Skunk On Wheels
New member
הארה או שזה היה לפניי כל הזמן?
הגעתי למסקנה. כולם ביחד צודקים, והפתרון היחיד שלי זה לסגור את עצמי בחדר לבד ולבודד את עצמי מהעולם...... שאלו אותי אם אני מאוהב בה או מאוהב בלהתאהב..... ואני לא יכול לענות כי אני לא יודע, ואולי אני לא יכול להגיע לתשובה. גם אמרו לי שלפעמים כשאנשים מרגישים שהם לא מקבלים אהבה אז הם נותנים יותר מדיי אהבה לסביבה ולמקרים ספציפיים. אז מה יקרה כשאני כן ירגיש אהבה כלפיי? אני עוד עלול להפסיק להיות האיש הנחמד שאני ואני לא ייתן יותר אהבה כי אני לא יצטרך בשביל למלא את המקום שאמור להיות שבו אני מקבל אהבה. אז מהזה שווה בכלל? כשאני עצוב ובודד אני יהיה איש נחמד ואוהב וכשאני יהיה אהוב אז אני יהיה בדיוק ההיפך? אז מהזה שווה בכלל? זה סתם ייכנס לעניין של סבל כי לא יאהבו אותי ואז יהיה נחמד, ואז יאהבו אותי ואני יהיה מגעיל, מהזה שווה אם כשאני עצוב אני יהיה טוב וכשאני יהיה שמח סוף סוף אז אני יהיה גוש חרא מגעיל? אני הולך לישון עכשיו, ומחר לא יילך לבקר כמו שתיכננתי, כי מסתבר שאפילו שכשאני לא מנסה להתקרב ליותר מידידות וסתם להסתובב ולהיות ליד זה גם לוחץ מדיי כי כנראה אני יותר מדיי ככה.......... לפחות אי אפשר לאמר שאני לא תורם לעולם (העניין של איזון...), כל עוד אני עצוב יש מישהו או קבוצת אנשים ששמחים, אז בפעם הבאה שמישהו יעז לאמר עליי משהו רע אני פשוט יתפרץ עליו עם כל הזעם והתסכול שיש לי בפנים, כי נמאס לי כבר שהעולם הזה כפוי טובה בגלל שהוא לא מבין שאנשים שסובלים מקיימים את הסביבה השמחה של כולם. ונמאס לי מהמחשבה שאם אני יהיה שמח זה יהיה שיא האנוכיות כי אז אני גורם למישהו אחר לסבול ככה, ועוד יותר את המסקנה שהגעתי אליה הרגע כשעצמתי עיניים ונתתי להכל לרוץ בראש שלי כשאני לא יודע כמה זמן שכבתי ככה. לא לדאוג, אני לא יתאבד או משהו, אני פוחד שאף אחד לא יזכור אותי יותר מחודש.... כן, כפויי טובה, בלעדי ובלי אנשים עצובים לכולכם היה כאוס בראש כמו שלנו יש, כן, כל האנשים העצובים מקיימים אתכם והאנרגיה שלהם נשאבת אליכם ונגמרת כמו המים בכינרת. לילה טוב, חלומות טעימים (לכם יהיו, לי לא, אני תמיד לא זוכר את החלומות, כנראה הם כל כך נוראים שאני לא נותן לעצמי לזכור אותם). ושיהיה לכולם יום ירוק. וכל זה בערך העתקה של מה שעובר לי בראש כרגע, זה לא מסודר, וזה לא אומר כלום לכמעט כל מי שבפורום הזה, אבל לפחות שזה יהיה מתועד איפשהו.
הגעתי למסקנה. כולם ביחד צודקים, והפתרון היחיד שלי זה לסגור את עצמי בחדר לבד ולבודד את עצמי מהעולם...... שאלו אותי אם אני מאוהב בה או מאוהב בלהתאהב..... ואני לא יכול לענות כי אני לא יודע, ואולי אני לא יכול להגיע לתשובה. גם אמרו לי שלפעמים כשאנשים מרגישים שהם לא מקבלים אהבה אז הם נותנים יותר מדיי אהבה לסביבה ולמקרים ספציפיים. אז מה יקרה כשאני כן ירגיש אהבה כלפיי? אני עוד עלול להפסיק להיות האיש הנחמד שאני ואני לא ייתן יותר אהבה כי אני לא יצטרך בשביל למלא את המקום שאמור להיות שבו אני מקבל אהבה. אז מהזה שווה בכלל? כשאני עצוב ובודד אני יהיה איש נחמד ואוהב וכשאני יהיה אהוב אז אני יהיה בדיוק ההיפך? אז מהזה שווה בכלל? זה סתם ייכנס לעניין של סבל כי לא יאהבו אותי ואז יהיה נחמד, ואז יאהבו אותי ואני יהיה מגעיל, מהזה שווה אם כשאני עצוב אני יהיה טוב וכשאני יהיה שמח סוף סוף אז אני יהיה גוש חרא מגעיל? אני הולך לישון עכשיו, ומחר לא יילך לבקר כמו שתיכננתי, כי מסתבר שאפילו שכשאני לא מנסה להתקרב ליותר מידידות וסתם להסתובב ולהיות ליד זה גם לוחץ מדיי כי כנראה אני יותר מדיי ככה.......... לפחות אי אפשר לאמר שאני לא תורם לעולם (העניין של איזון...), כל עוד אני עצוב יש מישהו או קבוצת אנשים ששמחים, אז בפעם הבאה שמישהו יעז לאמר עליי משהו רע אני פשוט יתפרץ עליו עם כל הזעם והתסכול שיש לי בפנים, כי נמאס לי כבר שהעולם הזה כפוי טובה בגלל שהוא לא מבין שאנשים שסובלים מקיימים את הסביבה השמחה של כולם. ונמאס לי מהמחשבה שאם אני יהיה שמח זה יהיה שיא האנוכיות כי אז אני גורם למישהו אחר לסבול ככה, ועוד יותר את המסקנה שהגעתי אליה הרגע כשעצמתי עיניים ונתתי להכל לרוץ בראש שלי כשאני לא יודע כמה זמן שכבתי ככה. לא לדאוג, אני לא יתאבד או משהו, אני פוחד שאף אחד לא יזכור אותי יותר מחודש.... כן, כפויי טובה, בלעדי ובלי אנשים עצובים לכולכם היה כאוס בראש כמו שלנו יש, כן, כל האנשים העצובים מקיימים אתכם והאנרגיה שלהם נשאבת אליכם ונגמרת כמו המים בכינרת. לילה טוב, חלומות טעימים (לכם יהיו, לי לא, אני תמיד לא זוכר את החלומות, כנראה הם כל כך נוראים שאני לא נותן לעצמי לזכור אותם). ושיהיה לכולם יום ירוק. וכל זה בערך העתקה של מה שעובר לי בראש כרגע, זה לא מסודר, וזה לא אומר כלום לכמעט כל מי שבפורום הזה, אבל לפחות שזה יהיה מתועד איפשהו.