הבהרה לגבי סגנונות קרב בזירה

הבהרה לגבי סגנונות קרב בזירה

ראיתי פה שדיברתם באחד המאמרים על בעיטות של קיקבוקס ומואיתאי. כמה הבהרות. בקאראטה הישן המקורי של פונאקושי הבעיטות היו עד גובה החגורה ודי. לא היו בעיטות מסובבות ולא מה שרואים היום בבעיטות גבוהות. הסיבה בגללה פונאקושי מייסד הקראטה החליט כך היא שיותר פשוט ומהיר להגיע עם היד לראש וגם פחות מסוכן לתוקף. פונקושי גם גרס שהבעיטות צריכות להיות SNAP ולא להכניס סיבוב של האגן פנימה כדי לא להגיע למצב בו האיזון מופר במקרה שלא פוגעים. הבעיטות שלו אופיינו במהירות בהצלפה ובשליטה בשיווי המשקל תוך חזרה מהירה לנקודת המוצא. הבעיטות הגבוהות והמסוגננות מקורן בשיטות קוריאניות כמו הטקיון ועוד שיטות שמהן בנו את הטאקוונדו המודרני ובשיטות סיניות מאזור הצפון בהן בעטו גבוה. בקאראטה הגיעו לבעיטות כאלה לאחר שתלמידו של פונאקושי ומייסד שיטת הקיוקושינקאי מסוטטסו אויאמה שהיה קוריאני במוצאו החליט לאמץ בעיטות מהטאקוונדו והמואיתאי ולשנות מעט את המבנה והטכניקה שלהן. זו הסיבה בגללה רואים היום בקאראטה את בעיטות הפטיש או הגרזן ואת המסובבות והישירות לאחור כמו את הבעיטות לירך שמקורן מהתאיבוקס. הקיקבוקס הוא מוטציה של כמה סגנונות יחד והושפע מכולן ולכן יש בו מעט מכל סגנון בעיטה וכל מורה בוחר לעצמו דרך בה הוא מלמד. בתחרויות הקיקבוקס הראשונות אגב - עלו מתאגרפים רגילים מול אנשי קאראטה והכניסו לאנשי הקאראטה נוקאאוטים קשים ולכן הוחלט שיש ללמוד גם אגרוף קלאסי. מאז הקיקבוקס עבר שינויים וגלגולים רבים וחלקו נראה יותר דומה לתאיבוקס וחלקו דומה למקור האמריקני הכל תלוי בחוקי הקרב ובאיגוד. יש איגודי קיקבוקס שמלמדים פולקונטקט בעיקר ויש כאלה שמאמנים בתאיקיק בעיקר . הפוליטיקה לא חשובה מה שחשוב הוא המהות וזה מוסבר למעלה במאמר. שלכם הארנב הבועט...
 

tomeran10

New member
הנכון הדבר ?

בקאראטה הישן המקורי של פונאקושי הבעיטות היו עד גובה החגורה ודי. לא היו בעיטות מסובבות ולא מה שרואים היום בבעיטות גבוהות. משמע בקראטה שוטוקאן היה בועטים מה שאנו קוראים לו LOW KICK ?
 
שלילי - LOW KICK לא היה

בגלל שהטכניקה של הבעיטה היא לא SNAP ודורשת סיבוב מלא של האגן פנימה דבר שמנוגד לחשיבה של פונאקושי כי זה לא מסתדר עם איזון במקרה של פספוס בבעיטה.
 

daskaliano

New member
הקאראטה המקורי לא היה ספורט ארנב

לכן הגישה של כל אומנויות הלחימה ולא רק הקאראטה היא שונה מגישה של ספורט זירה קרבי. בספורט יש חוקים ואם נפלת לרצפה כי איבדת שיווי משקל לא קרה כלום השופט יגן עליך. בזירה יש לך תכנון קרב לפי סיבובים, יש כפפות ויש כללים של מותר ואסור. באומנות לחימה או הגנה עצמית העניין ללא חוקים וכל מה שאסור בזירה מומלץ במצבי קיצון. במצב של הגנה עצמית לבעוט LOW KICK למישהו גדול ממך ובעל ירך מרופדת ב2 טון שרירים לא יהיה תמיד הרעיון הכי נכון. בטח לא כדאי שהוא יתפוס אותך במצב בו אתה עם הגב אליו ולא מאוזן... בעיטה אידיאלית במקרה כזה היא צליפה לאשכים או רמיסת ברכיים. זה אסור בזירה אבל זה עושה עבודה פי 100 יותר טובה מכל LOW KICK... אגב - בעיטות ברך עושות עבודה מצויינת והם קיימות גם בקאראטה וגם בטאקוונדו למרות שבמואיתאי זו התמחות. מכות מרפק כנ"ל. לגבי הטאקוונדו שעליו דיברת ארנב - הבעיטות בטאקוונדו מפותחות מאוד והגישה של הטאקוונדו להגנה עצמית אומרת שהרגליים הן הנשק החזק ביותר בגוף האדם ולכן נעשה בהן שימוש רב. בטאקוונדו רוב הבעיטות הן בעיטות באמצעות העקב. ההיגיון הוא שכוח המופעל על יחידת שטח קטנה יוצר לחץ מירבי בנקודה בה אתה מכה. הלחץ או האנרגיה העוברת מבעיטה בה העקב פוגע בין אם זה ללסת או בין אם זה למפתח הלב או לכל חלק בגוף יהיה הרבה יותר גדול מאשר מכה עם שטח פנים של שוק הרגל. שוב יש צורך להבדיל בין טאקוונדו הנלמד לצרכי הגנה עצמית לבין מה שהוא ספורט תחרותי.
 
גם המואיתאי לא היה ספורט דסקליאנו

והגישה שם לבעיטות אחרת מהקאראטה. גם הטאקוונדו שצמח לא היה ספורט בהתחלה והבעיטות אחרות.
 
למעלה