הבעל.. המאהב ואני

הבעל.. המאהב ואני../images/Emo4.gif

ראשית אני חדשה כאן.. אז היי שנית.. משהו שמאוד מציק לי ורציתי לשתף. בת 27 נשואה לבעל מדהים. בתק' האחרונה החלטנו על שיתוף אחרים ביחסינו כלומר יחסים פתוחים/ סווינגס.הכל הלך דיי בסיידר גיוון חיי המין אצלו/ אצלי..לא שלפני כן היה משעמם אבל בכל זאת קצת פלפל ומיץ לא הורגים אף אחד הבעיה התחילה עם הכרות ישנה שלי.. אני מכירה אותו- את האחד כבר שנה וחצי - הוא לא יודע עלי דבר.. לא שאני נשואה ולא שום דבר.. הכרנו בנט ב3 בבוקר וסתם קשקשקנו על הכל ועל כלום 4 שעות.. מסתבר שהוא היה אחרי איזשהו משבר ולא היה עם מישהי כבר מס' חוד' לטענתו מבחירה.. המשכנו לדבר בנט ובפון.. אחרי שקבענו כמובן הוא לא ממש טיפוס של נטים. ואז נפגשנו...פעם ראשונה שהסתרתי מהחוקי דבר שכזה.. לא היה מההתחלה משהו רומנטי במצב אלא מצב כזה מוזר.. האיש.. גדול ממני ב4 שנים.. בחור מדהים..פנימית וחיצונית.. גר במקום שווה.. עם עבודה שווה(לא שזה משנה) היה סקס מיוחד..וככה זה התחיל.. מאז אותה שנה וחצי. נפגשנו אחת לשבוע / שבועיים לכמה שעות אצלו.. שיחות קלילות.. קצת יושבים על המרפסת .. קצת מעשנים מוסיקה וסקס.. שהיה שונה בכל פעם..באחת מהפעמים שהחוקי היה במיל' אף נשארתי לישון אצלו הוא לא לוחץ ולא מתחקר.. ותמיד יש לי חיבוק ומבט שממיסים אותי.. פשוט מכורה לו.. בעבר היו לי קטעים חד פעמים עם יפים ושווים.. אבל עם אף אחד לא הרגשתי ככה .. ולא משכתי יותר מפעמיים.. חושבת עליו.. המוןבזמן האחרון יותר מבעבר הוא מזמין אותי לישון אצלו בסופש... כבר קרה שהיינו ביחד ביום ו או שבת אבל תמיד חזרתי הביתה כמובן.. והוא לא מבין מה קורה.. הבעלול מרגיש שמשהו עובר.. והיו פעמים שהוא אמר לי אני מרגיש שאת זורחת שאת חוזרת ממנו.. כמובן שהכחשתי.. אני אציין ואומר שבעלי ויזואלית.. ופנימית נורא והמון יפה.. ככה שזה לא עניין של משיכה... אתמול.. ההוא שוב התקשר.. אחרי שלא נפגשנו שבועיים..הציע שאבוא.. לכוס יין שוקולד ופינוק...ואשאר איתו ללילה.. אמרתי שנראה. הגעתי ישר מהעבודה התנשקנו אולי שעה.. הרגשתי כאילו אוהבת אותו ומאוד.. ליטופים ארוכים... אוף.. מכורה לו.. ואז נכנסנו להתקלח(דבר שעם בעלי לא עושה קצת מתביישת..) במשך יותר משעה מתחת למים חמים.. פנים קרובות הרגשתי שמדברים בלי מילים.. הוא רחץ אותי כמו ילדה ואני אותו..כ"כ רציתי שלא ללכת.. אחרי 4 שעות בערך אמרתי שחייבת לעוף.. הוא אמר תעשי מה שאת רוצה מותק.. ראיתי את פניו..היה בהם הבעה.. לא הבעה.. מרגישה רע עם זה שבסתר פוגעת בבעלי ובו במקביל.. חבר טוב אמר לי שאני פשוט צריכה להפסיק עם זה אבל לספר להוא למה אני לא אגיע יותר.. אחרי שנה וחצי.. קשה לי.. במיוחד אחרי שאמר שאינו סומך על אנשים כ"כ.. וציין שהגבול שלו הוא.. לא לנשים נשואות מה שמסבך את העניין.. הוא שנכנסתי להריון.. חדש וטרי. מהבעל!!!( איתו רק עם קונדום) הריון שהגיע אחר המון שנות נסיון.. חיכינו לו המון.. אני מפחדת שהמתח ישפיע על התינוק - רק עוד שבוע אני אדע עם בכלל הכל בסיידר איתו..וזאת בעייה אחרת יצאתי אתמול מההוא.. נהגתי.. גשם מחוץ לחלון... וגשם במכונית.. לא הפסקתי לבכות... מה אני עושה?? מרגישה במלכודת.. זה כבר עבר את עניין הסקס בבקשה אל תגיבו ותאמר שמגיע לי.. כי אני ממש לא אדם רע.. נכנסתי למצב שהיה אמור להיות קליל ועבר את הגבול מזמן...
 

מורינה

New member
בין הברירות לשלם או לוותר.....

אני יכולה רק להגיד לך מה אני הייתי עושה בסיטואציה כזו. לא מוותרת!!! לא על הבעל ולא על המאהב. אבל את חייבת לספר למאהב על מצבך המשפחתי ועל ההריון. לדעתי, הוא כבר יחליט בשביל שניכם !!! מה שמוזר ומאד לא סביר זה שאחרי שנה וחצי הוא עדיין לא יודע שאת נשואה (???). בין הברירות לשלם או לוותר, את(!) תשלמי עד הסוףףףף!!! אין ספק שצפויה לך התרסקות.... לא בטוחה רק מאיזה כיוון זו תגיע...
 
כבר עכשיו..

הוא לא יודע שאני נשואה כי.. כבר ישנתי אצלו - מה שאישה נשואה - אין באפשרותה לעשות.. וגם נפגשנו מס' פעמים ימי שישי.. וניהלנו בלילות שיחות רגילות וארוטיות...ומכיוון שהוא לא איש של פאבים/ דיסקוטקים אז לא הייתי צריכה להגיד אף פעם לא לגבי הצעה של לצאת.. ככה שהוא לא יכל לנחש.. לגבי המחיר.. אני מרגישה מיום ליום שאני משלמת יותר.. שאני אצלו אני בהייי.. נורא רגוע וכיף לי.. הוא קורא לי אי קטן של שקט. לא חושבת על כלום.. אבל שחוזרת הביתה.. יומיים אחרי באי שקט נוראי
 
לספר את האמת

דבר ראשון נראה לי מאוד מוזר (אולי אני מקנאה?) ביחסים הפתוחים שלך ושל בעלך, כאילו את יודעת שהוא שוכב עם נשים אחרות וזה לא גורם לך לרצות להרוג אותו? משהו ביחסים קצת מסריח... למי את יותר מקנאה לבעל או למאהב? בכל מקרה את חייבת לספר את האמת לשניהם, נראה לי שהמאהב לא ממש יסכים להשאר איתך אחרי שקר כזה, אלא אם כן ממש תשכנעי אותו בעניין של הנישואין הפתוחים ותאמרי לו שאת בכלל לא מרגישה נשואה ושבעלך עושה לך את אותו הדבר, ואיתו (המאהב) הרגשת מיוחדת, בכל אופן אם החלטת להתגרש ולהשאר עם המאהב תעשי מהר הפלה בגלל שאף תינוק לא רוצה לגדול עם הורים שלא סגורים על עצמם, אבא, אבא חורג עם מבט מאשים וכו', אבל נראה לי משום מה שגם אם תעזבי את הבעל ותהיי עם המאהב אחרי כמה שנים שוב תרצי גיוון ומישהו אחר, ככה זה במערכות יחסים, אחרי כמה שנים הכל מתקרר... בהצלחה לך, כאב לי המקרה שלך במחיוחד שמעורב פה תינוק. שמרי על עצמך וככל שתספרי מהר את האמת תחסכי צרות נוספות.
 
פיקציה!

ככל שתקדימי לספר את האמת ... ייטב לך. ויוקל לך כמובן. הסיפור האמיתי שלך נמצא בבית. הסיפור האחר ~בדיה . סורי ,כואב כואב..(כלכך יכולה להרגיש אותך) קבלי חיבוקי גדולי.
 

GraspOfAir

New member
../images/Emo45.gif תשמעי לחתולה

תסיימי את זה ומהר, אין מה לעשות. יכאב מאוד, אבל זה המחיר של התענוג עד עכשיו. הבעל והילד יספקו לך משרה מלאה בעתיד.
אויר לנשימה
 
אז ככה..

היי סיגלית.. ראשית לבעלי עד היום לא היו נשים אחרות מלבד במפגשים מעורבים של הסווינגרס.. כלומר שהיינו כולנו ביחד אבל.. יש ביננו הסכמה שאם מתישהו תהיה לו מישהי הוא יספר/ ישאל מראש.. דבר שאני לא עמדתי בו. היחסים שלנו בכללי מעולים למרות שנשמע לך אחרת.. אנחנו ביחד 10 שנים.. מהילדות.. והוא משלים אותי.. המחשבה לאבד אותו לטובת אחרת גורמת לי לרצות להפסיק לנשום.. אני בגדול אוהבת אותו.. ולעשות לו ילד נראה לי המטרה החשובה ביותר לגבי הילד.. אם הכל יהיה בסדר איתו.. מה שאני אדע עוד כמה ימים - כי היו לי בעיות בעבר.. בשום מחיר אני לא אפיל - כי רוצה יותר מכל דבר - מה שגורם לי למחשבה להפסיק את הקשר עם ההוא.. כי בטן יראו מתישהו.. אבל גם המחשבה לאבד את ההוא גורמת לי לעצב רב.. מרגישה שאוהבת את שניהם...רע לי
בחיים המקצועיים אני כ"כ בקונטרול מצליחה לתפקד.. ולנהל ים אנשים ואילו בפרטיים מאבדת שליטה.. מה עושים????????
 
מתוקה שלי

אני ואת באותה הסירה בערך, רק שהים אצלך הרבה יותר סוער, מה אני אגיד לך אם את כלכך אוהבת את בעלך, וההריון יהיה בסדר בע"ה... תגמרי עם המאהב, תגידי שאת לא מעונינת יותר וזהו, לדעתי לבעלך אל תספרי כלום כי זה מאוד פוגע, אני נשואה 8 שנים מגיל 19, וגם אני גדלתי עם בעלי והוא הדבר הכי טוב שקרה לי, יש לנו 2 ילדים ודעי לך שיש לך ילד ממישהו אהוב זה הדבר הכי מדהים שיש, אתם מסתכלים על הילד ויודעים שהוא תוצאה של האהבה שלכם, יצירת מופת מדהימה של הגופות שלכם. גם אני מרגישה משיכה למישהו סקסי בטירוף אותו אני מכירה מספר שנים, אבל למזלי לא קרה ביננו דבר בינתיים, אני מחזיקה את עצמי בשיניים לא להכנס איתו למיטה. אם את יכולה להתנתק מהמאהב, להשאיר את הילד ולהמשיך עם הבעל, להחליט שמה שהיה היה ואת מתחילה דף חדש ונשארת נאמנה לבעלך זה יהיה מצוין, אם אתם מתקשרים כלכך טוב, לדעתי ילד רק ישפר...בכל אופן אם תספרי לבעל לא בטוח שהוא יסלח לך, אני יודעת שאני לא הייתי סולחת...
 
"אבל יש ביננו הסכמה שאם מתישו.."

אני מכירה הרבה הסכמים גדולים מהותיים וחשובים לעולם שלא מצליחים לעמוד בהם. יש דברים שהולכים איתם לקבר יקירתי . סיימי את העניין באחת! לכאן או לכאן לשם הכי נכון לך דארלינג. (את בהריון יקר פור גוד סייק)
 
כמה דברים לך...

היי, קודם כל שתדעי שמכתבך ממש נגע לליבי, רק מהקריאה אפשר להבחין כמה את בדילמה רצינית וכמה את מבולבלת ולא יודעת מה להחליט. בואי אספר לך מה אני חושב ואת תוכלי לקבל/לא לקבל חלק או הכל. קודם כל את מחויבת לחוקי שלך, איתו מלחתחילה ייסדת את הקשר ולו את רוצה להיות אישה ואם לילדיו. העובדה שהסכמתם על חילופי זוגות רק מחזקת את האמון ביניכם ומהדקת את הקשר הטוב שביניכם. מכאן יוצא שאינך יכולה להיות מחויבת באותו אופן לגבר השני שבחייך, למרות שהוא נפלא ומעניק לך כל מה שחסר לך בבית. את בסך הכל אדם אחד ויש גבול ליכולת שלך להעניק. כל זה היה טוב ויפה כל עוד הייתם רק שלושה, יכלת לתמרן בין המפגשים ולהסתיר את היותך נשואה (מה שלדעתי היתה טעות מהתחלה, אבל מה את מה שנעשה אין להשיב), היום אתם הולכים להפוך לארבעה, ועם נסיון מועט שיש לי עם ילד חדש, לא יהיה לך זמן לא לשניים (גברים) אלה אפילו לא לעצמך. אז קחי בחשבון שמתי שהוא את תצטרכי להודות בפניו בעובדה שאת נשואה, גם אם תברחי לאלסקה לשנה וחצי ותחזרי אחרי שכל הבטן תרד לך. זה הכל, עונות מטבען להתחלף, והעובדה שבחרת להיות אמא עולה על הרצון שלך להנאות אישיות. יש פה בפירוש עניין של סדר עדיפות, ורק את תקבעי מה חשוב ומה לא. שיהיה בהצלחה בקבלת ההחלטה. יישר כוח
 
לא בן אדם רע אבל גם לא שמה לעצמך

גבולות בצורה בוגרת במיוחד, מעבר לעינייני המשיכה הנוראית והכיף, והרצון ליחד עם שניהם. היית צרכה לפתור את זה מזמן, זה לא שזה מגיע לך אבל הבאת את זה על עצמך. סליחה על הנוקשות אבל אני רק אומרת לך מה שהייתי אומרת לחברה ממש טובה. אני מניחה שאין מה להקשות עליך יותר ממה שכבר בחשת, תעשי חושבים טוב טוב לגבי מי יקבל אותך יותר כפי שאת עם הטעויות והמבוכות, ובמקביל תחשבי טוב טוב על מי יעשה אותך מאושרת ויעניק לך תחושת ביטחון בטווח הרחוק. ובקשר להריון, וואו, מזל טוב גדול, תהיה בטוחה בעצמך ובקטנצ'יק שבבטן, בסוף היום זה רק את והוא.
 
למעלה