומי שנתיים כמעט די נמאס לי להניק סתם כך , אני מגבילה אותה אך ורק לצהריים ולילה - כן היא עדיין מתעוררת בלילה ודורשת ציצי. היום למשל שיחדתי אותה בקובית שוקולד כדי שתעזוב לי את החולצה , אני לא ממש חושבת שזה רעיון מעולה אבל זה מה שעלה לי בראש באותו הרגע. בואו נניח לרגע שהצלחתי בהדרגתיות ובצורה לא מכאיב מידי לגמול אותה לגמרי אנחנו רק מניחות כי הסיכוי שזה יקרה נראה לי אפסי. מה היא תעשה כשבא לה להתפנק ?? הרי אין מוצץ ואין בקבוק והיא רק בת שנתיים כמעט ??? את כול שאר הילדים בגילה אף אחד לא מנסה לגמול ממוצץ או בקבוק אז מה יהיה עם הבת שלי אם אני אגמול אותה ??? מה יהיה ועד מתי ?? אלו ההירהורים שעולים לי לראש לאחרונה . אשמח לתגובות מהמנוסות מה הן חושבות על גמילה בגיל כזה ומה יהיה התחליף ?? האם היא פתאום תזדקק לדובי או חיתולי או אצבע או אולי היא תעדיף מוצצי איזה תחליף ציצי היא תיקח ???

 

[zimes]

בהדרגה

אני לא חושבת על גמילה. אבל יש פעמים שבני ניגש אלי, מחבק, או אומר "בייב ביי", או מטפס עלי רק כדי לקפוץ (עלי או ממני), או נרגע מבכי של מכה כשאני מספרת לו מה קרה או .... (יש המון דוגמאות). בשורה התחתונה: יש תהליך הדרגתי מהרגעות ע"י יניקה בכל מצב להרגעות באמצעים אחרים, ומעבר מקשר עם אמא שמבוסס על הנקה, לקשר פיזי אחר, ולקשר לא רק פיזי. תהליכים אלה קורים - אתנו או בלעדינו. אני פשט רואה את זה קורה, ולא עושה כלום, כמעט. דבר אחד שאני כן עושה: לפעמים, מתוך הרגל, אני מציעה לינוק גם בפעמים שהם לא היו מבקשים. והם - בד"כ - מקבלים. אז אני כן מנסה לשים לב לזה, ולא להציע במצבים כאלה (אני כן מציעה במצבים אחרים).

 

[כוכביתי2]

עידן באותו גיל

ואנחנו בשלבים האחרונים של תהליך גמילה ארוך והדרגתי. אתייחס בתשובה לשתי נקודות: א. תהליך הגמילה ב. תחליפים לציצי להתפנקות עם אמא. לגבי הגמילה - אני מציעה לך לקרוא הודעות שכתבתי בעבר בנושא. תיארתי כאן מידי פעם איך אני גומלת את עידן. (שתביני - עד לא מזמן עידן היה מכור לציצי ומעולם לא סירב, היום הוא כמעט לא מבקש לינוק). בנוסף לכך יש נקודות מעניינות בתהליך, עליהן חשבתי בתקופה האחרונה ואני מתכננת להעלות אותן על הכתב ברגע שיהיה לי קצת זמן פנוי. אני מקווה שזה יהיה בימים הקרובים. לגבי תחליפים להתפנקות - גם עידן לא לוקח מוצץ או בקבוק, ואין לו חפץ מעבר. בכל-זאת הוא מוצא את הדרכים להירגע ולהתפנק (גם איתי וגם בלעדי): למשל: יותר חיבוקים ונשיקות (בזמן האחרון הוא לפעמים נשקן בלתי נלאה

- וזה כיף גדול). בעבר, כשהוא היה חוטף מכה הוא מייד היה רץ אלי ונרגע עם ציצי, היום הוא רץ אלי כדי שאתן לו נשיקה במקום הכואב. נשיקה אחת קטנה - הכאב עובר מייד ועידן חוזר לעיסוקיו. כמו שצימעס כתבה - זה ככל הנראה תהליך שקורה ממילא - בלי קשר לגמילה מהנקה.

 

[אמא של נוריאל]

מה עושים בלי ציצי?

אצלינו הגמילה באה מנוריאל ואולי בגלל זה לא חשבתי מה ינחם אותו או יפנק אותו. הוא ללא מוצץ, או כל חפץ מעבר אחר, לא מוצץ אצבע, לא שותה מבקבוק ותמיד מגיע כשהוא צריך פינוק. אם הוא נופל אז הוא ממש רץ לחיבוק המנחם ונרגע מאד מהר, אם הוא זועף/מצב רוח עצבני/צריך להרגע אז לפעמים הוא כאילו נלחם בחיבוק ואני מורידה אותו ואז הוא שולח ידיים שאקח אותו ונרגע. הוא מוצא את הרגעים שבו החיבוק שלי מרגיע אותו, או התקרבלות כזו. תסמכי עליה שהיא תמצא את הדרכים שלה לפינוק.

 

[לאה_מ]

גם אורי עוד לא חושב על גמילה

אבל אני לא חושבת שצריך להיות תחליף לכל דבר. לא לכל ילד יש חפץ מעבר, לא כל הילדים יונקים, לא כולם מוצצים אצבע או מוצץ. אני בטוחה, שבתהליך הדרגתי ונכון של גמילה, שניכם תמצאו את הדרך שמתאימה לכם. יש הרבה מאד דרכים להרגע - לא חייבים דובי או חיתולי או אצבע. וזה גם לא התחליפים המקובלים בגיל שנתיים. חיבוקים, אהבה, ליטופים, מוסיקה, עיסוי, נישוקים, אמא, אבא... האפשרויות הן (כמעט) בלתי מוגבלות. אם את גומלת - תעדכני בבקשה. אני אשמח מאד לשמוע על התהליך והחוויות.