הבסיס לכל קונפליקט

[הצופה.]

הבסיס לכל קונפליקט

הוא הנקודה בה אני חושב שהייתי צריך לנהוג אחרת,ואז התוצאה היתה ניראית אחרת. הקונפליקט עם האחר נגמר שהמציאות שלו הסתיימה. ומאז אני מציק לעצמי למה לא נהגתי אחרת וזה הבסיס לקונפליקט שלנו מהעבר פשוט אין אחר.אנו האשמים היחידים על דבר שכבר הסתיים מזמן, והטרוף שיכלנו לנהוג אחרת משגע אותנו. האם העבר יכל היה להראות אחרת? האם יכלנו לנהוג אחרת? ואם לא למה אנו ממשיכים להציק לעצמנו? see. do. dont think.

 

[sumerfield]

בעיקר,

בכדי ללמוד... אנו חופרים בהחלטות עבר, ומנסים להבין מה עשינו ולמה זה הוביל, בכדי לא לחזור שוב על שגיאות... אם כי, יש כמה עלובי נפש, שמחפשים על מי להטיל אשמה בשגיאות עבר....

 

[ליידי בל]

../images/Emo13.gif

"יש כמה עלובי נפש, שמחפשים על מי להטיל אשמה בשגיאות עבר...." לפעמים אם נרצה או לא נרצה העבר איך שהוא מתחבר להווה, ואפילו לעתיד

 

[הצופה.]

מעניין

שהמשפט הזה מדבר אלייך חשבת למה?

 

[ליידי בל]

צופי רק אהבה../images/Emo42.gif

גם אם אני יודעת לאן אתה מנסה לכוון אותי לא אתן לך. אתה שקוע לאחרונה במרירות מסויימת, ואתה יכול לצחוק כמה שתרצה. ואני לא ממש מוכנה לשתף פעולה עם זה. כל מה שתלמד או תנסה ללמד את עצמך לא יהיה שווה לכלום, אם לא תהיה חיובי קודם כל כלפי עצמך, ואחרי זה כלפי כולם. לכן אני לא מוכנה להכנס איתך לדיון על המחשבות שלי, או על חיי בפרט.

 

[The ofer]

ברגע שאת...

כותבת על המחשבות שלך בפורום זה או אחר... ברגע שאת כותבת על חייך בפורום זה או אחר...ברגע שאת שמה תמונה שלך או כל תמונה אחרת בפורום זה או אחר... את אוטומטית פותחת דיון עם כל קוראי הפורום... הזה...או אחר... כי ברגע שאת עושה את זה... את קצת מאבדת את אפשרות הבחירה שלך עם מי לפתוח דיון... וזה נכון לא רק לך... אם אני אכתוב שלאישתי יש יומולדת... ואני הולך למצוא שרותים... < ואלו הן מחשבותיי... ואלה הם חיי >... כל אחד יכול בעצם להגיב לי... גם אם הוא שקוע במרירות מסויימת...ולא משנה אם זה רק לאחרונה... או לא... ואם אני לא ארצה להמשיך בדיון איתו... יש לי שתי ברירות... אחת... לא לכתוב את זה בפורום... שניה... לא להגיב לו...להתעלם... אי אפשר... מצד אחד להגיב... ומצד שני לא לפתוח דיון...כי בתגובה שלך... ולא משנה מה היא... את ממשיכה בדיון...

 

[ליידי בל]

שלום לסניגור צפיתי תגובה כזו ../images/Emo13.gif

אני כותבת ואכתוב על חיי באופן הכי חופשי שארצה ואבחר. ולעומת זאת גם זכותי הלגיטימית עם מי לפתח את הדיון על חיי באופן פתוח כתגובה או שלא. ואגב כמה פעמים שתקתי לתגובות שלו לאחרונה(שדאג איך שהוא לציין אותי) ולא אביא לינקים, מצטערת

והפעם בחרתי להגיב לזאת. לכן הפעם בחרתי להגיב, אחרי שכמה פעמים שתקתי. וזאת זכותי, אדוני הסניגור של הצופה. שיהיה גם לך יום טוב.

 

[The ofer]

לא אמרתי לך מה לעשות...

במשפט אחד... אמרתי ש... תגובה שלך היא המשך דיון... אפילו אם בתגובה נאמר שאת לא רוצה דיון... זהו... תאמיני לי שלא אכפת לי אם את מגיבה לו או לכל אחד אחר... ועוד דבר אחד...רק עיצה... אל תגיבי בגלל מה שאת חושבת שאנשים חושבים... הרבה פעמים מה שאנחנו חושבים שאנשים חושבים זה בכלל לא בכיוון...ואז התגובה בכלל לא עוזרת... להפך...היא הורסת... ודבר ממש אחרון... את כותבת שאת לא רוצה דיון איתו על החיים שלך או עלייך... וכמעט באותו משפט... את מתחילה בדיון עליו... לא נראה לי שזה פייר... לא נראה לי שהיא לא התקשרה בגלל הכסף... אני חושב שזה בגלל שהוא לא הלך לחתונה שלה...

 

[ליידי בל]

../images/Emo6.gif

אתה משתעשע בי יופי. הוא רצה ללכת לחתונה שלה, היא לא הזמינה אותו. הבנת הנקרא אני יודעת שיש לך!

 

[ליידי בל]

ולגבי פייר ..יש לי המון מה לומר מתי

שהוא שיהיה לי עצבים לכך. יאללה תעופפתי...

 

[הצופה.]

אי שמח מאוד על התשובה

שלך אולי את חושבת שפורום נשואים זה הבלוג שלך ואת מחוייבת להגיב לכל הודעה וכולם פה כותבים אלייך אז יש לי חדשות בשבילך את יכולה לדלג לא חייבת להגיב להודעות שלי ולא חייבת למרוח את עצמך מבוקר עד ערב בכל הפורומים של תפוז אם כל כך בא לך לכתוב יש לך בלוג תכתבי שם וכמובן זכותך לכתוב בכל מקום אני לא השוטר שלך את פשוט ממאיסה את עצמך לפחות עלי לא יכול יותר לראות את התמונות שלך ואת הסיפורים שלך את לא בן גוריון והסיפור חיים שלך הוא לא משהו שניתן לכתוב עליו סרט לא יודע למה את מתקיפה אותנו מבוקר עד ערב תכתבי אחד שניים שלו אבל דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי וכמובן יכול להיות שכל מה שכתבתי פה לא נכון

 

[ליידי בל]

../images/Emo189.gifמלא אהבה אתה נשמה../images/Emo25.gif

 

[sumerfield]

נכון ליידי

אבל הוא מתחבר בדרך של הסקת מסקנות והטמעת לקחים... לא בדרך של "בוא נמצא את מי להאשים ואז נלך לישון מאושרים".. וכוונתי הייתה, כי אני מנסה ללמוד מהעבר ולתקן את ההווה או את העתיד, ולא לחפש אשמים ולהעניש על שגיאות (כפי שלא מעטים בוחרים לעשות)

 

[ליידי בל]

אגב לחפש אשמים

זה לווא דווקא להאשים, ולישון מאושרים.או לחפש להעניש אחרים (אני לא ראיתי את זה כך בכלל) זה לפעמים להפיק לקחים לעתיד שאולי בפעם הבאה כדאי לעשות את זה אחרת מהצורה שהוא עשה. מאוד תלויי איך אתה לוקח את נסיון העבר. לא תמיד צריך לשמוח או להאשים אחרים בשביל לנסות להיות חכמים בעתיד. הכל תלויי מאיזה נקודה אתה לוקח את זה

 

[הצופה.]

מה זה לילמוד?

האם אתה יכול לא לחזור על טעויות? האם יש כזה דבר טעות?האם אפשר לתקן טעויות? והאם אפשר להתכונן לעתיד בילתי ידוע? והאם מה שלמדת יכול לעזור לך להתכונן אל העתיד? אגב העלובי נפש האלו הם כולנו בלי יוצא מהכלל

 

[sumerfield]

ללמוד= להטמיע בזכרון

בהחלט אפשר להמנע מחזרה על טעויות... ואתן דוגמא בנאלית- אם תראה אש, תיגע בה ותכווה...תבין שזה מסוכן, ולהבא אם תראה אש דומה, לא תיגע... <מובן שאפשר להשליך זאת על מליון דברים בחיים> אי הנגיעה החוזרת, לא תרפא את הנגיעה הקודמת (אולי רעיונית תקל עליך כי תגיד ששילמת מחיר בתמורה לידע), אבל תאפשר לך להתכונן לעתיד, להזהר ממכשולים דומים ולשפר את סיכויי שרידותך ואושרך.. ואני לא בטוח שעלובי הנפש הם כולנו... בהתייחס לדוגמתי הנ"ל..עלובי הנפש יהיו אלה שיחפשו את מי ששם את האש באותו מקום וירצו להעניש אותו...בלי להבין שהם אשמים בכך שנגעו, ובלי להבין את הסכנה שבאש.... עלובי נפש אחרים יהיו אלה שיגידו "אלוהים שם את האש, זה היה הגורל שלנו לגעת בה", ויגעו שוב באותה אש אם תיקרה על דרכם...

 

[הצופה.]

אם נקח את הדיגמא שלך

בהפעם הראשונה שהכניס את היד לאש היתה סוג של מורה לא טועות בלעדיה לא היה לומד להזהר מאש ובפעם הראשונה שהצליח להנצל מהאש לא היתה לו התנסות קודמת ובכל זאת ניצל אולי זה מראה שיש משהו שמדריך אותנו בחיים גם ללא התנסות?

 

[שקט על עקב גבוה]

קוראים לזה

ביקורת עצמית יש מאיתנו שחווים אותה הרבה, ויש פחות הלוואי ואוכל לא התעלם ממנה.

 

[הצופה.]

ביקורת עצמית זו בדיוק הבעיה

היא זו שמטרידה אותך בלי סיבה האם את יכולה לחזור בזמן לשנות את העבר? האם אפשר לשנות את ההווה? האם אפשר לדעת את העתיד? האם פרח שגדל יכול להעביר על עצמו ביקורת עצמית?

 

[שקט על עקב גבוה]

האם פרח

חווה חוויות רגשיות כמוני? ברור שלא לכל דבר יש מחיר. אני אגב, לא מאוהבת בחוש הביקורתיות שלי ממש לא.