הבן שלי ברוגז איתי!

[שמרית ובן]

הבן שלי ברוגז איתי! ../images/Emo4.gif

חזרתי אתמול מהעבודה שעה מאוחר מהרגיל ובני בן שנתיים וחצי לא הסכים לדבר איתי ולהסתכל עלי במשך כמה שעות... איך אני אמורה להגיב בכזה מצב??? תודה לכל העונים/ות שמרית

 

[ענבל30]

קרה משהו דומה...

הבת שלי אמנם יותר גדולה, אבל כשחזרתי אתמול מהעבודה היא קיבלה אותי בפרצוף עצוב וסירבה לחיבוק, נשיקה או שיחה כלשהי, ואפילו מבטים שלי התקבלו במחאה... אחר כך התברר שהיא קמה משינה וגם קצת מצוננת... נתתי לה קצת "ספייס" ואחרי כמה דקות באה להתרפק עלי והראתה לי את העבודות מהגן... לכולנו יש מצבי רוח לפעמים, לא? גם לילדים... סבלנות, הבנה ולא לנדנד... לפעוטות שעדיין לא מבטאים עצמם טוב אפשר לנסות לתמלל את רגשותיהם ("אני מבינה שאתה עצוב / כועס אבל אם תרצה חיבוק אני פה מחכה לך") וסה"כ זה לרוב עובר מהר

 

[מורן0208]

ענבר אני איתך...

זה כמו שילד בהתקף כעס הדבר הכי טוב זה להרפות אבל להגיד " אני פה במקרה שתרצה", הם בד"כ עושים את הצעד מהר מאוד..

 

[מורן0208]

* ענבל