The Walrus
New member
הבילויים - הורה הסלמה (או אלבומים אחרים שלהם)
אז אתמול הייתי במופע ההשקה של אלבומם החדש של הבילויים, "הורה הסלמה!", וחשבתי שכדאי אולי לפתוח דיון על אחת הלהקות היותר מעניינות בארצנו הקטנטונת.
איך היה? אין ספק שהמופע היה מעניין. היה ברובו על טהרת האלבום החדש, כשלצערי מלבד שירי ה"חובה" ניגנו יחסית מעט מהאלבומים הקודמים (סטליסט למי שמעוניין). לאחר פתיחה לא רעה בכלל (וביצוע נפלא של "שיר בחסות המועצה לפירות הדר"), הוזמנה לבמה תזמורת "הורה הסלמה" (לקח בסביבות 10 דקות להציג את כולם...), הכוללים נגן צ'לו, כינור, מרימבה, עוד מתופף, בנג'ו (עוזי רמירז אגב) ומסור (!!). חמשת השירים שניגנו מהאלבום החדש בהחלט היו בין היותר יחודיים ששמעתי בהופעה בלייב, להקה הזויה לחלוטין, ביצועים שנשמעו כמו רגעיו היותר מוזרים של טום ווייטס (רק עם נועם ענבר בתור זמר...). 5 שירים חדשים ברצף, אין ספק שהבילויים הלכו לקיצוניות, הקהל הגיב בסדר אבל הייתה קצת חוסר סבלנות באוויר. גם השירים עצמם, לפחות בשמיעות ראשונות, אין הרבה פוטנציאל לקאלט כמו האלבומים הקודמים.
התזמורת ירדה וויסלר מכריז שהגיע הזמן לנשק הישן - "שירים ישנים שכולם מכרים". בום, כל האווירה משתנה בבת אחת, הלהקה יורה את "שגר פגר", "אני מקיא", "אין בגטים בגטו" ו"נפוליאון" ברצף, הקהל משתגע, קופץ, יודע כל מילה... הקטע הזה נגמר מהר מדי, וחבל, אחרי 4 שירים שמתוכם 2 קצרים מאוד הלהקה יורדת מהבמה. עולה חזרה, מנגנת את "שוש אלמוזנינו", ואז כנראה רגע השיא של ההופעה כשהתזמורת עולה חזרה לביצוע באמת מדהים של "נפלא פה" (גירסת האלבום עכשיו נשמעת בינונית פתאום). וזהו, נגמר.
הייתה הופעה טובה מאוד סך הכל, גם אם לטעמי משאירה מעט טעם חמצמץ בפה. בתור אחד שלא זכה לראות את הבילויים בזמן אמת, ולא היה מפסיק זריז להופעות האיחוד (תראו איזה סטליסט חלומי היה אז), ארבעת השירים לפני ההדרן נתנו לי טעימה של ההופעה שהייתה יכולה להיות אם הבילויים היו קצת יותר נדיבים בשירים ישנים (איפה אוטו זבל, משהו כמו תה, חיליק פורצלינה, שאול מופז?). בכל מקרה אין ספק שהבילויים הם אחת הלהקות היותר אמיצות ומעניינות בארץ, בין אם במסרים המאוד שמאלניים שלהם, או בסגנון המוזיקלי הקיצוני ובניסוי עם התזמורת ההזויה הזאת, שסך כל נשמעה טוב מאוד.
לגבי הדיסק עצמו - אמנם הספקתי לשמוע רק פעמיים, אבל כרגע הוא לא מרגיש לי כמו קלאסיקה בכלל, בטח לא משהו שמתקרב לגדולה של "שכול וכישלון". הסאונד וההפקה מעניינות אבל כרגע אני פחות מתחבר אליהם מאשר לסאונד המדהים של "שכול וכישלון". האלבום טוב אבל כרגע לא מתרומם לגבהים יותר מדי לדעתי. רגע השיא הוא ללא ספק "אני אפריקאי" שזה שיר נפלא. גם הסינגלים "הזמן האחרון" ו"הורה הסלמה" שיר הפתיחה "ניפגש על החוף" נהדרים.
מה דעתכם על הלהקה הזאת? האלבום החדש? הישנים?
אז אתמול הייתי במופע ההשקה של אלבומם החדש של הבילויים, "הורה הסלמה!", וחשבתי שכדאי אולי לפתוח דיון על אחת הלהקות היותר מעניינות בארצנו הקטנטונת.
איך היה? אין ספק שהמופע היה מעניין. היה ברובו על טהרת האלבום החדש, כשלצערי מלבד שירי ה"חובה" ניגנו יחסית מעט מהאלבומים הקודמים (סטליסט למי שמעוניין). לאחר פתיחה לא רעה בכלל (וביצוע נפלא של "שיר בחסות המועצה לפירות הדר"), הוזמנה לבמה תזמורת "הורה הסלמה" (לקח בסביבות 10 דקות להציג את כולם...), הכוללים נגן צ'לו, כינור, מרימבה, עוד מתופף, בנג'ו (עוזי רמירז אגב) ומסור (!!). חמשת השירים שניגנו מהאלבום החדש בהחלט היו בין היותר יחודיים ששמעתי בהופעה בלייב, להקה הזויה לחלוטין, ביצועים שנשמעו כמו רגעיו היותר מוזרים של טום ווייטס (רק עם נועם ענבר בתור זמר...). 5 שירים חדשים ברצף, אין ספק שהבילויים הלכו לקיצוניות, הקהל הגיב בסדר אבל הייתה קצת חוסר סבלנות באוויר. גם השירים עצמם, לפחות בשמיעות ראשונות, אין הרבה פוטנציאל לקאלט כמו האלבומים הקודמים.
התזמורת ירדה וויסלר מכריז שהגיע הזמן לנשק הישן - "שירים ישנים שכולם מכרים". בום, כל האווירה משתנה בבת אחת, הלהקה יורה את "שגר פגר", "אני מקיא", "אין בגטים בגטו" ו"נפוליאון" ברצף, הקהל משתגע, קופץ, יודע כל מילה... הקטע הזה נגמר מהר מדי, וחבל, אחרי 4 שירים שמתוכם 2 קצרים מאוד הלהקה יורדת מהבמה. עולה חזרה, מנגנת את "שוש אלמוזנינו", ואז כנראה רגע השיא של ההופעה כשהתזמורת עולה חזרה לביצוע באמת מדהים של "נפלא פה" (גירסת האלבום עכשיו נשמעת בינונית פתאום). וזהו, נגמר.
הייתה הופעה טובה מאוד סך הכל, גם אם לטעמי משאירה מעט טעם חמצמץ בפה. בתור אחד שלא זכה לראות את הבילויים בזמן אמת, ולא היה מפסיק זריז להופעות האיחוד (תראו איזה סטליסט חלומי היה אז), ארבעת השירים לפני ההדרן נתנו לי טעימה של ההופעה שהייתה יכולה להיות אם הבילויים היו קצת יותר נדיבים בשירים ישנים (איפה אוטו זבל, משהו כמו תה, חיליק פורצלינה, שאול מופז?). בכל מקרה אין ספק שהבילויים הם אחת הלהקות היותר אמיצות ומעניינות בארץ, בין אם במסרים המאוד שמאלניים שלהם, או בסגנון המוזיקלי הקיצוני ובניסוי עם התזמורת ההזויה הזאת, שסך כל נשמעה טוב מאוד.
לגבי הדיסק עצמו - אמנם הספקתי לשמוע רק פעמיים, אבל כרגע הוא לא מרגיש לי כמו קלאסיקה בכלל, בטח לא משהו שמתקרב לגדולה של "שכול וכישלון". הסאונד וההפקה מעניינות אבל כרגע אני פחות מתחבר אליהם מאשר לסאונד המדהים של "שכול וכישלון". האלבום טוב אבל כרגע לא מתרומם לגבהים יותר מדי לדעתי. רגע השיא הוא ללא ספק "אני אפריקאי" שזה שיר נפלא. גם הסינגלים "הזמן האחרון" ו"הורה הסלמה" שיר הפתיחה "ניפגש על החוף" נהדרים.
מה דעתכם על הלהקה הזאת? האלבום החדש? הישנים?
