הבאת כלבה חדשה הביתה!

הבאת כלבה חדשה הביתה!

אולי חלקכם זוכרים שכתבתי פה לפני כשבועיים על רצוני בכלבת קבליר, והתייעצתי האם לקנות או לאמץ...הייתי מאוד מאוד קרובה לקנות, דיברתי עם כמה בתי גידול עם תעודות, התעניינתי בהמלטות ואפילו מצאתי את הגורה "שלי" והייתי מאוד קרובה לנסוע להביא אותה, אבל במקביל לחיפושים הייתי מסתכלת כל יום באתרים של עמותות ובסרטונים ביו-טיוב על הצלת כלבים (לא מומלץ לבעלי לב חלש
) כי משהו בי פשוט לא היה סגור על קניית כלבה כשיש כל כך הרבה כלבים שמחכים ברחוב\בכלוב. החלטתי בסופו של דבר לא לקנות כלבה!

עכשיו אני בודקת אפשרות של הבאת כלבת קבליר שנמצאה נטושה, הבעיה - היא בת 7. איך אני מביאה לכלבה שלי (המלכה לפי מחשבותיה) עוד כלבה הביתה? כשהחשבתי שזאת תהיה גורה הנחתי שזה יהיה יותר קל, הכלבה שלי היא כלבת "אלפא" - אני יודעת שהיא לא תתקוף אותה פיזית, אבל היא בהחלט לא תרגיש נוח, מה עושים אם זה יהיה יותר מכמה ימים? מה עושים בימים הראשונים? למי מתייחסים? אני רוצה לתת הרגשה לכלבה החדשה שהגיעה למקום שווה וטוב עבורה ושהיא לא נחותה (כמו שאפשר קצת לעשות עם גורים בהתחלה), מצד שני מה יקרה אם הכלבה שלי מאוד מאוד תקנא? אני מפחדת שהיא לא תסלח לי על זה.
אוף, ואולי בכלל הן יהיו חברות מאוד טובות. קשה!
אשמח לכל עצה ועזרה!
 

Yukita

Active member
מנהל
אפשר לעשות סדרת מפגשים במקום נייטרלי

אם יש בבית המחסה של הכלבה הנטושה מישהו שמוכן לשתף פעולה בעניין הזה, אפשר לעשות סדרה של מפגשים בטריטוריה נייטרלית וככה להרגיל את כלבת הבית לכלבה החדשה בהדרגה, עד שתוכלו לבוא יחד הביתה.

אני, אישית, לא הולכת עם כל דיבורי ה"אלפא". כלב הוא לא "אלפא" - הוא דומיננטי ביחס למשהו מסוים, ויכול לא להיות דומיננטי ביחס למשהו אחר. הוא יכול להיות כזה ביחס לכלב א' בסיטואציה A ולא להיות כזה ביחס לכלב א' בסיטואציה B. הדברים האלה מאוד נזילים ותלויים בהרבה יותר משתנים, לדעתי, מאשר הגדרה כוללנית אחת שאמורה להגדיר את אופי הכלב ביחס לכל הסיטואציות באופן גורף.

דוגמא אישית: קסם שלי לא נוטה להתידד עם כלבים אחרים. היא לא תוקפנית בדרך כלל, פשוט לא ממש חברותית - וגם בגינת כלבים היא לא משחקת עם כלבים אחרים. כבר יצא לי לשמוע ממאלף "היא דומיננטית". אז מה קרה כשנכנס אלינו אמיליו הביתה? כלום. שום דבר. לא דומיננטיות ולא יער. היא פשוט קבלה אותו בשקט, אפילו בידידות.כמובן שבתחילה הקפדתי על הפרדה כשאני לא בסביבה והקפדתי ליצור מקומות מרבץ נפרדים וקערות אוכל ומים ונפרדות וכו' וכו', אבל הסיפור הזה מדגים שלא תמיד הדברים מתנהלים כמו שחושבים.
 
תודה רבה!

לצערי אין לי אפשרות כזאת כי אני גרה רחוק ממקום העמותה וגם הכלבה הזאת אחרי ניתוח (עיקור) ככה שמגיע לה להגיע למקום חם ואוהב בלי טירטורים ועוד כמה ימים ועוד מפגש וכו'...
המפגש הראשוני לא נראה לי שיהיה בעייתי, כמובן שקראתי על זה וברור שזה יעשה בשטח נטרלי ואני לא ישר אכניס אותה הביתה ואשאיר אותן לבד...
אחי הביא גור הביתה (לא בדיוק הביתה, אני גרה בקיבוץ בבית של ההורים ביחד עם הכלבה, אחי אז גם גר בקיבוץ אבל בדירה משלו) והיה לה קצת קשה בהתחלה אבל עם הזמן היא התאהבה בו קשות, ונראה לי שני הדברים שמאוד השפיעו שכאן אין אותם - שהוא זכר ושהוא לא גר בבית שלה, אלא רק היה אורח (אורח להרבה מאוד שעות ובתדירות מאוד גבוהה, אבל עדיין אורח מבחינתה).
אני לא מפחדת שהיא תתקוף את הכלבה, אולי תהיה בהתחלה קצת לא נחמדה, אלא שאולי תיכנס לדיכאון מהעניין...שאולי תרגיש שהביאו לה תחליף.

מבחינת אוכל היא כבר יודעת לחלוק עם הכלב של אחי, כנ"ל את מקום המרבץ אבל אם יהיה צורך כמובן שתהיה הפרדה!
 
אני אספר לך טיפה מהנסיון (הקצר יחסית) שלנו

מישמיש, מאז שהוא אצלנו, הוא נסיך הבית. הוא (כמובן) הכלב הכי טוב בעולם.
כבר עברנו איתו יבשות וערים, ובאמת אנחנו מתיחסים אליו כאל נסיך הבית. בכלל לא התכוונו שיהיה לנו עוד כלב, זה אפילו לא עבר לי בקצה המחשבה,
אבל, כשקולה התדפקה על פתח דלתנו, נטושה, מותשת, מורעבת ומיובשת, לא יכולנו להשאיר אותה בחוץ.
בהתחלה היא היתה כאן רק לאומנה, אבל לכולם מסביב (וכנראה שגם לנו) היה ברור שהיא לא הולכת לשום מקום, ונשארת אתנו לעד.

ואיך מישמיש קיבל אותה?
ההתחלה היתה טיפה מלחיצה. הוא לא התנפל ולא פגע בה, אבל בכל פעם שנכנסה לאחד החדרים, הוא עזב. אני זוכר שהרגשתי עם זה מאד רע בהתחלה. ממש לא רציתי לפגוע בו, והרגשתי שזה מה שאני עושה, וליבי נחמץ ונכמר.
לקח בערך עשרה ימים שהעוינות הפכה לשלום קר, ועוד שבוע בערך עד שהם התחילו לשחק יחד, והיום הם ממש בלתי נפרדים, חוץ מהמיטות וכלי האוכל שלהם, שאני מקפיד שכל אחד ישתמש בשלו.
יתכן שזה שהם זכר ונקבה עוזר כאן, אבל לדעתי אחרי תקופת הסתגלות קצרה, זה יביא המון שמחת חיים הביתה.

כאן הם ברגע של שקט, נרגעים ליד ומתחת לספה.


וזאת הודעת "אנחת הרווחה" שלנו באותו ערב של התקרבות ביניהם.
 

yardy85

New member
תגובה

בהצלחה לכם, כל עוד לא ידוע לך שהכלבה שלך תוקפנית, ועם הניסיון שיש לך עם הכלבה של אחיך, לא הייתי דואג יותר מידי, רק לשים עין בימים הראשונים. הכלב שלי בתחילה היה מאוד טריטוריאלי כאשר הוא אוכל ושהבאתי עוד כלבה הם היו שניהם קצת בשוק בהתחלה והיום הם בלתי נפרדים, בחורף הם ישנו כמו זוג נשוי.
 

DogsPCI

New member
, אתה מתכוון לזוג לפני הנישואין, או

מקסימום בשנה הראשונה לאחר הנישואין
.
יופי של תמונה, צריך לעשות פעם תחרות תמונות של זוגות כלבים בפורום.
 
הגשמת חלום

החלום שלי - ויסלה ובוקסר.
כשראיתי את התמונה בהגדלה - החסרתי פעימה.
חצי חלום כבר הגשמתי.
 

fi0na24

New member
זה יותר נראה כמו רידג'בק.

בכל אופן, מאחלת לך להגשים את החלום!
 

2המרפא

New member
דבר ראשון אל תילחצי כשאת מביאה עוד כלב

כל עוד אין סכנת חיים וסכנת פגיעה באמת שאין מה להלחץ. הסיפור שלי עם ההבאת כלב חדש הביתה היה יותר קשה משל רוב האנשים פה, הפרשי גדול, אופי, ותחושה בלתי נגמרת של בעלת בית של באפי.
אני הבאתי פיטבול בוגר (טוב לא ממש בוגר בן שנה) וגדול לכלבה קטנה וניורטית.
באפי לא אוהבת לקבל יצורים חיים חדשים בתוך הבית וממש לא ידעה איך להתמודד עם הדבר עם הזה ששוקל פי 4 ממנה וחזק פי 10 ומטומטם פי 20. בנוסף הוא גם מקפץ ללא הפסקה ולא מפסיק להציק לה.
חודש שלם היא ניסתה לתקוף אותו ולצאת עליו שיתרחק ממנה, שלא יעלה על הספות ובכלל אסור לו לקבל יחס ממני או מהאקסית שלי. חודש שלם שהיינו צריכים להפריד ביניהם כל עוד אני לא נמצא (אפילו לאקסית לא הרשתי להיות עם שניהם ביחד משוחררים לבד) כי פחדתי שיום אחד תגמר לו הסבלנות אליה והוא יחזיר לה.
לאחר חודש השתרר שלום קר, היא כנראה הבינה שהוא לא הולך ופשוט התעלמה מקיומו, לא יוצאת עליו אבל גם לא ממש רוצה בחברתו, עוד שלוש שבועות והם התחילו להתחבר ולהבין שעדיף להנות אחד בחברת השני. לאחר חודשיים הם נהיו זוג דביק ומגעיל שלא עוזבים אחד את השני לרגע, היא התחילה להשתמש בו בתור שומר והוא מגונן על אחותו הגדולה מפני העולם והאהבה ביניהם הייתה מדהימה. והנה ההוכחה
 
למעלה