הבראתי מפיברומיאלגיה

אתי77

New member
הבראתי מפיברומיאלגיה


מזמן לא ביקרתי כאן. ותיקי הפורום אולי זוכרים אותי.
לפני שש שנים חליתי בפיברומיאלגיה וcfs-. פתחתי את הבוקר בכדורים, וסגרתי את היום עם כדורים אחרים. הצלחתי לתפקד בקושי רב, ידעתי ששעות הערות שלי מוגבלות, וגם התרגלתי לחיות עם כאבים, להשאר בבית כשכולם יוצאים לטיולים, לחלק את משימות היום למנות קטנות, ללכת לישון כל ערב בשמונה בערב...
זאת היתה השיגרה שלי. למדתי לקבל את המחלה, להודות על כך שאני מסוגלת להגיע לעבודה, ולא ציפיתי יותר מידי מהחיים. הילדים שלי התרגלו לאמא עייפה, ולא ציפו ממני ליותר מידי נוכחות, ולא ליותר מידי שמחה.
במקרה פגשתי מטפל בסדנא שהלכתי אליה בעיקר מתוך סקרנות. אחרי עשר שנות טיפול פסיכולוגי קונבציונלי, היה משהו מרענן בגישה שלו, והחלטתי ללכת אליו לכמה פגישות.
לא חשבתי בכלל על הפיברומיאלגיה. מבחינתי, הפיברו היתה חלק מחיי, וכל מה שהיה עלי לעשות זה ללמוד לחיות איתה, לקבל אותה ולהשלים איתה.
אבל אחרי שתי פגישות נירוואן שאל אותי בשיא הטבעיות : " אבל, את לא רוצה לטפל בזה? בעייפות הזו, בכאבים? את לא רוצה להתפטר מהתרופות? "
הסתכלתי עליו בחוסר אמון מוחלט. הוא אמנם בן אדם מדהים, אבל הוא לא קוסם.
הוא לא יכול לרפא מחלה כרונית שממנה אני סובלת יותר מחמש שנים, שאושרה על ידי כל המומחים ושממנה אני סובלת מכל הסימפטומים.
אבל לא היה לי מה להפסיד. וכפי שכבר כתבתי, הוא בן אדם מקסים ומיוחד. גם בעלי שהכיר אותו מאד סמך עליו, ולפחות, לטיפול שלו אין תופעות לוואי...
אחרי שני טיפולים, הרגשתי כבר כל כך יותר טוב שזה היה לא יאומן.
נירוואן הציע שאני אפסיק עם התרופות.
זה כבר נשמע ממש מופרך. אבל, הרגשתי טוב. ממש טוב. אז הלכתי לרופא. הוא נתן לי הנחיות איך להגמל בצורה הדרגתית מתרופה אחת, ואמר לי שכשאני אסיים איתה, נתחיל גמילה מהשניה.
אחסוך לכם את סיפור הגמילה שגם הוא היה מפתיע, אך תוך שבועיים, הפסקתי עם כל התרופות, ללא שום תופעות לוואי.
הלכתי עוד כמה פעמים לנירוואן. הוא משלב כל מיני סוגי טיפולים, ריברסינג, ביו-אנרגיה, הילינג ועוד... עבר בטיפולים על כל נקודה כואבת בגוף שלי (והיו המון
) ובסבלנות ונתינה אין סופית, טיפל בכל אחת ואחת מהן עד אשר הכאב חלף.
לאט לאט, התחילה להצטייר לי בתודעה שאני כבר לא חולה.
השעות הערות שלי ביום התארכו, היכולת שלי לעבוד, היכולת שלי לבלות עם המשפחה, לעסוק בפעילות גופנית. פתאום הבנתי שאני אפילו יכולה לשקול אפילו להכנס להריון מחדש. דבר שכבר ויתרתי עליו מזמן, חלום שלא העזתי לחלום אפילו לפני כן.
פתאום הבנתי שכל החיים שלי לפניי. שאני יכולה לחזור לחלום, לתכנן, להנות...
לפני שבוע הבן הבכור שלי חגג יום הולדת ויכולתי לרקוד עם בעלי. וכשכולם כבר התעייפו, עוד המשכתי לרקוד, לצחוק ולהשתולל עם הילדים

אנשים רואים אותי ואומרים שאני קורנת. הם לא מבינים שקיבלתי את חיי בחזרה במתנה.
בשבוע שעבר, הייתי אצל הקוסמטיקאית, דבר שלא עשיתי 6 שנים. היא ישר ראתה את השינוי אצלי.
סיפרתי לה את הסיפור והבנתי שאני לא יכולה לשמור אותו רק בשבילי. יש עוד אנשים שיכולים לקבל את חייהם בחזרה. יש עוד אנשים שיכולים להתרפא ולהנות מהחיים.
אז הנה, אני כאן.
חיה, שמחה, זקופה, עם אור בעיניים ועם שפע של אנרגיות לעצמי, למשפחה שלי, ולכל הסובבים אותי.
אני לא יודעת אם מותר לפרסם כאן שמות של מטפלים, אבל אשמח לתת פרטים לכל מי שרוצה לחזור לחלום
 

Sigal H

New member
משמח לקרוא


אין כמו לקבל את החיים בחזרה, כמה עמוק האושר הזה. לא לכולם טיפול כזה מתאים, אשרייך שמצאת את הדרך שלך.
&nbsp
כשאני חושבת על חיי, היו דברים ברפואה משלימה ותמיכה פסיכולוגית שהביאו שיפור מסויים, אבל מה שבאמת השפיע לאורך זמן וגרם לי להתאזן ובמקרים מסויימים (לא בפיברו) להחלים, היו אך ורק תרופות כימיקליות. איש איש וחייו, אני מניחה.
&nbsp
חופן חיוכים, ושרק תמשיכי להרגיש טוב ולחיות את חייך באמת
 

אתי77

New member
את לגמרי צודקת

אין לי ספק שהמטפל שטיפל בי הוא לא אלוהים, והוא לא קוסם, ואין לו יכולת לרפא כל חולה.
האמת היא שהוא בכלל לא מתמחה בתחום של פיברומיאלגיה,
וכפי שכתבתי אפילו לא הלכתי אליו במטרה להתרפא מזה.
אני חושבת שזה חשוב לקבל את המחלה, זה מה שאיפשר לי לשרוד במשך 6 שנים.
אבל לקחתי כל יום בין 4 ל-6 אדויל, פתחתי את הבוקר עם כדור קונצרטה שאיפשר לי לתפקד במשך היום,
ולקחתי כל ערב כדור סימבלטה שעזר עם הכאבים.
מרוב שקיבלתי את המחלה, הפסקתי לקוות, הפסקתי לנסות דברים לא קונבציונלים.
בתחילת הדרך ניסיתי הומאופטיה, רפלקסולוגיה, דיקור, נטורופטיה, ושום דבר לא עזר.
לא ידעתי מה זה integrative healing.
לא ידעתי שקיים דבר כזה טיפול אנרגטי.
וגם לא חיפשתי.
לכן, חשוב לי לחזור לכאן ולספר.
גם כדי לתת תקווה. כי כשהחיים חוזרים אלינו זה נס. ואני חשבתי שאני אחיה עם זה כל חיי. ויתרתי על כל כך הרבה דברים,
על כל כך הרבה חלומות.
אם את מרגישה טוב עם תרופות, אם טוב לך ושלם לך, אז זה פשוט נפלא.
לי היה קשה להיות תלויה בתרופות. ידעתי שעם כמות האדוילים שאני בולעת אני פוגעת בעצמי.
כיום, אני מרגישה משוחררת. אני מרגישה שנולדתי מחדש.
יש יותר מדרך אחת. וככל שנכיר יותר דרכים, יותר אנשים יוכלו להבריא
 

Outopia

New member
סתם מסקרן אותי..

מה הוא עשה איתך בטיפולים? באופן כללי..
 

אתי77

New member
מה הוא עושה איתי בטיפולים


סביב הפיברו, יש שני דברים מרכזיים שאנחנו עשינו.
עשינו עבודה אנרגטית, שבה למדתי לגייס אנרגיות מתוכי.
זה קצת קשה לתאר במילים כי זה מאד חוויתי.
זה עבודה עם המון המון נשימות, נשימות מסוגים רבים, מעומקים שונים שמגייסים מקומות שונים בגוף.
ויש גם עבודה פיזית שבה הוא לחץ בצורה מאד מדוייקת על ציר הכאב לאורך כל הגוף שלי.
כל טיפול הוא במשך שלוש שעות.
שכבתי שם ובכיתי מכאב, והוא לימד אותי לנשום ולהרפות מתוך הכאב. הוא נוכח וקשוב במשך כל הטיפול, והטיפול הוא מאד מאד לא טכני, אלא גם מאד רגשי. הוא לחץ בעוצמות שונות, כל פעם שהצלחתי להרפות ולנשום הוא לחץ קצת יותר חזק. עד שעבר הכאב.
והוא עבר ככה לאורך הידיים, הרגליים, הגב, העורף, הראש.. סנטימטר אחר סנטימטר...
לפני כן, אי אפשר היה לגעת בי. כל מגע היה כואב.
סך הכל הלכתי אליו בערך 6 פעמים, פגישות של שלוש שעות. זה כלל גם שיחות עמוקות, למידה של ישיבה זקופה, מדיטציה...
&nbsp
 

Sigal H

New member
ישנה תופעה

שבה צריכת יתר של משככי כאבים - אם בכמות גדולה ואם לאורך זמן ממושך מדי - דווקא מגבירה את הכאב, ולכן כשמפסיקים אותם, למרות הציפייה שהכאבים יתגברו, הם דווקא שוככים. לפי כמויות האדוויל שלך, יכול להיות שגם זה עשה את שלו. סתם מחשבה.
&nbsp
בחיוך,
 

אתי77

New member
ואוו...מדהים


לגמרי יכול להיות

כפי שכתבתי למישהו שפנה אלי במסר, זה עבד אצלי, אבל כל אחד יחיד ומיוחד, ואי אפשר לדעת מה בדיוק גרם לריפוי.
מה שבטוח גרם לריפוי הוא שליד הקבלה של המחלה, החלטתי בכל זאת לנסות.
יתכן שכל מה שנירוואן עשה זה לתת לי את הכוח להעיז להפסיק את התרופות
 

ו אולי

New member
שמחה מאד שמצאת משהו שעוזר !

נשמע מדהים לקבל את איכות החיים בחזרה, ומקווה בשבילך שהשיפור ימשך.
לפני כמה זמן הפסקת עם כל התרופות ?
&nbsp
 

אתי77

New member
נגעת בנקודה רגישה


משהו בתוכי תמיד מוכן לזה שזה יחזור...
אבל בינתיים אני נהנית מכל רגע

&nbsp
הפסקתי עם התרופות בחודש פברואר השנה, חודשיים אחרי שהתחלתי את הטיפולים. קיבלתי טיפולים בתדירות של פעם בשבועיים. סיימתי את הטיפולים לפני חודשיים או שלושה...
&nbsp
 
זוכרים, זוכרים,

קודם כל, שמחה שהבראת (לפחות נכון לכרגע, אם כי אני בספק שחצי שנה זו אינדיקציה טובה). כל שיפור במרגש הוא לטובה!
שנית, ההודעה שלך העלתה בי כמה שאלות, אשמח אם תוכלי לעזור לי לענות עליהן:
* מכיוון שהרפואה לא מכירה דרך להירפא מפיברומיאלגיה, האם בכל הזמן הזה שטופלת אצל המטפל ההוא, היית בקשר עם רופא קונבנציונאלי? האם הוא מאשר שאכן עברת תהליך של הירפאות?
*האם את משוכנעת שלפני כן אמנם היה לך פיברו?
*ממה שקראתי על נירוואן (טוב, יש רק אחד כזה עם שם כזה לא שגרתי) הטיפול שלו הוא, במילים עדינות, לא מאוד רפואי, כשהדבר העיקרי שהוא מסתמך עליו הוא אנרגיות ואור.. עניינים שהמדע הקונבנציונאלי לא כל כך מכיר בהם (זה לא אומר שזה לא נכון או לא עובד), אבל מצד שני, זה בהחלט לא משהו שהוכח עדיין, בשום פלטפורמה ולו האוהדת ביותר, כיעיל מבחינה רפואית. גם נראה שאין לו הסמכה רפואית כלשהי. השאלה היא - עד כמה זה נשמע לך אחראי שאדם כזה יציע לך להיפטר מהתרופות? ועד כמה את חושבת שהטיפול שלו ישפיע עליך לאורך זמן?
בנוסף, אני מאוד מתחברת לדברים שסיגל כתבה לך בקשר לשימוש מוגזם במשככי כאבים. משככי הכאבים עצמם גורמים לפעמים לגוף לכאבים חזקים יותר, פשוט משום שהגוף רוצה לקבל את ה"מנה" שלו של משככים. כך שגמילה דווקא מהם לא בהכרח גורמת ליותר כאבים אלא לפחות.
 

אתי77

New member
שמחה שאת זוכרת


אנסה לענות


קודם כל להערתך הראשונה - אני מודעת לזה.
כל פעם שאני עייפה, או שכואב לי משהו, אני נכנסת לחרדה שאולי חוזרת המחלה.
כפי שכתבתי לסיגל, יתכן שכל החלק של נירוואן היה בזה שנתן לי את האומץ להפסיק את התרופות. ואולי צריך להוסיף גם - לשנות את התודעה. דבר שעליו עובדים מאד באינטנסיביות.
אני מאד מתחברת למה שסיגל כתבה. אני חושבת שיש סיכוי שהבראתי לפני שפגשתי את נירוואן. אבל הוא נתן לי את הכוח להעיז לנסות...
ועכשיו אנסה לענות לפי הסדר.
* מכל מה שבדקתי לפני כן, אצל המומחית לפיברו בקניון מלחה בירושלים, ומכל מה שקראתי באינטרנט - עניתי על כמעט כל הקריטריונים של הפיברו.
* הטיפול של נירוואן מאד לא רפואי, הוא מסתמך בעיקר על אנרגיות, אור ומגע. המגע הוא גם חלק, אבל מטרת המגע היא בדרך כלל להזרים אנרגיות
. יש גם עבודה אינטסיבית על תודעה, על דמיון מודרך, וטיפול רגשי.
אין לנירוואן שום הסמכת רפואית. וכפי שכתבתי למישהו שפנה אלי במסר, לדעתי הוא לא ממש מבין בפיברומיאלגיה.
כשהוא הציע לי להתפטר מהתרופות, עבדנו יחד עם הרופא המטפל, בנינו תכנית הדרגתית לגמילה, ותמיד היה ברור שהרופא מעורב בתמונה.
הייתי במעקב צמוד של רופא לכל אורך הזמן.
ביקשתי לא מזמן מהרופא שלי להוריד מהתיק הרפואי שלי את האבחנה של CFS ופיברומיאלגיה, אבל הוא ביקש ממני לחכות עוד קצת, ושאבוא בעוד כמה חודשים, נעשה בדיקות מקיפות ואז נחליט.
אני מאד רוצה להאמין שזה מאחוריי. אני חושבת שאם יחזרו הכאבים והעייפות אני אחזור לנירוואן לסידרה של טיפולים... קשה לי להאמין שיש סיכוי שאחזור למצב שבו הייתי.
אבל למדתי בחיים לעולם לא להצהיר שום דבר.
אני נהנית מכל יום שבו אני מרגישה טוב.
נהנתי אתמול ללכת עם הילדים להופעה, לרקוד, לצחוק

מה יהיה מחר? אני לא יודעת. אני יכולה לחיות בציפיה שהמחלה תחזור אלי או שאני יכולה להנות מכל רגע שבו אני מרגישה טוב

בחרתי באופציה השניה.
שוב - נירוואן הוא לא מטפל המתיימר לרפא אנשים ממחלות פיזיולוגיות.
הוא בהחלט מתיימר להפיץ אור, אהבה ושמחה בעולם
. זאת הסיבה הראשונית שהלכתי אליו.
אבל, זה עבד בשבילי, והרגשתי מחוייבות לספר, כי דבר מדהים קרה לי.
וידעתי לבוא ולקטר כשהיה לי רע. וחשבתי שזה חשוב לבוא ולספר שאני מרגישה טוב יותר
 
מעולה. ואני שמחה מאוד שבאת

ושסיפרת, וגם על זה שאת מודעת לבעייתיות שעלולה להיות - למרות הכל.
ובאמת כיף לשמוע גם על הטבות, גם אם זמניות ובעיקר אם לא.
ו
וגם

&nbsp
ואני משאירה את ההודעה, עם שם המטפל (זו הכי הרבה פרסומת שמותר כאן..), כדי שמי שרוצה ויכול/ה ינסו גם. למה לא?
 
כייף להרגיש טוב

אבל מאחר שפיברו זו ממילא מחלה עם עליות וירידות, הסקפטיות בהחלט במקומה.
 

אתי77

New member
לגמרי


אני בן אדם סקפטי, וכפי שכבר כתבתי, אני כל הזמן בכוננות לזה שהמחלה תחזור

אבל בינתיים אני נהנית ומשתפת. כי גם אם זה רק איפש רלי הפוגה של חצי שנה, זו מתנה נפלאה
 
למעלה