"הבריחה לפריז"- פרק 2.../images/Emo60.gif
יש אישור
הפרק הקודם. ----------------------------------------------------------------- היא סגרה את מזוודתה ונעלה אותה במנעול מיוחד, בקושי הצליחה לדחוס הכל פנימה מבלי שתתפוצץ. היא עמדה להרימה ולהחביאה מאחורי הארון. "-צ'ן, מה את חושבת שאת עושה?!", כמעט וצעקה. כעת לחשה- 'אמא תגלה את זה כ"כ מהר ככה'. היא ניסתה לחפש מקום מסתור אחר למזוודה, ולבסוף החליטה שתחביא אותה מתחת למיטה, ולידה תניח שמיכות וכריות רבות. 'ככה היא בחיים לא תגלה.' הבגדים שתכננה צ'ן ללבוש מחר כבר היו מונחים על שולחן הכתיבה; היא תאמר למרי שהיא תלבש את החולצה הכתומה מתחת לתלבושת האחידה- כך החליטה בינה לבין עצמה. היא נכנסה לחדר האמבטיה, צחצחה את שיניה ותוך כדי גם מרחה כמה קרמים של מרי שמצאה מוחבאים במגירה. אחרי כן נכנסה למיטתה; 'יהיה בסדר', מלמלה לעצמה וכיבתה את האור במנורה הקטנה. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ לולה חיטטה בקופסת קרטון חומה וגדולה, שהיושן ניכר בה; קצותיה היו מקולפים וכולה היה שרוט. היא הוציאה ממנה חפצים-חפצים, ממששת אותם, מריחה, מביטה בשקיקות, מנסה לשאוב כל פיסת מידע שרק ניתן מן הקופסה הזאת, שהתנוססה עליה כתובת מסתורית אך כה נאהבת ורצויה; "ג'ון אסאג." בין היתר מצאה גלויות, תמונות ישנות ומטושטשות, כובעים ועניבות. היו דמויות שהצליחה לזהות בקושי רב. היא הרגישה שעוד רגע ודמעה נוזלת מעיניה. אולם, היא עצרה בעד הדמעות; 'אחד הקטנים עלול לנסות ולהיכנס בכל רגע'. מחשבה זו גרמה לה לוודא פעם נוספת שהדלת נעולה למשעי. את כל החפצים הללו הכניסה בעדינות מירבית לתוך שקית צבעונית, ואת האחרונה תחבה לתוך כיס נסתר בתוך בטנת מזוודתה; 'שאמא רק לא תגלה את זה', נלחצה מעט. כעת הכניסה את המזוודה מאחורי מיטת העץ שלה, עטורת הפרחים. לאחר מכן, פתחה את דלת החדר הצר שהיא חולקת עם אחיה הקטן, ויצאה- עם עיניים אדומות, לסלון. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ "לני?", לולה ניסתה להעיר את ידידה שכבר הספיק לשקוע בתרדמה במכוניתו. "מה את רוצה? קמתי ב-4 בבוקר! אני עוד רגע..", לא הספיק לסיים את המשפט וכבר נפל רדום על ההגה שנית. -"זוכר שעמדתי לספר לך משהו בטלפון?" -"נו, אז?" -"החלטתי ללכת על זה ולנצל את הנסיעה. אתה יודע.." -"את באמת מתכוונת לחפש אותו? את יודעת, זה יהיה לא פשוט בכלל; מה את כבר יודעת עליו? איך תעשי את זה?" -"אני אצליח, אתה תראה. איכשהו.." -"אם ככה, אז בהצלחה. אני שמח בשמחתך ומקווה שתמצאי אותו." -"תמצאי את מי?" המשך יבוא...
