הבטחתי, אני מקיימת- תמונות לוני!
אומנם לוני אוכלת קצת פחות, אבל אני לא דואגת, הבוקר ליטפתי אותה. אני עוד בהלם מזה, כל הנסיעה לעבודה לא יכלתי להפסיק לחשוב על זה. זה אומנם היה רק 3-4 ליטופים קצרים, ואז נמאס לה והיא הלכה, אבל היא לא שרטה אותי, הפרווה שלה מרגישה קצת יותר טוב, אני כל כך מאושרת וכל כך מקווה שהיא תחזור להיות בריאה וחמודה. להזכירכם לוני מקבלת כעת תרופות שלא בטוח בכלל אם הן התרופות הנכונות לה, אבל בתחילת שבוע הבא תלקח מלוני בדיקת דם נוספת שתקבע האם באמת התרופה עוזרת לאנמיה שלה, ואם באמת היה לה טפיל בדם. לא רציתי להציק ללוני יותר מידי הבוקר, ולכם לא צילמתי מיליון תמונות, אבל בהחלט תמונות מאפיינות. אני ממש אוהבת את החתולה הזאת, בא לי לבכות רק כשאני חושבת על היום שמצאתי אותה ככה, אני כבר חושבת מחשבות, שאני לא יודעת אם כשהיא תבריא אני אמסור אותה (כי אני מפחדת שלא יטפלו בה והיא תכנס לדכאון), מצד שני אצלי היא נלחצת מבעלי החיים. אבל אני כל הזמן אומרת לעצמי שאני עוד לא אחשוב על כאלה דברים, קודם שתהיה בריאה וחברותית. אבל אני באמת באמת אוהבת את החתולה הזאת. והנה, אני אפסיק לקשקש.
אומנם לוני אוכלת קצת פחות, אבל אני לא דואגת, הבוקר ליטפתי אותה. אני עוד בהלם מזה, כל הנסיעה לעבודה לא יכלתי להפסיק לחשוב על זה. זה אומנם היה רק 3-4 ליטופים קצרים, ואז נמאס לה והיא הלכה, אבל היא לא שרטה אותי, הפרווה שלה מרגישה קצת יותר טוב, אני כל כך מאושרת וכל כך מקווה שהיא תחזור להיות בריאה וחמודה. להזכירכם לוני מקבלת כעת תרופות שלא בטוח בכלל אם הן התרופות הנכונות לה, אבל בתחילת שבוע הבא תלקח מלוני בדיקת דם נוספת שתקבע האם באמת התרופה עוזרת לאנמיה שלה, ואם באמת היה לה טפיל בדם. לא רציתי להציק ללוני יותר מידי הבוקר, ולכם לא צילמתי מיליון תמונות, אבל בהחלט תמונות מאפיינות. אני ממש אוהבת את החתולה הזאת, בא לי לבכות רק כשאני חושבת על היום שמצאתי אותה ככה, אני כבר חושבת מחשבות, שאני לא יודעת אם כשהיא תבריא אני אמסור אותה (כי אני מפחדת שלא יטפלו בה והיא תכנס לדכאון), מצד שני אצלי היא נלחצת מבעלי החיים. אבל אני כל הזמן אומרת לעצמי שאני עוד לא אחשוב על כאלה דברים, קודם שתהיה בריאה וחברותית. אבל אני באמת באמת אוהבת את החתולה הזאת. והנה, אני אפסיק לקשקש.