אהוד בן-פורת
New member
הבוטלגים הרשמיים של דילן
הם המתנה הכי גדולה שיכול לקבל מי שאוהב את המוסיקה שלו ועוד בהתחשב לעובדה שהם יצאו באופן רשמי. כל אחד מהבוטלגים מביא צד אחר של דילן וביחד מרכיב את גדולתו כאמן, הסיבה שאני מעלה את הנקודה הזו היא שבכל פעם שאני מקשיב להם אני מתרגש מחדש. הם במובן מסויים נחשבים בעיניי יותר מאשר תקליטי האולפן שלו, כאילו הם ממשיכים להביא את הרוח החיה מאותה תקופה. אני בטוח שכמה מכם מכיר את דילן מספיק טוב שאני לא צריך להזכיר להם לאלו בוטלגים אני מתתכוון, אבל נראה לי שהשאלה שלי איזה מהם אתם הכי אוהבים מצריך בכל זאת סקירה קצרה. אז הנה היא לפניכם ממש בקיצור: הבוטלגים הראשונים 1-3 יצאו כשחגגו 30 שנה לאלבום השני שלו Freewheelin' וזו היתה ההזדמנות שלי כמו של רבים להתוודע אליו לעומק יותר. הייתם מאמינים שעברו מאז לא פחות מ-13 שנה? אנחנו בחצי הדרך לחגיגה הבאה, ולמעשה מי שאוהב את המוסיקה של דילן החגיגה לא מסתיימת ורק מתחדשת מיום ליום. זה לפחות מה שקורה אצלי. הבוטלגים הראשונים סקרו את כל דרכו עם כל מיני שירים שלא יצאו בתקליטי האולפן. כמו שנראה יש לו יותר מדי שירים שחבל היה להשאיר אותם בצד. הבוטלג הרביעי מ-1966 הביא את אחד הבוטלגים הכי מפורסמים שלו, מהופעה שלו מ"רויאל אלברט הול" כשבהתחלת הערב הוא לבדו בהופעה אקוסטית ובהמשכו עם "הלהקה". אירוע שכפי שסקרוסזה מראה זאת בסרטו נחשב בעיניי רבים ללא פחות מאשר בגידה. להזכירכם חילופי הדברים שנאמרים בין מישהו מהקהל לדילן שבסופו של דבר קורא לו "שקרן" ומבקש מהלהקה שלו שינגנו חזק יותר. הבוטלג החמישי הביא מקבץ של שירים מאחד מסיבובי ההופעות הכי מיוחדים של דילן ב-1975, בו לקחו חלק כמה מידידיו ביניהם ג'ואן באעז בכמה דואטים. אני לא יודע אם שמתם לב לעובדה הזו, אבל זו הפעם הראשונה שמשהו משותף שלהם יוצא באופן רשמי וזה כמובן רגע היסטורי בפני עצמו. יש בתיעוד הזה לא מעט רגעים מרגשים ובכלל בהתחשב לעובדה הזו הבוטלג הזה מוצלח יותר מהדיסק Hard Rain שלא ממש הצליח להביא את השיאים של אותו סיבוב. הבוטלג השישי כמו הקודמים שסקרתי מביא תיעוד של הופעה שלמה או לפחות של מבחר הקלטות של סיבוב הופעות מסויים שנותנים את ההרגשה הזאת. חזרה אחורה בזמן ל-1964, שנתיים לפני הבוטלג הרביעי ולמעשה לאחת ההקלטות הכי מוקדמות של דילן על הבמה. בין שיר לשיר הוא לא מפסיק להתבדח עם הקהל, וזה עונה לשאלה של רבים עם דילן יודע גם לצחוק או שהוא כל הזמן רציני. הבוטלג השביעי, שהוא בינתיים האחרון שיצא ואני מקווה שימשיכו להפתיע אותנו בעוד כמה בוטלגים רשמיים. היה הפסקול לסרט של מרטין סקרוסזה ולמעשה בכך שהוא מביא מבחר הקלטות של דילן מכל מיני שנים בין אם בגירסאות שונות ובין בשירים שטרם יצאו באופן רשמי, הוא ממשיך את הקו של הבוטלגים הראשונים 1-3. הגדילו לעשות בכך שצירפו כמה הקלטות ביתיות, כמו אותו שיר מ-1959 שפותח את הדיסק הראשון. לסיום שאלה נוספת לאלו מכם שבמקרה אולי מכירים כמה מהבוטלגים הלא רשמיים של דילן, אשמח לקרוא על בוטלג שנראה לכם שיהיה שווה להוציא אותו באופן רשמי. הבוטלג שאני הכי פחות מאמין שהוא ייצא אי-פעם הוא זה שהקליט עם ג'וני קש, שאני מוכרח להודות שהוא הבוטלג היחיד שלא יכולתי לעמוד בפניו ובאופן חריג הסכמתי שחבר טוב יקליט לי אותו.
הם המתנה הכי גדולה שיכול לקבל מי שאוהב את המוסיקה שלו ועוד בהתחשב לעובדה שהם יצאו באופן רשמי. כל אחד מהבוטלגים מביא צד אחר של דילן וביחד מרכיב את גדולתו כאמן, הסיבה שאני מעלה את הנקודה הזו היא שבכל פעם שאני מקשיב להם אני מתרגש מחדש. הם במובן מסויים נחשבים בעיניי יותר מאשר תקליטי האולפן שלו, כאילו הם ממשיכים להביא את הרוח החיה מאותה תקופה. אני בטוח שכמה מכם מכיר את דילן מספיק טוב שאני לא צריך להזכיר להם לאלו בוטלגים אני מתתכוון, אבל נראה לי שהשאלה שלי איזה מהם אתם הכי אוהבים מצריך בכל זאת סקירה קצרה. אז הנה היא לפניכם ממש בקיצור: הבוטלגים הראשונים 1-3 יצאו כשחגגו 30 שנה לאלבום השני שלו Freewheelin' וזו היתה ההזדמנות שלי כמו של רבים להתוודע אליו לעומק יותר. הייתם מאמינים שעברו מאז לא פחות מ-13 שנה? אנחנו בחצי הדרך לחגיגה הבאה, ולמעשה מי שאוהב את המוסיקה של דילן החגיגה לא מסתיימת ורק מתחדשת מיום ליום. זה לפחות מה שקורה אצלי. הבוטלגים הראשונים סקרו את כל דרכו עם כל מיני שירים שלא יצאו בתקליטי האולפן. כמו שנראה יש לו יותר מדי שירים שחבל היה להשאיר אותם בצד. הבוטלג הרביעי מ-1966 הביא את אחד הבוטלגים הכי מפורסמים שלו, מהופעה שלו מ"רויאל אלברט הול" כשבהתחלת הערב הוא לבדו בהופעה אקוסטית ובהמשכו עם "הלהקה". אירוע שכפי שסקרוסזה מראה זאת בסרטו נחשב בעיניי רבים ללא פחות מאשר בגידה. להזכירכם חילופי הדברים שנאמרים בין מישהו מהקהל לדילן שבסופו של דבר קורא לו "שקרן" ומבקש מהלהקה שלו שינגנו חזק יותר. הבוטלג החמישי הביא מקבץ של שירים מאחד מסיבובי ההופעות הכי מיוחדים של דילן ב-1975, בו לקחו חלק כמה מידידיו ביניהם ג'ואן באעז בכמה דואטים. אני לא יודע אם שמתם לב לעובדה הזו, אבל זו הפעם הראשונה שמשהו משותף שלהם יוצא באופן רשמי וזה כמובן רגע היסטורי בפני עצמו. יש בתיעוד הזה לא מעט רגעים מרגשים ובכלל בהתחשב לעובדה הזו הבוטלג הזה מוצלח יותר מהדיסק Hard Rain שלא ממש הצליח להביא את השיאים של אותו סיבוב. הבוטלג השישי כמו הקודמים שסקרתי מביא תיעוד של הופעה שלמה או לפחות של מבחר הקלטות של סיבוב הופעות מסויים שנותנים את ההרגשה הזאת. חזרה אחורה בזמן ל-1964, שנתיים לפני הבוטלג הרביעי ולמעשה לאחת ההקלטות הכי מוקדמות של דילן על הבמה. בין שיר לשיר הוא לא מפסיק להתבדח עם הקהל, וזה עונה לשאלה של רבים עם דילן יודע גם לצחוק או שהוא כל הזמן רציני. הבוטלג השביעי, שהוא בינתיים האחרון שיצא ואני מקווה שימשיכו להפתיע אותנו בעוד כמה בוטלגים רשמיים. היה הפסקול לסרט של מרטין סקרוסזה ולמעשה בכך שהוא מביא מבחר הקלטות של דילן מכל מיני שנים בין אם בגירסאות שונות ובין בשירים שטרם יצאו באופן רשמי, הוא ממשיך את הקו של הבוטלגים הראשונים 1-3. הגדילו לעשות בכך שצירפו כמה הקלטות ביתיות, כמו אותו שיר מ-1959 שפותח את הדיסק הראשון. לסיום שאלה נוספת לאלו מכם שבמקרה אולי מכירים כמה מהבוטלגים הלא רשמיים של דילן, אשמח לקרוא על בוטלג שנראה לכם שיהיה שווה להוציא אותו באופן רשמי. הבוטלג שאני הכי פחות מאמין שהוא ייצא אי-פעם הוא זה שהקליט עם ג'וני קש, שאני מוכרח להודות שהוא הבוטלג היחיד שלא יכולתי לעמוד בפניו ובאופן חריג הסכמתי שחבר טוב יקליט לי אותו.